מחלת כלי דם היקפיים (PERIPHERAL VASCULAR DISEASE) מתבטאת בהיצרות או בחסימה של עורקים שמובילים דם לאזורים משמעותיים בגוף. למעשה מדובר במחלה של כל כלי די הדם בגוף למעט הלב והמוח. המחלה עלולה להוביל לקטיעת גפיים או אף למוות, בהתאם למקום החסימה. כ-55% מהחולים במחלת כלי דם היקפיים מתים תוך 10 שנים, כ-12% מתים לאחר שלקו בשבץ מוחי וכ-60% מתים מאוטם בשריר הלב. אחוז התמותה של גברים הסובלים מהמחלה עומד על 62% לעומת 33% מהנשים.
היצרויות או חסימות שכיחות מתרחשות בעורקי הרגליים ומתבטאות בצליעה לסירוגין (INTERMITTENT CLAUDICATION), מצב בו החולה סובל מכאבים או עוויתות בשוקיים, בירכיים, או בעכוז שמופיעים לאחר הליכה למרחקים וחולפים אחרי מנוחה של כמה דקות. המחלה עלולה להתקדם למצב של איסכמיה קריטית כרונית של הגפיים שמתבטאת בכאב במנוחה ממושך גם שלא בהליכה והופעת כיבים ופצעים קשיי ריפוי. אם לא תטופל בזמן, עלולה החסימה הזו להביא לנמק ואבדן רקמה ולבסוף לקטיעת הגפה. מחלת כלי דם היקפיים היא גורם סיכון משמעותי לקטיעות בגפיים התחתונות, במיוחד בחולי סוכרת. 30% מהחולים הסכרתיים לא יחושו דבר עד לצורך בקטיעה. אולם מי שכבר התגלתה אצלו המחלה, נמצא בסיכון לחסימות באזורים נוספים בגוף.
איזור נוסף המועד להיות מעורב במחלה הזו הוא עורקי הכלייה – טרשת בעורקי הכלייה (RENAL VASCULAR DISEASE) היא אחת הסיבות ליתר לחץ דם ולאי ספיקת כליות. מעריכים כי היא גורמת ל-5-15% ממקרי אי ספיקת כליות שמגיעים לדיאליזה מדי שנה. תוחלת החיים הממוצעת של חולי דיאליזה היא כ- 22 חודשים במידה ולא מצליחים לעבור השתלת כליה.
טרשת עורקים של עורקי התרדמה בצוואר (CAROTID ARTERY DISEASE) אחראית ל- 25-30% ממקרי השבץ המוחי. 50% מההתקפים האיסכמיים החולפים (TIA) גורמים לחוסר תפקוד, חולשה או שיתוק של פלג גוף שנמשך למספר דקות. פעמים רבות אין סימני אזהרה למחלת כלי דם של עורקי התרדמה והתסמין הראשון עלול להיות התקף איסכמיה חולף או שבץ מוחי קשה.
יותר מ90% ממקרי המפרצת באב העורקים הבטני (ABDOMINAL AORTIC ANEURYSM) קשורים לטרשת עורקים. החשש הוא ממקרי קרע של המפרצת אשר עלול להביא לדימום מסכן חיים שאין לו תסמינים מקדימים. חולה יכול למות בבית מקרע ודימום מסיבי בלי שירגיש שיש לו מפרצת. שיעור התמותה ממקרה כזה הוא מעל 80%.
איך נמנעים?
האמצעי הטוב ביותר לא להגיע למצבים אלה הוא להימנע מגורמי הסיכון שעלולים להביא למחלה. עישון מגביר סיכון לחלות פי שלושה בממוצע, סוכרת פי 2.9, יתר לחץ דם מגביר פי שתיים וכולסטרול גבוה מגבירה סיכון פי-1.5.
לכן כדאי לאמץ אורח חיים בריא, לשמור על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה ולהימנע לחלוטין מעישון. כך, גם אם המחלה כבר קיימת , שמירה על אורח חיים תקין יכולה להאט את קצב התקדמותה.
איך מזהים?
הסטוריה רפואית ובדיקה גופנית רלוונטית יכולות לכוון לנוכחות המחלה. בדיקת דפקים פרפריים ומדידת האנדקס קרסול זרוע, הבדיקה הקרויה ABI (Ankle Brachial Index) מאפשרת לזהות את המצב על ידי חישוב היחס של לחצי הדם בין הקרסול לזרוע. במצב תקין, הלחץ ברגל יהיה דומה מאוד או זהה לזה שנמדד בזרוע. במצב של מחלת כלי דם היקפיים, לחץ הדם בקרסול יהיה נמוך יותר מלחץ הדם הנמדד בזרוע ויעיד על היצרויות או חסימות בעורקים המובילים דם לרגליים הגורמות לכך שזרימת הדם בגפיים התחתונות אינה תקינה.
הבדיקה מגלה נוכחות של מחלת כלי דם היקפית אצל 17% מהגברים ו21% מהנשים בגילאים מעל 55. בדיקות נוספות לזיהוי הפרעה בזרימה הדם הן: בדיקת דופלר עורקים פשוטה, שרושמת זרימה בעורקים ובדיקות הדמייה כמו US (דופלקס) ו-CT.
איך מטפלים?
בהתאם לחומרת המחלה ומיקומה, הטיפול הראשוני יכול לנוע מטיפול שמרני שמטרתו איזון גורמי הסיכון ומתן תרופות לדילול הדם, כמו אספירין ועד לטיפול מחדש זרימת דם כמו צנתור עורקים ואפילו ניתוחי מעקפים שמטרתם לעקוף את איזורי החסימה.
חשיבות הגילוי המוקדם כאן היא קריטית ומתחילה אצל רופא המשפחה
הרופא המטפל צריך לקחת היסטוריה רפואית ומשפחתית ולבדוק את החולה באופן מלא, להאזין לעורקים ולבחון רעשים שמעידים על היצרויות (במקרה של מחלת עורקי תרדמה למשל). בחשד למחלת כלי דם פריפרית יש לבצע בדיקות ספציפיות כמו בדיקת אנדקס קרסול זרוע ולהפנות לבידקות דופלר, אולטראסאונד או אפילו CTA שמאשפרות לאבחן את הבעיה ולמקמה, כ"כ לתכנן את הטיפול בהמשך. יש לבדוק כל מטופל הסובל מכאבי רגליים במאמץ , כל חולה סוכרת ומעשנים מעל גיל 50 וכל מטופל מעל גיל 70.
*הכותב הוא ד''ר בשיר שיך-יוסף. מנהל מחלקת כירורגית כלי דם, המרכז הרפואי ת"א, איכילוב.