גופי הבריאות הבולטים של ברזיל יוצאים בימים אלה בעצה יוצאת דופן: "הימנעו מכניסה להיריון". המניע להמלצה מרחיקת הלכת היא נגיף שגורם למחלה בשם "קדחת זיקה", שאמנם אינו מוכר כמעט בעולם המערבי אך אחראי לאחד ממשברי הבריאות המדאיגים ביותר שידעה ברזיל בעשרות השנים האחרונות. בתקופה האחרונה נרשם זינוק חד במספר התינוקות הלוקים במומים מולדים קשים, והרשויות במדינה סבורות שהנגיף הוא הגורם לכך.
קדחת זיקה התגלתה לראשונה באוגנדה בשנת 1940 ונפוצה מאז בעיקר ביבשת אפריקה ולאחרונה גם בדרום האוקיינוס השקט. היא מועברת בעקיצה של יתוש האדס המפוספס (Aedes albopictus), שנושא את הנגיף. היתוש הזה מעביר גם מחלות ויראליות נוספות ומפורסמות יותר, כמו קדחת דנגי, קדחת צהובה ועוד.
תסמיני המחלה שגורם נגיף זיקה כוללים חום נמוך, פריחה קלה, כאב ראש וכאבים נוספים – בדרך כלל לא סיבה לבהלה מיוחדת. ואכן, כשנצפו לראשונה חולים עם סימפטומים אלה בברזיל, לא ראו כל סיבה לבהלה. אולם עד מהרה התחילו להופיע מקרים רבים של מיקרוצפלוס – תינוקות שנולדים עם ראש קטן בהרבה מהמקובל, ובדרך כלל גם עם בעיות קשות בהתפתחות המוח.
ההתפרצות
למעלה מ-2,400 מקרים של תינוקות עם מיקרוצפלוס דווחו בשנה שעברה ב-20 מדינות בברזיל, עלייה של אלפי אחוזים לעומת שנת 2014, שבה נרשמו 147 מקרים בלבד. כשהרופאים החלו לחפש מכנה משותף לחולים התברר שכל האימהות דיווחו בתחילת ההיריון על סימפטומים דומים: פריחה, כאב ראש וחום נמוך. רק אז התעורר החשד שמדובר בנגיף זיקה.
משרד הבריאות הברזילאי מיהר לבדוק את החששות, ולפני פחות מחודשיים, ב-28 בנובמבר, הודיע רשמית שבניתוח שלאחר המוות שנעשה לאחד התינוקות הפגועים התגלה אצלו הנגיף. זו הייתה העדות הראשונה לקשר אפשרי בין המחלה למום. בעקבות זאת המליצו רשויות המדינה לנשים באזורים הנגועים, ובמיוחד צפון מזרח ברזיל, לעכב את כניסתל להיריון עד שוך המגפה.
נכון לעכשיו שש מ-26 המדינות בברזיל הכריזו על מצב חירום. אמנם קשה לדעת כמה אנשים נדבקו בנגיף, מכיוון שלא תמיד ההדבקה מלווה בסימפטומים, אך ההערכה היא שהוא הגיע ל-1.5 מיליון איש במדינה בשנה הזאת לבדה.
עוד ב-mako בריאות:
>> שיטת שרמן: כך תשלטי במחזור שלך ולא ההיפך
>> רוצים לאכול בריא ולא יודעים איך? 50 המאכלים הבריאים
>> די לגלולות? המתג שימנע מהזרע שלך להפרות את האישה
איך הגיע הזיקה לברזיל?
אין תמימות דעים בשאלה איך הגיעה המחלה מאפריקה לברזיל. אחת ההשערות היא שהנגיף הגיע ליבשת במהלך משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 2014, או בתחרויות הקאנו הבינלאומיות שנערכו כמה שבועות לאחר מכן. אם ההשערה נכונה, סביר להניח שמי שהביאו אותו היו תיירים או ספורטאים מפולינזיה הצרפתית בדרום האוקיינוס השקט, שם התרחשה באחרונה התפרצות של הנגיף. בכל מקרה, הגירתו מעידה על הקלות היחסית שבה נגיפים עוברים כיום בין אזורים רחוקים בכדור הארץ.
האם אפשר להתחסן?
נכון להיום אין חיסון לנגיף זיקה. עד כה גם לא הייתה סיבה דחופה למצוא לו טיפול מונע, שכן סברו שזו מחלה קלה בלבד. רק במקרים נדירים מאוד נרשמו סיבוכים נוירולוגיים בהשפעת הנגיף, כמו תסמונת גיליאן ברה שפוגעת בעצבים האחראים על פעילות השרירים. אולי כעת יושקעו המשאבים הדרושים למציאת חיסון.
משרד הבריאות הישראלי ממליץ לנוסעים לדרום ומרכז אמריקה, לאפריקה, לדרום מזרח אסיה ולאיי האוקיינוס השקט, ובמיוחד לנשים הרות, לנקוט באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים: שימוש בחומר דוחה יתושים, לבישת בגדים ארוכים, חבישת כובע ולינה בחדרים מרושתים ומרוססים.
על פי נתוני המרכז האירופי למניעת מחלות ובקרה (ECDC) לא ידוע כרגע על התפרצות של מחלת זיקה באירופה, ונרשמו רק מקרים נדירים ביותר של חולים שהגיעו לאירופה מארצות אחרות. הגל הנוכחי של המחלה נפוץ בעיקר בדרום אמריקה ובמקסיקו, וכאמור בפולינזיה הצרפתית.
גם בישראל לא דווח על חולים בזיקה או על עלייה בשיעור המומים המולדים. חשוב להדגיש שעדיין לא הוכח שקדחת הזיקה היא אכן הגורם למיקרוצפלוס ודרוש מחקר נוסף בנושא. כל שידוע כרגע הוא שקיים קשר נסיבתי, אך לאו דווקא סיבתי.
* הכתבה נכתבה ע"י ד"ר טלי ברגלס-שפירא, בתר-דוקטורנטית, מכון ויצמן למדע, בשיתוף מכון דוידסון לחינוך מדעי