במאי האחרון חשפה הקומיקאית טליה ברטפלד שכבר 10 שנים היא מתמודדת עם מחלת הבולימיה, וש"הגוף שלה כבר לא מתפקד בגלל "כל מה שהיא העבירה אותו במהלך השנים". נוסף על כך, היא סיפרה ש"המחזור שלה מגיע "אחת ל - במקרה הטוב".
כעת היא החליטה לצאת בפוסט חשוף במיוחד, והיא מספרת שהחלה טיפול באשפוז יום. "בזמן האחרון קצת נעלמתי ואני מרגישה שאני מוציאה הרבה אנרגיות על להסתיר ולא בא לי את זה, זה לא אני ולא מתאים לי", פתחה את הפוסט. "יוצא לי לצחוק בסטנדאפ על הבולימיה שלי, מדי פעם זורקת אי זה משפט, אבל אף פעם לא התייחסתי או שיתפתי ברצינות ולכן אולי יש איזושהי תחושה שזה מאחוריי או שזה קליל".
מהי בולימיה?
בולימיה, או בשמה המקצועי "בולימיה נרבוזה", היא הפרעת אכילה המתבטאת באירועים חוזרים (אחת לשבוע לפחות במשך 3 חודשים), של התקפי זלילה בזמן קצר, תוך תחושת חוסר שליטה, לצד שימוש ב"התנהגות מפצה": הקאות יזומות, שימוש במשלשלים, חוקנים, משתנים, צומות או פעילות גופנית מופרזת – כל הפעולות שאמורות למנוע עלייה במשקל.לעתים קרובות התקפי הזלילה יתרחשו בסתר, בשל תחושה של בושה. כיוון שהמשקל לרוב יהיה תקין, יהיה קשה לזהות את ההפרעה.מהו טווח הגילים השכיח ביותר לחלות בבולימיה?לפי נתוני משרד הבריאות מ- 2020, השכיחות גבוהה יותר בקרב נערות ונשים צעירות בנות 24-15, בהשוואה לנערים ולגברים צעירים: כ-2% לעומת 0.5% גברים. אחוז גבוה מהסובלות מבולימיה חוו בעברן פגיעה מינית. התנהגויות האכילה והעיסוק המוגזם בגוף ובמשקל מבטאים את החוויה הרגשית הסוערת המתחוללת בנפשן, והם מלווים בתחושות קשות של אשמה וגועל.
מהם סימני האזהרה למחלה?
- עיסוק מוגזם בגוף ומשקל
- פחד להשמין
- היעלמות משולחן האוכל בסמוך לארוחה (לצורך הקאה)
- הסתגרות ממושכת בחדר השירותים
- רעשים מחדר השירותים, אשר מחשידים הקאה או מוסיקה חזקה ברקע
- סימנים על כפות הידיים (לאחר הכנסת אצבעות לצורך הקאה)
- היעלמות של כמויות מזון גדולות מהמקרר או המזווה
- נטייה לדיכאון ולחרדה
- שינויים במצב הרוח
- התנהגויות אימפולסיביות
מהם דרכי הטיפול במחלה?
הטיפול בבולימיה הוא רב מקצועי וכולל: ליווי רפואי, טיפול תזונתי וטיפול רגשי פרטני או קבוצתי. בקרב צעירים וצעירות יתווסף גם טיפול משפחתי. לעתים יידרש אשפוז חלקי או מלא. הטיפול התזונתי מסייע לאיזון המצב התזונתי והגופני, לוויסות משקל ולשיפור דימוי הגוף, לוויסות האכילה, לקידום אכילה מודעת ולמיתון התנהגויות מפצות. שיטת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) מאפשרת לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים את ההפרעה, וכן לזהות טריגרים לזלילה ולהתנהגות המפצה. שיטה זו תאפשר גם הקניית מיומנויות לשליטה לצד שימוש במערכות הרגעה חלופיות. טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) מסייע לוויסות רגשות, הפחתת השיפוטיות והביקורת העצמית, הפחתה או מניעה של התנהגויות מזיקות והשגת תחושה של שליטה.
אם יש ספק - אין ספק!
טיפ חשוב להורים: היו ערים לסימנים מחשידים, בייחוד אם ילדכם או ילדתכם נמצאים בתקופה מאתגרת של החיים העלולה להוות טריגר להתפרצות ההפרעה. סיום פרק והתחלה חדשה, מעבר ממסגרת אחת לשנייה, יציאה מהבית לעצמאות - כל אלה למשל יכולות לעודד את התפרצותה. אם אכן התעורר בכם ספק, פנו בהקדם להתייעצות עם גורמים מקצועיים: רופאת משפחה, דיאטנית קלינית או מטפלת רגשית. ככל שההפרעה תאובחן בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה יהיו גבוהים יותר.
הכותבת היא דפנה נתן, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות מחוז צפון ובמרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בית חולים זיו בצפת