מה לא נאמר על פורנו? שהוא פוגע בתפיסה המוכרת של יחסי המין, משפיע לרעה על מעמד הנשים ומציג בצורה עגומה את יחסן לעונג, מעוות את המציאות ומתמקד באקט הפיזי, בד"כ עם הרבה קלוז-אפ על איברי המין. הסרטונים הם לרוב בעלי עלילה דלה וצפויה למדי, ומבני הגוף של השחקנים תמיד שואפים לשלמות או לפחות למה שעשוי להראות כך בעיני חלק מאתנו: גברים שריריים עם אברי מין גדולים במיוחד, נשים דקיקות עם שדיים מושלמים (לרוב עם סיליקון), בעלות פירסינג או קעקוע באזור הפות. רגע השיא הוא תמיד אורגזמה סוערת, קולנית כשהנוזל נשפך על הפנים, השדיים או על איבר אחר של הפרטנר/ית.

אחרי שאמרתי את כל זה, עדיין מסתבר שאפשר גם אחרת. הרי כשחושבים על זה, מטרת הסרטונים הללו היא  לגרות את הצופים ולהגביר את החשק המיני. זהו למעשה סוג של תרגיל חימום למוח האנושי, שאמור להדליק את הדמיון, להצית פנטזיות ולעורר את התיאבון המיני. במילים אחרות - המטרה נשמעת הגיונית וטובה, אז מי אפשר שאי אפשר לחוות פורנו בצורה קצת יותר איכותית? הנה כמה דרכים שמוכיחות שאפשר - ועוד איך!

פורנו פמיניסטי

בשנים האחרונות תופס תאוצה המושג "פורנו פמיניסטי". מדובר בסרטי פורנו בעלי סגנונות קולנועיים מגוונים ועלילה המפתחת את דמיון הצופה. לרוב הבמאיות הן נשים. אחת הדמויות הבולטות בתעשייה היא אריקה לאסט – במאית שוודית המקדמת שוויון מגדרי, אשר שמה את העונג הנשי בראש הרשימה בסרטיה. באחד הראיונות היא אמרה: "פורנו הוא חינוך מיני של ימינו, אז בואו נעשה את זה נכון". ואכן, לא ניתן להתעלם מהעובדה שלמרות הקידמה הטכנולוגית והאפקטים המורכבים, סרטי פורנו היו ונשארו הסרטים הנצפים ביותר. פורנו פמיניסטי חושף מגוון סיטואציות ומבני גוף שונים בדומה לחיים האמיתיים. רוב הגברים אינם שריריים וגם הנשים הן לרוב בעלות מבנה גוף "רגיל" - אין שום שאיפה לשלמות. קיום יחסי המין הוא אומנם עדיין חלק משמעותי מהסרטים, אבל אין קלוז אפ על איברי המין, אלא מבט כללי על הגוף והמיקוד הוא על הבעות הפנים של השחקנים. במהלך האקט יש צחקוקים, שומעים את השחקנים מדברים. הם מתחבקים, מלטפים ומתנשקים. האורגזמה היא לא הדובדבן שבקצפת, אלא רק חלק מהעלילה. הצופה נחשף לעולם אינטימי בצורה אסתטית, כזאת המרחיבה את דמיונו.

לראות בלי לראות

זוהי למעשה המצאה של ממש לאלה מכן/ם שמתנגדים לרעיון של פורנו ועדיין מחפשים מענה להרחבת התשוקה. נכון להיום קיימים מספר אתרים בהם מראים את הפנים של הדמויות (עד גובה הכתפיים), ולרוב מדובר באקט שבו הדמות מענגת את עצמה. נכון שאין כאן עלילה ומיד גולשים לאקט עצמו, אבל תחשבו עד כמה זה חושני ומעורר כשרואים רק את הבעת הפנים ושומעים את הקול, כאשר את השאר משלים הדמיון של הצופה. איפה נמצאת הדמות, מה היה רגע לפני כן, כיצד היא מענגת את עצמה ועוד - כל אלה מציתות את הפנטזיה אצל הצופה.

ארסניק: פורנו פמיניסטי (צילום:  adomeitfilm, instagram)
בפורנו פמיניסטי יש מקום גם לנשים שלא נראות ככה | צילום: adomeitfilm, instagram

אודיו פורנו

לדעתי זו גולת הכותרת - במיוחד עבור הנשים שביניכן. לפני כמה שנים נערך מחקר שבדק את ההבדל בגירוי המיני בין נשים לגברים. המחקר מצא כי הגברים לרוב מתגרים מאקט ויזואלי ואילו הנשים מתגרות יותר מאקטים באמצעות שמע. "אודיו פורנו" למעשה מאפשר לחוות סיפורים ארוטיים דרך הדמיון של השומע. הקולות של השחקנים וסאונד הרקע מעניקים תחושה שהשומע ממש נמצא שם, והוא רק נדרש להשלים את התמונה בראשו: איך נראות הדמויות, מה הן לובשות, מהן הבעות הפנים שלהן, מהן תחושותיהן, מה יש מסביבן: ריהוט, דשא, מפל. יתרון בולט נוסף הוא שפורנו מסוג זה נגיש בכל מקום ובכל עת. נוסעים בתחבורה ציבורית, מבשלים, רצים – אפשר לחלום ולפנטז במקביל.

אז מה בעצם עוצר אותנו מלבחור בפורנו טוב? לרוב, הצורך בתשלום. להבדיל מפורנו "מסורתי", כל סוגי הפורנו שהזכרתי דורשים תגמול כספי. מצד שני, מי אמר שחימום למוח אמור להיות בחינם? אם רוצים חומרים טובים, שווה להשקיע.

*הכותבת היא אווה קפלן, יועצת מינית, בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני במנהל מערכות בריאות עם התמחות ברפואה ראשונית, מרצה ב"מכללת רמת גן" ובעלת קליניקה לטיפול בזוגות וביחידים.