הרגע הכי מפחיד לפני ניתוח הוא שמתקרב אליך הרופא המרדים ומסביר לך שבקרוב לא תרגיש כלום. אחרי מספר שניות אתה כבר מחוק לגמרי, וכשאתה מתעורר אחרי כמה שעות, קשה לך מאוד להסביר מה בדיוק קרה עכשיו. ואם זה לא מספיק מוזר, אתם גם לא זוכרים את השטויות שאמרתם כשרק התעוררתם מההרדמה. אז איך בדיוק ההרדמה עובדת, והאם היא יכולה לגרום לנזק מוחי?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הרדמה מלאה מרדימה אתכם לגמרי ואתם נשארים מחוסרי הכרה, בעוד שהרדמה מקומית רק מרדימה את המקום והרדמה חלקית לא מרדימה לחלוטין. טכנית, האדם עדיין בהכרה מלאה אבל לא יזכור מה קרה אחר כך. "תרופות יכולות לגרום לך להירדם ולהישאר מורדם אך הן עובדות בצורה שונה. כל תרופה יכולה להרדים או לשמור את ההרדמה איתה", אומרת פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ כללי בבי"ח איכילוב. "ואז ממשיכים לתת במינון הנכון כדי שהמצב יישאר כך. יש לנו מודלים שקובעים את רמת ההרדמה בדם, וכך אנחנו יודעים מה המינון הנכון כדי להרדים וכדי להעיר". הרופא המרדים אחראי על כך שהמינון של התרופה ישאיר אתכם מורדמים למספיק זמן, כדי שלא תתעוררו מוקדם מדי ושלא תהיה מורדמים ליותר מדי זמן.
מה אנחנו יודעים על חומרי הרדמה? הם גורמים לאובדן ההכרה, מונעים תחושה של כאב ודואגים שלא תזכרו מה קרה לכם. אבל, הרדמה זה לא כמו ללכת לישון. יש חלקים של המוח שהם עדיין פעילים, אך הם לא מתקשרים אחד עם השני. " זה לא מצב שדומה לאף מצב אחר, בטח שלא לשינה. לדוגמה, אין REM בהרדמה כללית, אנחנו לא חולמים. מלבד זאת, בהרדמה כללית יש גם דרגות של עומק ויש מכשיר מיוחד שמנטר את זה. כשאנחנו מרדימים מישהו לצורך ניתוח זה לא מספיק רק להרדים אותו, צריך גם שלא יכאב לו. לכן יש גם רכיב של שיכוך כאבים בהרדמה ויש את עניין השכחה, אנחנו לא רוצים שהאדם יזכור שחותכים אותו, זה יכול להיות זיכרון מאוד לא נעים".
פגיעה בריכוז - עד 6 חודשים אחרי הניתוח
כיום מתנהל דיון סוער בארה"ב לגבי מה שהרדמה עושה למוח של הילוד והתינוק. "הורים רבים חוששים שהרדמה כללית יכולה להיות מסוכנת למוחם של ילדים עד גיל שנתיים", אומרת פרופ' מטות, "ומקרים רבים של הפרעות קשב וריכוז הובאו לבית המשפט כהוכחה לכך שלהרדמה בגיל צעיר יש השפעה מתמשכת על התפקוד הקוגניטיבי. זה יוצר היסטריה בקרב הורים – הם מייחסים כל מיני הפרעות קוגניטיביות להרדמה בגיל צעיר. עם זאת, עוד אין מחקר שמאשש את הקשר בין השניים".
עוד ב-mako בריאות:
>> האם חזייה תורמת לבריאות השד? ומה גורם לנפילת השדיים?
>> שכחו מקלוריות: מה עדיף שוקולד או קרמבו?
>> משבר האנטיביוטיקה העולמי: מהן סכנות החיידקים העמידים?
ולגבי אנשים מבוגרים יותר, מסתבר שקיימים חששות מפני נזק מוחי כתוצאה מהרדמה בקרב קשישים ומבוגרים מגיל 65 ומעלה. "עולות הרבה שאלות לגבי מה זה עושה למוח והאם זה מאיץ אלצהיימר", אומרת פרופ' מטות. "יש גם את העניין שאנשים הרבה פעמים מתעוררים אחרת מהרדמה, הם מאוד מבולבלים ואפילו שוכחים דברים".
כל השאלות האלה נשארות בגדר חידה, רופאים ומדענים עוד לא יודעים איך למנוע מאנשים שמתעוררים להיות במצב מבולבל לזמן רב. "הרדמה כללית משפיעה על המוח, ויכולה לגרום לירידה ביכולת הריכוז שלנו שנמשכת קרוב לשנה. אחד המחקרים בנושא הסתכל על מי שעבר הרדמה אזורית לעומת הרדמה כללית, והראה שההתקדמות של הבעיה הקוגניטיבית שהייתה להם מראש הואצה לעומת אלה שעשו הרדמה אזורית", אומרת פרופ' מטות. "זה די מפחיד לחשוב שאתה נכנס לניתוח ואתה בעצם מאיץ את תהליך האלצהיימר שלך. כרגע הדעה היא שהפגיעה הקוגניטיבית יכולה להימשך עד 6 חודשים, ובזמן הזה הוא לא אותו הבנאדם. זה יכול להיות בצורת בלבול, פתאום לא זוכרים דברים, נעשים עוינים לבני המשפחה, חוזרים לדבר בשפת האם. בנוסף, יכולה להיגרם הפרעה שכלית, מתחילים לשכוח יותר דברים, פחות מתמצאים, פעולות פשוטות דורשות יותר ריכוז. אך ברוב המחקרים אומרים שהיכולות חוזרות אחרי 6 חודשים".
ג'ינג'ים לא נרדמים בקלות
מחקר מעניין בנושא קובע כי ג'ינג'ים צריכים יותר חומרי הרדמה. היו מקרים שדווחו בעבר, ומחקר קטן אפילו הצליח לקבוע שג'ינג'ים צריכים 19 אחוז יותר חומרי הרדמה מאשר אנשים עם שיער כהה יותר. חוקרים מאמינים שזה קשור לכך שהחומר שגורם לשיער להיות ג'ינג'י קשור גם לרגישות לכאב. "אנחנו יודעים שחלק מהאוכלוסיה לא מגיבים לחומרי הרדמה – ואי אפשר לדעת מי יגיב למה", אומרת פרופ' מטות. "באופן כללי, אנחנו נותנים לכל האוכלוסייה את אותו הטיפול ויש חלק מהאוכלוסייה שלא מגיב. זה קשור למטען הגנטי שאתה בא איתו, לכן יכול להיות באמת שג'ינג'ים מגיבים פחות לחומרי הרדמה.
"העניין הזה קיים גם בין אדם לאדם, נאמר בתחום שיכוך הכאבים, אנשים מגיבים שונה וזה גם עניין של חינוך. לדוגמה, פעם הרדמתי מטופל, ולפני ההרדמה נותנים חומרי הרגעה שלרוב מרגיעים את האדם, אבל הוא דווקא הפך להיות יותר לחוץ, בשבילו דווקא החומרים המרגיעים – מלחיצים אותו. אז זה אכן שונה בין אדם לאדם, ואני מאמינה שגם ההכללה הזאת של כל הג'ינג'ים היא לא בהכרח מדויקת".