בדיוק כמו סיפור השמלה שהייתה בצבע לבן/זהב או כחול/שחור (אני אומרת לכם - היא היתה לבנה!) התפיסה החושית משתנה מאדם לאדם. אנשים רואים דברים אחרת, טועמים דברים אחרת ומריחים דברים אחרת. אבל אצל הסובלים מסינסתזיה התחושות הללו מקצינות, משום שהחושים שלהם הרבה פעמים מתמזגים ופועלים ביחד בבת אחת.

מהי סינסתזיה?

המילה סינסתזיה מקורה ביוונית ומשמעותה תפיסה מאוחדת. בעוד שרוב האנשים חווים כל חוש בפני עצמו, אנו רואים, מריחים, שומעים וטועמים בנפרד, בעלי הסינתזיה מרגישים את החושים שלהם ביחד. "במילונים רפואיים, סינסתזיה מתוארת כתופעה או מצב ואינה כהפרעה או מחלה." אומר פרופ' אבישי הניק, פרופסור במעבדה לנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בן גוריון, ב"ש. "יתר על כן, לא מעט מחקרים מבהירים כי ההיסטוריה הרפואית של מרבית הסינסתטים אינה שונה מזו של לא-סינסתטים."

יש הרבה סוגים שונים של סינסתזיה - החל מכאלה הרואים מספרים בצבעים, דרך אלה שיכולים להרגיש מרקמים של מוזיקה ועד כאלה הטועמים צלילים. למעשה, ישנם סוגים רבים ושונים של סינסתזיה המתועדים במחקר, והשכיחות היא כ-4 אחוזים מכלל האוכלוסייה. "כיום ידוע על כ-60 סוגים שונים של התופעה." אומר  פרופ' הניק, "אולם ישנם הבדלים ניכרים בשכיחותם של סוגי סינסתזיה שונים. למשל, המצב בו אנשים רואים מספר בצבע שכיח יחסית, 46 אחוז מקרב הסינסתטים, ואילו סינסתזיה של צליל-צבע או צליל-ריח נדירות יותר."

"יש מקרה נדיר שתועד - מחקר של אדם המרגיש טעמים שונים בשמות שהוא שומע." אומר פרופ' הניק. "הוא סיפר לחוקרים שלשם של החברה שלו יש טעם של ברוקולי, ומכיוון שאינו אוהב ברוקולי, הוא לא נהג לקרוא לה בשמה."

מוזיקה בצבעים

גם אמיר, סטודנט בן 25, רואה אותיות ומספרים בצבעים."אני קורא משהו ואני רואה את הצבע שבו זה כתוב, אבל לכל אות יש אסוציאציה מאוד חזקה לצבע." אומר אמיר, "אז על גבי הצבע של האות עצמה יש את הצבע שאני חושב שיש לאות. למשל, בשם שלי, א' זה ירוק, מ' זה צהוב, י' זה לבן ור' זה ורוד." במקרה של אמיר, הרעיון של מספרים הוא בלתי נפרד מצבעים, לכן כשהוא פותר תרגילי מתמטיקה, העובדה שהמספרים מופיעים בצבעים מקלה עליו להגיע להגיע לפתרון."הרבה פעמים כשאני קורא, אני מוצא את עצמי מוסח די מהר מהנושא," מספר לנו אמיר, "אבל זה גם הרבה פעמים עוזר לי לזכור דברים. למשל, היה לי מקרה אחד במבחן שעשיתי, שקלטתי שהגעתי לתשובה לא נכונה כי היה חסר לי צבע." זה אולי נשמע הזוי, אבל לסינסתטיים זו המציאות. 

ילד בוהה בחלון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
הרבה פעמים אנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו שונים מאחרים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"התופעות השכיחות הן שאנשים רואים מספרים בצבעים או אותיות בצבעים." אומר פרופ' הניק, "מה שמעניין זה שהתופעה הזאת מאוד עקבית. אמנם יש הבדלים מהותיים בין האנשים השונים, אבל אם אדם רואה את המספר חמש באדום, הוא יראה אותו גם בעוד שנה באדום."

אצל נועם ברדין, עורכת מוזיקה בת 21, הסינסתזיה דווקא עוזרת לה בעבודה. "בעבודתי כעורכת מוזיקלית השתמשתי בזה המון, בעיקר בשילובים בין שירים." אומרת ברדין, "נגיד Uptown Funk של Mark Ronson הוא לגמרי בורדו-כתום וזה יכול להתחבר ממש בקלות לSeptember של Earth Fire and Wind, שהוא אדום בוהק. שילוב טוב בין שירים הוא שילוב שיתאים לי מבחינת הצבעים שאני חושבת עליהם. מוזיקת פולק, לעומת זאת, היא על הספקטרום בין ירוק לצהוב, לכן פחות מתאימה לשילוב עם השירים הקודמים."

>> בקרוב: אבחון אלצהיימר על ידי בדיקת עור פשוטה

אז איך זה קורה?

