מחלת הנשיקה היא השם הנפוץ למונונוקליאוזיס והיא נגרמת מנגיפי EBV או CMV. אמנם אין לה חיסון או טיפול, אך על פי רוב תסמיניה אינם קשים וחולפים מעצמם. כ-95% מהמבוגרים הנם חסינים בפני מחלת הנשיקה, שכן הם כבר חלו בה בילדותם, גם אם לא חשו בכך. היא נפוצה בעיקר בקרב מתבגרים בגילאי 17-15 שנים, ורוב החולים התת-קליניים (נדבקים ללא תסמינים מורגשים) הם ילדים צעירים יותר.
שמה של מחלת הנשיקה נגזר מאחת מדרכי ההדבקה הנפוצות שלה, כלומר - באמצעות רוק. נגיפים מועברים בהפרשות, לכן דרכי הדבקה נוספות הם יחסי מין או התעטשות. תקופת הדגירה של הנגיפים היא בין חודש לחודשיים, ולאחר התפרצותם משך המחלה הוא בין שבוע למספר שבועות. בעת מחלה, החולה עלול לחוש מה שחש אדם מצונן. לעתים התסמינים מעט קשים יותר, ואז יעלה החום, יגדלו בלוטות הלימפה והחולה ילקה בדלקת גרון. תסמינים אחרים הם אובדן התיאבון, עייפות, נקודות אדומות על החך, צהבת קלה בלחמיות (אשר מעידה על דלקת כבד) ופריחה.
רוב התסמינים שהוזכרו הם זמניים וחולפים, וחשוב להדגיש שבמקרים רבים האדם החולה אינו חש באף אחד מהם. אולם במקרים נדירים עלולה מחלת הנשיקה להסתבך. אחד מהסיבוכים הוא קרע בטחול. בשל גדילתו של הטחול, הוא לעתים רחוקות נקרע. סיבוך מסוכן ומעט יותר שכיח הוא חסימת דרכי הנשימה העליונות. חסימה זו עלולה להתרחש בשל גדילתם של השקדים. במצב כזה יש לפנות לרופא ולטפל בהקדם. סיבוך אחר נוגע לנשים בהריון - אישה שנדבקה בשלושת חודשי ההיריון הראשונים במחלת הנשיקה עלולה להדביק את העובר. ישנו סיכון, נדיר אמנם, שהוא ילקה בדלקת כבד, ירידה במספר הטסיות, פריחה, דימומים ופגיעה מוחית.
>> עוד בmako בריאות:
יצאנו לבדוק: איזו גבינה הכי בריאה?
איך יוצאים מזה? מהם תסמיני הדיכאון ואיך עוברים את זה
כאב הראש המתמשך שכמעט נגמר במוות
איך נזהרים לא להידבק?
התקופה המדבקת ביותר של המחלה היא התקופה שבה התסמינים מורגשים. שני סוגי הנגיפים מדבקים גם בתקופת הדגירה, אך ההדבקה בתקופה זו אינה סבירה. "לא ניתן להתחסן או להימנע באופן מוחלט מהנגיפים, כמו במחלות אחרות", אומר ד"ר נאיל בשאראת, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות ממרכז הרפואי "העמק" מקבוצת כללית. "רק אם ידוע מראש שבאזור, בית או גן מסוים יש אדם שנדבק במחלה - יש לנהוג בהתאם. בכל מקרה, אם רופא מזהה אחד או יותר מהתסמינים, הוא יבצע בדיקות דם שגרתיות לשם מציאת נוגדנים. באמצעות בדיקות אלה, יכול הרופא לומר האם האדם חלה בעבר, או שנדבק לאחרונה". ההדבקה בגני ילדים היא נפוצה יחסית, משום שילדים מרבים להכניס צעצועים לפה, ולכן הם יכולים להדביק זה את זה באמצעות רוק. "בקרב אנשים בוגרים, אם ידוע שאדם כלשהו חולה במחלת הנשיקה, עדיף להימנע משימוש בכלים משותפים", מזהיר ד"ר בשאראת וממהר להרגיע: "אין צורך לבודד את החולה, שכן הדבקה טיפתית אינה סבירה כלל".
לנשים בהריון ממליץ ד"ר בשאראת לנקוט משנה זהירות. "אמנם הדבקה טיפתית באוויר, אשר שכיחה במחלות זיהומיות אחרות, היא נדירה ביותר, והסיכויים שתתרחש קלושים עד אפסיים, אך הפגיעה שאליה חשוף העובר היא חמורה, ולכן עדיף לא להסתכן". ד"ר בשאראת מדגיש שההבדל בין נגיף ה-CMV לנגיף ה-EBV הוא רלוונטי ביותר לעניין זה, שכן הראשון נותר בהפרשות גם לאחר שהתסמינים נעלמו, ולכן אדם יכול להעביר אותו הלאה עד 3-4 חודשים לאחר שחלה. לכן, לנשים שחלו במחלת הנשיקה והודבקו בנגיף CMV מומלץ להמתין תקופה כזו לפני שיהרו, על מנת לשלול את האפשרות של פגיעה חמורה בעובר. נגיף ה-CMV נעלם מהר יותר מהגוף, וכבר ימים ספורים לאחר ההחלמה ההדבקה הופכת לנדירה ביותר.
במקרה שזוהתה הדבקה במחלת הנשיקה, כאמור, אין טיפול בנגיף או בתסמיניו, והרופא ימליץ על מנוחה והישמרות מפני הדבקה.
>> איך זה נראה ואיך זה מרגיש: כך תדעו שאתם בדיכאון?