לאחרונה נחנכה בשניידר יחידת הדיאליזה החדשה על שם הרב יחיאל אקשטיין ז״ל, הממוגנת מפני תקיפות ומפגעי טבע, מה שמאפשר מאפשר לאנשי הצוות להעניק טיפול רציף ובטוח גם בעתות חירום ומשבר.

בין היתר, מטופלות בה כיום משפחות שפונו מבתיהן בצפון ובדרום. אביגיל בת ה-3 וטיאגו בן השנתיים וחצי, המטופלים במחלקה, פונו מביתם שבאשקלון. אביגיל מטופלת בדיאליזה בשניידר כבר מגיל 5 ימים בלבד, עקב מחלת כליות מולדת. לפני כ-3 חודשים היא זכתה לעבור את השתלת הכליה המיוחלת והיא עדיין מגיעה לשניידר לביקורות ולטיפולים. טיאגו נולד עם מחלה נדירה שפוגעת בכליות עד למצב של אי-ספיקה. הוא מטופל דיאליזה שעדיין ממתין להשתלת כליה. שניהם טופלו גם בדיאליזה הישנה וגם בזו החדשה והממוגנת. כעת המשפחות מספרות על ההקלה הגדולה שמתאפשרת בזכות היכולת להמשיך לקבל טיפול רציף במסגרת מוגנת.

"כשילדים מחוברים לדיאליזה זה חוסר אונים. אין לאן לברוח"

"המלחמה תפסה אותנו בבית במצב רע מאוד", מספרת סופי אמא של אביגיל. "היא הייתה מחוברת לדיאליזה הביתית והיה מאוד מורכב לנתק אותה". "הייתי צריכה להשכיב אותה על הרצפה ולשכב מעליה כדי להגן כי נדרש זמן עד שהצלחתי לנתק אותה ולהיכנס לממ"ד. זה היה פשוט נורא. כשילדים מחוברים לדיאליזה זה חוסר אונים. אין לאן לברוח. לעומת זאת, טיפול בדיאליזה ממוגנת אפשר להמשיך, ולא צריך להתפנות לשום מקום. מעבר לכך, הצוות נמצא שם גם בזמן אזעקות וזה מאוד מרגיע. מדובר בטיפול מציל חיים שאי אפשר להפסיק".

היחידה לדיאליזה בשניידר (צילום: שניידר)
היחידה לדיאליזה בשניידר | צילום: שניידר

בתמונה - מימין: ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת שניידר, סופי אמא של אביגיל, יעל אקשטיין נשיאת הקרן לידידות ואמו של ילד נוסף במחלקה

גם הדסה, אמו של טיאגו, מספרת כי המשפחה חיה בתחושה מתמדת שחייהם תלויים על בלימה. כיוון שהם פונו מביתם בשל המצב, הם עוברים תקופה מאתגרת במיוחד. "גם ככה אנחנו בלחץ בגלל המחלה, אז עכשיו נוסף לזה איום בטחוני וזה ממש בלתי נסבל. מעודד לדעת שעכשיו אנחנו לפחות נמצאים במקום מוגן שבו מטפלים בטיאגו. זה מעניק ביטחון ומשחרר מאיתנו הרבה לחץ. הרופאים המקסימים אפילו הציעו לנו פתרונות למגורים באזור כדי לנסות להקל".

"עכשיו הילדים מבצעים את הטיפול במקום מוגן ובטוח"

לדברי ד"ר אורלי חסקין, רופאה בכירה במכון הנפרולוגי במרכז שניידר, ילדים שמבצעים המודיאליזה (סוג של טיפול דיאליזה שנעשה בבית חולים), למעשה תלויים במכונה לצורך הוצאת נוזלים ופינוי רעלים מהגוף. "הם מתחברים למכונה 3 פעמים בשבוע למשך 4 שעות בכל פעם. במקרה של אזעקה, אין אפשרות לנתק את כל הילדים תוך דקה או שתיים כדי שירוצו למרחב המוגן". לדבריה, בעת השימוש בדיאליזה הקודמת, בזמן אזעקה הילדים היו נשארים מחוברים למכונה יחד עם אחות אחת ששמרה עליהם, וקיוו שלא ייפול עליהם טיל חלילה. "זו תחושה מאד קשה של חוסר מוגנות וחוסר אונים. עכשיו כשיש דיאליזה חדשה, הילדים מבצעים את הטיפול במקום מוגן ובטוח. בזמן אזעקה הילדים והצוות מוגנים וגם הטיפול לא נפגע", היא אומרת.

המכון לנפרולוגיה בשניידר, משמש מרכז ארצי לטיפול בילדים עם אי-ספיקת כליות, והוא מטפל בפעוטות, ילדים ובני נוער עם מגוון רחב של מחלות כליה חריפות וכרוניות. המכון כולל יחידת דיאליזה ו-5 מרפאות. עם פרוץ המלחמה באוקראינה לפני כשנתיים, יצא צוות של מרכז שניידר למבצע חילוץ מיוחד על מנת להטיס ארצה 11 ילדים החולים במחלות מורכבות. הם הגיעו עם הוריהם מבית החולים בקייב ונזקקו לטיפול רפואי דחוף ומציל חיים. בין הילדים שהגיעו היו גם חולים הנזקקים לטיפולי דיאליזה, המטופלים ביחידה עד היום. הדיאליזה הממוגנת החדשה, ע"ש הרב אקשטיין, היא תרומת הקרן לידידות ועלותה כמיליון וחצי דולר.