חוקרי המוח אינם יודעים עדיין בדיוק מה גורם לתופעה, אבל קיימות שתי תיאוריות עיקריות במחקר. "פעם חשבו שילדים למדו את האסוציאציה בין מספרים לצבעים מהבדידים או מהמגנטים למקרר." אומר פרופ' הניק, "אבל זה לא מסביר את העבדה שכל סינסתט רואה מספרים בצבעים אחרים לגמרי." באופן כללי, ככל הנראה מדובר בקשרים בין אזורים במוח שלא היו אמורים להיות קשורים. התיאוריה הראשונה משערת שיש פגם בגיזום של סינפסות במוח. "הסינפסות הן נקודות הקשר של נוירונים במוח." אומר ד"ר הניק, "ועם הגיל יש מוות או היעלמות של סינפסות, מה שגורם לקשרים מסוימים ומונע קשרים אחרים. אצל סינסתטים הגיזום היה פגום ולכן יש להם קשר בין אזורים שאחרת לא היו קשורים."

התיאוריה השניה היא פגם בתהליך האינהיביציה, שהוא הפעלה של אזור מסויים במוח. "אם היקף הסינפסות שלהם שווה להיקף של אנשים רגילים," אומר הניק, "כנראה שתהליך האינהיביציה שלהם פגום. לכן, כשהם חושבים על מספרים, גם האזור של הצבעים במוח עובד, למרות שאין סיבה להפעיל אותו."

בניסוי שעשה פרופ' הניק עם עמיתים נוספים בספרד, לקחו סטודנטים שאינם סינסטטים, ועשו להם היפנוזה בה שיכנעו אותם שלכל מספר יש צבע מסוים. במהלך הניסוי הראו לנבדקים מספרים שחורים על רקעים צבעוניים. החוקרים הבחינו כי בעוד שלפני ואחרי ההיפנוזה, אחוזי הדיוק עמדו על כמעט 100 אחוז, בזמן ההיפנוזה הם ירדו ל-60 אחוזים בלבד. "הניסוי הזה מצדד יותר בהסבר השני לתופעה," מסביר פרופ' הניק, "משום שגם אנשים רגילים בלי סינסתזיה יכולים לחוות הפעלה של כמה אזורי מוח במקביל כשהם תחת היפנוזה."

שדרוג מדרגות, מספרים (צילום: thelovelyresidence.blogspotcom)
"יש סינטטיים שרואים מספר במרחב" אומר פרופ' הניק, "6 יהיה למטה, 8 יהיה מימין" | צילום: thelovelyresidence.blogspotcom

"מה, לא כולם רואים מספרים בצבעים?"

"מאז שאני זוכר את עצמי ראיתי אותיות, מספרים וכל סמל שיש לו משמעות בצבע מסוים," מספר אמיר, "אבל רק מתישהו בתיכון נפל לי האסימון שכנראה זה לא רגיל. זה חלק ממה שראיתי תמיד, זה לא נראה לי משהו שבכלל שווה לדבר עליו". תופעות סינסתטיות כאלה קיימות אצל כולנו במידה מסוימת, בצורה של אסוציאציות שונות שיש לנו לצלילים, למראות או לריחות. ההבדל בין אנשים רגילים לבין אלו שחווים סינסתזיה הוא בגמישות. לאנשים בעלי סינסתזיה קשה יותר לשנות את האסוציאציה שיש להם למספר מסוים, או לשיר מסוים. "זה אף פעם לא השתנה," אומר אמיר, "ואני לא בוחר אם להדליק את זה או לא, זה תמיד נמצא שם."

לצד זה שסינסתטים הרבה פעמים מודעים לחוויה שלהם, הרבה מהם חושבים שהעניין אינו ייחודי והחוויה הזאת משותפת לכלל בני האדם. "רובנו יודעים הרבה על החיים המנטאליים שלנו, אבל אין לנו שום דרך לדעת על החיים המנטאליים של מישהו אחר", אומר פרופ' הניק. על כן, לא מפתיע שאנשים סינסתטים רבים לא מבינים שהם חווים משהו מיוחד. "פעם שתיתי קפה עם איש סגל שלנו שהוא סינסתט" מספר פרופ' הניק, "סיפרתי לו שאני עושה מחקר על סינסתזיה,  לדוגמא, על אנשים שרואים מספרים בצבעים. ואז הוא אמר: 'רגע, לא כולם רואים מספרים בצבעים?'"

איך מאבחנים סינסתזיה?

"בבדיקת MRI לא ניתן לראות סינסתזיה," אומר פרופ' הניק, "אין איזה אזור שהוא ייחודי לסינסתטיים, לכן האבחון הוא התנהגותי לחלוטין."  מה שכן חוזר על עצמו בקרב כל הסינתטיים הוא העקביות והאוטומטיות של התופעה. "מראים לסינסתט את המספר פעם אחר פעם", מסביר פרופ' הניק, "והוא צריך להתאים את הצבע הסינסתטי שהוא חווה לאותו מספר. חוזרים על זה כעבור שבוע, חודש או שנה ובודקים את המתאם בין התשובות שלו." אם הנבדק מראה עקביות, ואוטומטיות, משמע תגובה מהירה יותר לשילובים המוכרים לו, ניתן לקבוע שהאדם סינטט.

בואו להשתתף במחקר 

המעבדה לנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בן-גוריון עוסקת בחקר הסינסתזיה מזה שנים. אם יש לכם שאלות בנושא, או שאתם חווים סינסטזיה בעצמכם, אתם מוזמנים להיכנס לאתר המעבדה ולהשתתף במחקר.

>> וגם: גלה את החיה שבך: מהם פרומונים ואיך הם משפיעים עלינו?