המלחמה בעזה מתרחבת ולבתי החולים מגיעים פצועים רבים. חלקם, פצועים קשה המובהלים ישירות מאזור הקרב אל מחלקות הטראומה בבתי החולים. אנשי הצוות הרפואי עושים ימים כלילות כדי להציל חיים, ומשתמשים בכל פתרון רפואי זמין. אחד הפתרונות המפתיעים ביותר שבהם נעשה שימוש במלחמה הנוכחית הוא מכשיר האקמו – אותו המכשיר ששימש את הצוות לטיפול בחולי קורונה שנזקקו לתמיכה ריאתית בזמן המגפה.

"המכשיר למעשה מאפשר להחליף באופן זמני את תפקיד הריאות, ומאפשר להן להתאושש. כך הפצוע מרוויח זמן עד שניתן לנתק אותו לחלוטין מהמכשיר ובמקרים רבים ניתן להצילו", מסביר ד"ר דקל סתוי, מנהל שרות אקמו במערך ההרדמה, טיפול נמרץ וכאב במרכז רפואי איכילוב, שם כבר הצליחו הרופאים להציל שני חיילים באמצעות המכשיר. הוא מציין שאחד מהם עוד צריך לעבור סדרת ניתוחים פלסטיים והשני כבר שוחרר לביתו.

בכל העולם משתמשים במכשיר האקמו, אך לדברי ד"ר סתוי, יש מעט מאוד ספרות רפואית שמתייחסת לשימוש בו לטובת טיפול בפצועי טראומה. "בארץ הוגבר השימוש במכשיר בעשר השנים האחרונות, הוא יועד בייחוד למצבים של כשל נשימתי או לבבי. במלחמה הנוכחית הגיע צורך מהשטח לטיפול בפצועים שהריאות שלהם סבלו פגיעה משמעותית ואין לנו אלטרנטיבה אחרת עבורם. השימוש באקמו לטובת טיפול בפצועים, בייחוד בפציעות טראומה קיים בצפון אמריקה ובאירופה, אבל אין הרבה ניסיון בו, ובארץ הוא חדש לנו יחסית. עם זאת, כיום יש יותר אנשי צוות שמיומנים בו, בזכות תקופת הקורונה והאתגרים שהיא הביאה עמה".

 

ארשת הפנים של המשפחות משתנה מחרדה קיומית למבט אופטימי"

ד"ר דקל סתיו

 

באיזה סוג של פציעות מדובר?

"מדובר בחיילים שמגיעים עם פגיעות חריפות בריאות, ולרוב סובלים מפגיעות נוספות".

איך זה בדיוק עובד?

"אנחנו בעצם שואבים את הדם החוצה מהגוף דרך ריאה חיצונית ומחזירים לגוף".

כמה זמן פצוע יכול להיות מחובר למכשיר?

"בין ימים לשבועות".

ד"ר דקל סתוי (צילום: ג'ני ירושלמי איכילוב)
ד"ר דקל סתוי, איכילוב | צילום: ג'ני ירושלמי איכילוב

מה הצפי להחלמה?

"אצל פצועי קרב שעוברים את השלב החריף הצפי לשיפור הוא טוב, כי מדובר באנשים צעירים ובראים בד"כ, ולכן אנחנו בד"כ אופטימיים".

איך התחושה לראות חיילים כאלה מחלימים?

"זו התרגשות גדולה מאוד עבורנו, כאמור מדובר בחיילים שהגיעו במצב קשה מאוד. בשלבים הראשונים אנחנו מדברים עם המשפחות שנמצאות בחרדה איומה ומסבירים להן שאנחנו מחברים את הילד שלהם למכשיר כדי להשאיר אותו בחיים. אין דבר משמח מאשר לראות את ארשת פניהם של בני המשפחה משתנה מחרדה קיומית למבט אופטימי ככל שהימים עוברים והם מבינים שהוא משתפר. זה שווה הכל מבחינתי".

 

"באופן טבעי, היית מצפה שזה יעורר בהלה או פחד, אבל עד כה הפצועים שבהם טיפלנו התייחסו לזה בגישה מאוד פרקטית"

ד"ר אורי גלנטה

 

עד כה טופלו בארץ כ-9 חיילים באמצעות המכשיר. ד״ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי בסורוקה ומנהל שירות האקמו לכשל נשימתי, טיפל במחלקתו כבר ב-5 פצועים. לדבריו, 3 מהם כבר החלימו ושניים חוברו רק בשבת. אף שמדובר בפצועים שסובלים מפגיעה קשה בריאות, אופי הפציעות לא תמיד זהה לדבריו. "לפעמים הפגיעה נגרמת מפיצוץ או הדף, לפעמים משאיפת עשן ולפעמים מדובר בתגובה דלקתית של הגוף למצב כללי סוער של הגוף".

מה מסבירים לפצוע כזה?

"אתה מסביר לו שיש צינור ענק שמחובר לו מהצוואר ועוד אחד מהמפשעה ושהחיים שלו תלויים בהם. שני הצינורות נכנסים ללב שלו ואם הוא מושך אותם בטעות זה פשוט מסכן אותו".

ד"ר אורי גלנטה (צילום: דוברות סורוקה)
ד"ר אורי גלנטה, סורוקה | צילום: דוברות סורוקה

איך הם מגיבים לזה?

"באופן טבעי, היית מצפה שזה יעורר בהלה או פחד, אבל עד כה הפצועים שבהם טיפלנו התייחסו לזה בגישה מאוד פרקטית ופשוט עשו מה שאומרים להם. היתרון של המכשיר הוא שלפעמים אפשר כבר להתחיל לבצע פיזיותרפיה תוך כדי החיבור אליו, זאת בהנחה שהפצוע לא מורדם ושהוא כבר מתאושש. מדובר בפצועים שנדרשים לאשפוז ממושך, וכשזה מתאפשר אנחנו מוצאים אותם לטיול מחוץ לחדר האשפוז כשהם עדיין מחוברים לאקמו. בד"כ זה נותן להם אוויר לנשימה בכל מובן המילה. זה אחד הדברים היפים שמייחדים את המכשיר – הוא מאפשר לחולים קשה להיות ערים, מה שלרוב לא ניתן לעשות באמצעות טיפולים מסורתיים".

מחלקת טיפול נמרץ קורונה באיכילוב (צילום: איתן אלחדז, TPS)
אותו המכשיר שהציל את חיי החולים בקורונה מציל חיילים | צילום: איתן אלחדז, TPS

"בשורה התחתונה, אנחנו מטפלים בפצועים שחוו פגיעה ראתית מאוד משמעותית שלא מאפשרת טיפול באמצעים מקובלים, והאקמו מאפשר לנו להחזיק אותם בחיים. גם פצועים או חולים שבעבר הוגדרו כחסרי תקווה מצליחים להחלים בזכות המכשיר, אנחנו יודעים את זה ולכן לעולם לא מאבדים תקווה ונלחמים על כל פצוע", מסכם ד"ר גלנטה.