יש הרבה דברים נחמדים בעונת המעבר: העלים הנושרים, הרוח הקרירה שעושה לנו נעים בעורף ומשילה מעלינו את הלחות הדביקה של הקיץ, וגם החגים שבפתח שגורמים לכרס שלנו לתפוח וללב שלנו להתרחב. אז למה דווקא עכשיו האף שלנו עובד קשה ולא נותן לנו ליהנות מכל הטוב הזה? נכון, אמנם מדובר בסה"כ בנזלת ולא בניתוח לב פתוח, אבל עדיין, זה כל - כך מרגיז שאפשר להשתגע. 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

ד"ר תומר יצחקי, מומחה ברפואת ילדים במחוז שרון-שומרון "כללית", מסביר שהתופעה המטרידה נובעת משינויי מזג אוויר, המאפשרים שגשוג של מזהמים מסוימים, במיוחד ווירוסים כמו ה"רינו - Rhinovirus" או ה"קורונה Coronavirus.“ "הווירוסים הללו מדבקים ביותר. הם שכיחים בעיקר בשלהי הקיץ ובתחילת הסתיו. לאחר ההדבקה, הם גורמים לתהליך דלקתי ברירית האף, שגורם לכלי הדם בו להתרחב ולגרום לזליגת נוזלים ותאים מהדם החוצה, שזו למעשה הנזלת". 

לדבריו, לעיתים החגיגה מלווה גם בכאבי גרון או בשיעול, שנוצר כתוצאה מזליגת הנזלת אל אזור הלוע וקנה הנשימה. "במערכת הנשימה שלנו ישנם תאים עם שערות קטנות האחראיות על סילוק מזהמים, חלקיקים שונים והפרשות - ביניהן הנזלת, וזה מה שגורם לשיעול המטריד".

"קל מאוד להידבק בנזלת", אומר ד"ר יצחקי. "מספיקות כמה טיפות של רוק או מגע קל של ילד בגן שבדיוק ניגב את האף ונתן יד לחבר. כאשר זה קורה, הגוף מזהה את הגוף הזר שנכנס אליו ומנסה לתקוף אותו, ואז מתחיל התהליך הדלקתי שיוצר כאמור את הנזלת. אבל לא הכל כל כך נורא: למעשה, הנזלת נועדה, בין היתר, לפלוט את הפולש הזר אל מחוץ לגוף".

גם מבוגרים סובלים – אבל פחות

"באופן כללי, כמבוגרים אנחנו יותר מחוסנים ולכן פחות סובלים מהתופעה. כדי לסבר את האוזן, ילד יכול לסבול מנזלת 6-8 פעמים בשנה. כ-15 אחוז מהילדים אפילו 12(!) פעמים, זאת לעומת מבוגר שנאלץ לבלות בחברת טישויים בין פעמיים לשלוש בשנה בלבד".

בדיקת גרון לילד (אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock)
הנזלת יכולה גם להוביל למצב של כאב גרון | אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock

לדברי ד"ר יצחקי, מספר הפעמים בהן ילד סובל מנזלת הוא לרוב תוצר של פעילות מערכת החיסון שלו והאינטראקציה בין מרכיביה - ילד בעל מערכת חיסונית טובה יותר יחלה פחות מן הסתם. "באופן עקרוני, זה נכון שככל שילד נחשף ליותר זיהומים, כך הוא אמור להיות יותר מחוסן. עדיין, לא הייתי ממליץ לחשוף ילדים לזיהומים – ובמיוחד לא בשנה הראשונה לחייהם, שזוהי שנה קריטית להתפתחות ולגדילה תקינה. ילדים תמיד יחשפו לזיהומים - בין אם נתאמץ יותר או פחות, כך שלא כדאי להגזים לכאן או לכאן".

לדברי ד"ר יצחקי, הנזלת אמורה לעבור בתוך שבוע עד שבועיים. עם זאת, הוא מציין שלעיתים תיתכן הדבקה נוספת ממקור שונה מיד בתום תקופת ההחלמה, ולכן זה עלול להראות כאילו הילד לא מפסיק להיות מצונן במשך חודשים רבים.

עוד ב-mako בריאות:
>> כך תקבלו את הישבן המושלם ב-4 שבועות בלבד
>> לא תאמינו מה הרבה סקס יכול לעשות לכם
>> מה הפסיכולוג שלכם באמת חושב עליכם?

אז מתי בכל זאת כדאי לראות רופא?

כשיש חשד לדלקת אוזניים: "נזלת עלולה לגרום לסיבוכים, כשהנפוץ ביניהם הוא דלקת אוזניים, הנגרמת לרוב מהצטברות של נוזלים. בכל גיל היא עלולה להתבטא באופן שונה: כשהתינוק עדיין לא מסוגל לדבר, כדאי לשים לב לסימנים כגון: אי שקט, חום, הקאות ומשיכות באוזן. ילדים מגיל שנה וחצי-שנתיים יכולים לדבר או להצביע וכך לסייע להורה להבין טוב יותר האם מקור הכאב הוא אכן מאזור האוזן".

כשהנזלת מלווה בכאבי ראש: כאשר הנזלת נמשכת מעל שבועיים והיא מלווה בחום ובכאבי פנים או ראש, כדאי לראות רופא על מנת לשלול מצב של "סינוסיטיס" - דלקת של הרירית המצפה את הסינוסים. "כאשר קיים ייצור מוגבר של נזלת שגורמת לחסימת הפתחים שבין הסינוסים, נוצרת הפרעה לפעולת הניקוי והניקוז בחלל הסינוסים. הצטברות ההפרשות יכולות להוות מצע להתיישבות חיידקים ולהתפתחות סימני הזיהום. במצב כזה לרוב יומלץ על טיפול אנטיביוטי בהתאם לצורך".

