איפה תפסו אותך האזעקות של 06:30 בבוקר ב-7.10?
הייתי בבית, במיטה. חברה טובה שלי התקשרה אליי ואמרה שיש אזעקות. מיד הדלקתי את הטלוויזיה ולא היה ברור מה קורה ופתאום ניר דבורי עלה לשידור והדיווחים החלו להגיע. השוק האמתי והראשוני היה כשראיתי את הטרקטור שובר באין מפריע את הגדר ונכנס לגבולותינו, שם נפל לי האסימון עד כמה שהאירוע הזה הוא עצום ומשמעותי.

איזה סיפור אנושי נכנס לך הכי ללב ומלווה אותך מאז?
כל הסיפורים של משפחות החטופים. כל אחד מהם חודר לי ללב ופוצע אותו. כל סיפור נשמע כמו מדע בדיוני מרוב שזה לא נתפס ונקלט הגיהנום שהם עברו, עוברים וממשיכים לעבור.


מה הדבר שהכי מרגיע אותך בימים אלה?
כל פעם משהו אחר. האמת היא שיש מתחם תוכן של סופר-פארם שנקרא "עד שנרגיש יותר טוב" שנועד להנגיש טיפים ועצות איך להתמודד עם הפחדים והלחצים של הימים האלה, ולקחתי משם הרבה על איך להרגיע את עצמי. הדברים שהכי התאימו לי זה להתמקד במה שטוב ויציב, שזה הילדים שלי והמשפחה שלי, ומתרגלת הרבה נשימות, מדיטציה ופעילות גופנית.


האם המלחמה השפיעה על הרגלי האכילה שלך?
לא המלחמה כמו ההיריון, אני אוכלת הרבה יותר בריא, מסודר, שותה המון מים.


איזה ציוד יש לך בממ"ד?
בקבוקי מים בשפע, שמתי שם חטיפים, עוגיות והמון שימורים כי אין לדעת מה יהיה.


האם אתה מצליח/ה להקפיד על פעילות ספורטיבית בימים אלה?
אני חייבת. זאת אחת הדרכים שלי לשמור על עצמי. אני מתאמנת 4-5 פעמים בשבוע. משלבת אימוני פילאטיס עם אימוני כוח וזה עושה לי מאוד טוב


מה הכי מקשה עליך לישון בלילה?
ההורים שלי גרים בצפון על הגבול. אין יום שאני לא חושבת מה יהיה עליהם, מה אם יקרה שוב משהו שלא נהיה מוכנים אליו. אני מאוד דואגת להם אבל הם מסרבים להתפנות.


האם לקחת חלק בפעילות התנדבותית כלשהי?
כבר שנים שאני מקדמת את פרויקט "מאמא לאמא" ומקשרת בין אמהות שידן אינה משגת לבין חברות מסחריות. מאז אוקטובר אני מקדישה את העשייה שלי לנשות המילואימניקים ואמהות שפונו מבתיהן, ומנסה לעזור ככל שניתן. מעניין אגב שאם בעבר חברות ועסקים שתרמו ביקשו בתמורה שאתייג אותן אצלי בנכסים, אז היום אני מקבלת יותר תרומות מבעבר וכמעט כולן ללא ציפייה לתמורה, וזה מאוד מחמם לי את הלב.