כאב הראש עלול להוציא אדם מדעתו, כל צליל עלול רק להגביר עוד יותר את עוצמת כאב הראש ואור ישיר הופך לאויב הגדול ביותר בזמן כאב. אם הצלחתם להזדהות עם הדברים הללו, יכול להיות שאתם סובלים ממיגרנה. אבל החדשות הטובות הן שכיום יש פתרונות ולאחרונה תחום כאבי הראש זוכה לחידושים רבים ופריצות דרך שמסייעות לטפל בסובלים ממיגרנה בצורה יעילה וארוכת טווח.

פנינו לד''ר עובד דניאל, מומחה בנוירולוגיה ויו''ר החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל, שסידר לנו את הראש בנושא.

מהי מיגרנה?

מיגרנה מאופיינת בהתקפים של כאב ראש הנמשך לרוב בין 4-72 שעות. לרוב הכאב פועם, מלווה בבחילות ולעתים הקאות, רגישות לאור ולרעש ובאופן כללי מדובר בכאב המקשה על האדם להמשיך לתפקד בבית ובעבודה. רבים הסובלים ממיגרנה מעידים שכאשר הם בהתקף - כל רצונם הוא לשהות בחדר חשוך ושקט משום שרעשים ואורות עלולים להוות טריגר להחמרת ההתקפים.

מתי יש סיבה לדאגה?

כאשר התקפי המיגרנה מופיעים ביותר מ-8 ימים בחודש מדובר במיגרנה כרונית ויש לטפל בה ככזו. הן מבחינת התאמת הטיפול והן מבחינת קביעת מעקבים ובדיקות אצל הרופא המטפל. חולים כרוניים רבים סובלים מתחלואה קשה וחוסר תפקוד משמעותי וצורכים משככי כאבים באופן מופרז המחמירים בעצמם את כאב הראש.

מה גורם למיגרנה?

כאב ראש, מיגרנה (צילום: shutterstock by catinsyrup)
אצל ילדים לעומת זאת, המיגרנה תבוא לידי ביטוי יותר בתסמינים של מערכת העיכול- בחילות והקאות | צילום: shutterstock by catinsyrup

אנו לא יודעים לומר בוודאות מה גורם למיגרנה אבל ההערכה היא שנוצרת דלקת בקצות העצבים של כלי הדם בקרומי המוח והיא זו שגורמת לתסמיני המיגרנה כפי שאנו מכירים אותם. כמו כן, מיגרנה היא מחלה תורשתית. אדם הסובל ממיגרנה יגלה ככל הנראה כי אחד מהוריו או קרוב מדרגה ראשונה סובל גם הוא ממיגרנה.

בנוסף לכך, במיגרנה ישנה דעיכה של הפעילות החשמלית בקליפת המוח, הגורמת בכ-20% מהאנשים הסובלים ממיגרנה להפרעות בשדה הראייה, קושי בדיבור והפרעות בתחושה לפני הופעת כאב הראש. אצל ילדים לעומת זאת, המיגרנה תבוא לידי ביטוי יותר בתסמינים של מערכת העיכול- בחילות והקאות בשל האטה בתנועתיות המעי.

מי סובל יותר ממיגרנה: נשים או גברים?

מיגרנה שכיחה פי שלושה יותר בנשים מאשר בגברים ובערך 1 מכל 7 אנשים סובל ממיגרנה.


באילו תקופות בחיים יש סיכוי שנסבול יותר ממיגרנה?

שיא השכיחות וההתקפים היא בעשור השלישי והרביעי לחיים, שיא הפוריות והתקופה בה רבים בונים את חיי המשפחה והקריירה. טריגרים שעלולים לגרום להחמרה במיגרנה הם חסך שינה או עודף שינה, מתח נפשי, שינויים בהרגלי אכילה, פעילות גופנית מאומצת יתר על המידה ושינויים הורמונליים, בעיקר ווסת.

כאמור, מיגרנה לרוב תופיע ככאב פועם בחצי אחד של הראש, לעיתים הכאב ישנה צד, אך כמעט תמיד הוא יכה בעוצמה וילווה בבחילה והקאות או רגישות לאור ורעש. המיגרנה אמנם לא פוגעת באיברים אחרים אך המעורבות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית גורמת לשילוב תסמינים  טיפוסיים, כמפורט לעיל. האבחון נעשה באופן קליני על ידי תשאול המטופל על ידי רופא נוירולוג. ישנם קריטריונים ברורים המגדירים מהי מיגרנה.

באילו איברים פוגעת מיגרנה
באילו איברים פוגעת מיגרנה

 

אילו איברים סובלים במיוחד בזמן מיגרנה?

המיגרנה משפיעה על חלקים רבים בגוף: תסמינים אלה נגרמים בשל המעורבות הנוירולוגית של המיגרנה והם חולפים ללא נזק בסוף התקף

עיניים
למיגרנה ישנם תסמינים נוירולוגים הכוללים הפרעות בשדה הראייה בצורה של אאורה- הבזקי אור, נקודות או כתמים שחורים, 'זגזגים', וכו'. בחלק מהחולים תהיה רגישות לאור, וחשיפה לאור עלולה להחמיר באופן משמעותי את כאבי הראש.
כאב ראש
בד''כ בחצי ראש. עור הקרקפת הופך לרגיש במצבים כרוניים.  
מערכת העיכול
בחילות והקאות הן הסממנים הבולטים שמבדילים בין מיגרנה לכאבי ראש אחרים. כשאדם רוצה לקחת טיפול בכדורים אך מקיא אחת למספר שעות זה מקשה על הטיפול. אצל ילדים קטנים לדוגמה לעיתים התסמינים המטרידים ביותר הם בחילות והקאות, ופחות כאב הראש.
אוזניים
רגישות לצלילים ורעש. בזמן רעש תיתכן החמרה בכאבי ראש.

כיצד מטפלים?

ישנו טיפול אקוטי וממוקד ללא מרשם ע"י תרופות לשיכוך כאבים שכולנו מכירים. במקרים חמורים יותר ישנן גם תרופות מרשם, ממשפחת הטריפטנים והן תרופות ייעודיות להפסקת התקף מיגרנה. הן נועדו בעיקר כדי לעצור את ההתקפים ולמנוע צריכה מופרזת של משככי כאבים אחרים.

כאמור, ישנם מצבים בהם המיגרנה הופכת למצב כרוני, ויש להתאים טיפול שיספק הקלה לאורך שנים הן מבחינת השפעת הטיפול והן מבחינת התמדה בטיפול מצדו של המטופל.

סחרחורת, כאב ראש (צילום: adrian-swancar- unsplash)
סובלים ממיגרנה? תבדקו אצל ההורים שלכם | צילום: adrian-swancar- unsplash
לאחרונה הזרקת בוטוקס רפואי ב-31 נקודות על פני הקרקפת הפכה לטיפול נפוץ לצד הטיפולים הוותיקים יותר שכוללים תרופות נגד חרדה ודיכאון, תרופות להורדת לחץ דם וטיפולים לאפילפסיה. בשנים האחרונות בזכות הבנה עמוקה יותר של המנגנונים הביולוגים המעורבים במיגרנה, אותר חלבון בשם CGRP המשתתף בתהליך היווצרות הדלקת במיגרנה וישנם כיום טיפולים טיפולים ייעודיים המעכבים את פעולתו. באמצעות זריקה תת עורית הניתנת אחת לחודש מוחדרים נוגדנים חד שבטיים המנטרלים את פעילות החלבון הזה ועל ידי כך עוצרים את היווצרות הדלקת בקצות העצבים בכלי הדם במוח.