רופאה בודקת לילדה את האוזן (אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock)
אם לא מטפלים בזמן בנזלת זה יכול להיגרר לדלקת אוזניים | אילוסטרציה: אימג'בנק / Thinkstock

מעבר לכך, מציין ד"ר יצחקי שתינוקות וילדים עלולים לסבול גם מקוצר נשימה שיכול להתבטא בעבודת נשימה מאומצת וכבדה, בהכחלה של השפתיים והלשון, חרדה, רעב לאויר ואף בצפצופים. "סיבוכים נשימתיים נפוצים בקרב ילדים כוללים 'סטרידור' (נשימה רעשנית שמלווה בשיעול נבחני), ברונכיאוליטיס בתינוקות, ברונכיטיס בילדים גדולים יותר, והתלקחויות של מחלות נשימה כרוניות כמו מחלת האסטמה. במקרה כזה חשוב לראות רופא, שבד"כ ימליץ על טיפול בטיפול באינהלציה או בסטרואידים.

מי מלח ותרופות סבתא: כך תוכלו להקל

נתחיל מחדשות לא מעודדות: שום דבר שתעשו לא באמת יכול לקצר את הזמן שבו תסבלו או הילדים שלכם יסבלו ממנזלת. עם זאת, אפשר להקל, במיוחד כאשר מדובר בתינוקות שהנזלת מפריעה להם לינוק או לאכול. עבור אלה, מציע ד"ר יצחקי על שימוש בתרסיס מי מלח הנמכר ללא מרשם רופא בבתי המרקחת. "התרסיס יעיל בד"כ עד שעתיים והוא עשוי להקל על התינוק במיוחד בזמן השינה או האכילה. בנוסף, אפשר להגביה מעט את ראש המיטה ע"י הכנסת כרית מתחת למזרן - הגרביטציה תפחית את כמות הלחה המצטברת בלוע ותקל על הנשימה". 

לטובת ילדים שסובלים מאוד מהתופעה ניתן לנסות טיפול בטיפות פניסטיל, המכילות אנטיהיסטמיניים ונוגדי גודש שתורמים לייבוש הנזלת – הכל בהמלצת רופא ויש צורך במרשם כמובן. ד"ר יצחקי מדגיש שהשימוש בנוגדי גודש אינו מותר לילדים מתחת לגיל שנתיים, ואף אינו מומלץ כלל לשימוש עד גיל 6. לעומת זאת, כאשר מדובר במבוגרים, ניתן להשתמש בנוגדי גודש, אך לא מומלץ להפריז בהם כיוון שהם עלולים ליצור מצב של תלות והרס ברירית האף. שימוש בתרסיס מי מלח עשוי לסייע גם למבוגרים.

ואם התחלתם לסחוט מיץ מקילו עגבניות במטרה להקל על הצינון – צר לנו לאכזב אתכם. ד"ר יצחקי מציין שבניגוד לסברה הרווחת, שימוש בוויטמין זה במאכלים או כתוסף מזון, לא באמת הוכח כיעיל לטיפול בנזלת.

אז מה כן יכול לעזור? "טפטוף קל של שמנים כגון שמן אקליפטוס או מנטול על הכרית, עשוי לסייע הן לילדים והן למבוגרים. גם סוגים שונים של סירופ כגון: הסמבוק השחור, אכיניצאה פרופוליס ועוד, עשויים לאפשר כמה שעות של שקט". ד"ר יצחקי מציין שאלה יעילים יותר כאקט מניעתי.

אישה חולה (צילום: Shutterstock)
טפטוף קל של שמנים כגון שמן אקליפטוס או מנטול על הכרית יכול לעזור | צילום: Shutterstock

"ממחקרים אחרונים עולה כי גם תוספת של אבץ ביממה הראשונה של הסימנים יכולה לקצר מעט את משך הנזלת בקרב אנשים בריאים, ואף תוספת אבץ יומיומית למשך מספר חודשים עשויה להוריד מעט את שכיחות ההצטננויות בקרב ילדים", מוסיף ד"ר יצחקי. מעבר לכל ההמלצות האלה, תמיד תוכלו להתנחם במשקה חם או במרק עוף איכותי, שיכולים להקל על תופעות הנזלת.

"בשום אופן אל תשתמשו במכשיר אדים"

ומה לא כדאי לעשות? ובכן, לדברי ד"ר יצחקי, שימוש במכשיר אדים – קרים או חמים, אינו מומלץ לשימוש בילדים. "מדובר במכשיר שעלול להיות מזוהם ולגרום למחלה זיהומית חמורה. מעבר לכך, לא באמת הוכח שהוא יעיל בהפחתת תופעת הנזלת. חיסון לשפעת לעומת זאת, אמנם צפוי לסייע בהפחתת הסיכוי לחלות בשפעת וגם בנזלת שנגרמת כתוצאה מהמחלה, אך לא ימנע נזלת שמקורה בווירוס שכיח אחר או בחיידק".

אגב, למקרה שתהיתם, צבע הנזלת אינו מעיד על אופי המחלה. בד"כ בתחילת ההידבקות היא שקופה יותר, ובהמשך הופכת ליותר צהובה. ד"ר יצחקי מסביר שזה קורה בגלל תהליך פירוק התאים הלבנים שלמעשה מתים ומתפרקים, אך לדבריו הצבע אינו מעיד על סוג המזהם האחראי לסימפטום הנזלת. 

>> חולה בסרטן השד: "פתאום הבנתי שאני הולכת לנצח את המסע הזה"