כולנו יודעים שסידן הוא חשוב, וכי חוסר בסידן עלול לגרום לנזק לעצמות, שיניים וציפורניים. אבל לאמיתו של דבר, רמה תקינה של סידן חיונית כמעט לכל מערכות הגוף. לסידן השפעה קריטית על תפקודים פיזיולוגיים רבים, ובהם על יכולתם של שרירים, כולל שריר הלב, להתכווץ ולפעול כראוי, על קרישת הדם ועצירת דימומים, על מערכת העצבים ועל עוד מערכות חיוניות אחרות בגוף. ירידה בסידן עשוי לרמז על בעיה רפואית עמוקה יותר שחשוב לאבחן מכיוון שלעיתים היא עלולה להתדרדר לבעיה חמורה ואף מסכנת חיים. אחד המצבים הפחות מוכרים שגורמים לירידה בסידן הינו פגיעה בתפקוד בלוטת יותרת התריס.
מהי בלוטת יותרת התריס ואיך היא משפיעה על הסידן?
"בלוטת יותרת התריס, הממוקמת בצוואר מאחורי בלוטת התריס, היא אחד מהגורמים שמווסתים את משק הסידן בגוף, באמצעות הפרשת ההורמון הפראתירואיד - או בקיצור PTH", מסבירה ד"ר רוטמן. "ההורמון הזה מווסת את רמות הסידן בגוף בין השאר באמצעות משיכת סידן מהעצמות, ובמידה מסוימת גם באמצעות ספיגה של סידן מהכליות. ירידה משמעותית ברמת הסידן, אם לאורך זמן ואם באופן פתאומי, עלולה להצביע על תת תפקוד של בלוטת יותרת התריס, ולכן מומלץ מאוד לעקוב אחרי רמות הסידן בבדיקות הדם שלנו. זו רפואה מונעת חשובה.
כיצד מתבטאת תת פעילות הבלוטה?
"כמו בכל מחלה, ישנן כמובן דרגות מחלה שונות. ברמה מתונה של תת התפקוד לא נרגיש דבר. אבל אם מדובר על רמות סידן נמוכות מאוד או במידה והשינוי ברמת הסידן חריף ןפתאומי, עלולות להיגרם תופעות כמו נימול בקצוות הגוף, חולשה ועוויתות בשרירים.
חשוב להכיר: מחלת ההיפופראתירואידיזם – תת פעילות יותרת התריס
"מחלת ההיפופראתירואידיזם, או בעברית תת פעילות יותרת התריס, הינה מחלת יתום, כלומר מחלה שסובלים ממנה אחוז אוכלוסייה מזערי בלבד. בישראל יש כיום כ-400 חולים מאובחנים. המחלה מופיעה בקרב אנשים שגופם מפריש רמות נמוכות באופן חריג של הורמון בלוטת יותרת התריס, לאחר שהבלוטה נפגעת או יוצאת מכלל שימוש. מצב זה מתרחש לרוב כתוצאה מהסרת הבלוטה בניתוח, פגיעה בבלוטות בזמן ניתוח צוואר ולעיתים רחוקות כתוצאה ממחלות אוטואימוניות או מולדות."
השלכות המחלה: פגיעה משמעותית באורח החיים
"חולים שרמת הסידן בגופם אינה מאוזנת מרגישים התקפים של חולשה קיצונית, עייפות, נימול קשה בגפיים, וחוסר יכולת להתרכז. במקרים חמורים תגרום המחלה להפרעות עצביות קשות יותר כגון עוויתות של השרירים או התקפי כפיון, שיבושים בקצב הלב, הפרעות נשימה ואף נזק לכליות. ישנם חולים שאינם מסוגלים לתפקד עם המחלה ואלה מבלים חלק נכבד מחייהם באשפוזים בבתי חולים. חולים אלה אף לא מסוגלים לעמוד במטלות הפשוטות ביותר של חיי היומיום ולכן, מתקשים לתפקד בבית או בעבודה. לעתים, למרות נטילת הטיפול המומלץ עדיין יש תנודתיות ברמת הסידן שמקשה על תפקוד תקין. "
אבחון וטיפול בתת תפקוד בלוטת יותרת התריס
"האבחון הינו פשוט ונעשה על ידי בדיקת דם שגרתית אצל רופא המשפחה. הטיפול והליווי ייעשה על ידי אנדוקרינולוג (רופא המתמחה בהפרעות הורמונליות). הטיפול בתופעה לרוב אינו מורכב, וכולל תוספת סידן וויטמין D שמסייע לגוף לנרמל את משק הסידן. עבור רוב המטופלים מדובר בטיפול פשוט יחסית, ללא פגיעה באיכות החיים. ישנם מטופלים שנאלצים ליטול מספר רב של כדורים, מה שהופך את הטיפול למורכב יותר ולא נוח ועשוי לגרום לכך שחולים מתקשים להתמיד בטיפול ומצבם מחריף. נוסף על כך, לפעמים בשל חומרת הבעיה הראשונית, הטיפול המקובל אינו מצליח לאזן את רמת הסידן בגוף, ואז נדרשת התערבות נוספת".
שחר של סידן חדש
בשנים האחרונות נוסה והוכנס לשימוש בעולם טיפול חדש, אשר בשונה מקודמיו, אינו מבוסס על השלמת הסידן החסר, אלא על הזרקה של PTH, שהוא ההורמון שמווסת באופן טבעי את משק הסידן בגוף. "היתרונות בטיפול החדש עבור המטופלים, משמעותיים", אומרת ד"ר רוטמן. "זריקת ה-PTH מאפשרת ויסות משק הסידן תוך שליטה על ספיגת סידן מהעצם ומדרכי השתן. במקום ליטול כדורים רבים לאורך היום, זריקה אחת יומית מאפשרת הפחתת מספר הכדורים באופן משמעותי ושיפור באיזון הסידן. הטיפול גורם להפחתת התנודתיות ברמת הסידן וייצובו לאורך היממה. בגלל ש-PTH הוא ההורמון הטבעי המשמש לוויסות משק הסידן שהגוף מכיר ורגיל אליו, הטיפול החדש מצוין עבור מטופלים שרמת הסידן בגופם אינה מצליחה להתאזן בעזרת כדורים".