מאז אירועי 7 באוקטובר ותחילת מלחמת "חרבות ברזל" אין כמעט אדם בישראל שלא חווה לחץ, מועקה או חרדה. במרכז הרפואי הלל יפה מדווחים כי בשבועיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר הפניות, בייחוד של נשים בסביבות גיל 50, המגיעות עקב תלונות האופייניות להתקף לב. בחלק מהמקרים אכן מדובר בהתקף לב, אך בחלקם מדובר בתופעה המכונה "תסמונת הלב השבור" - כשל לב זמני הנגרם כתוצאה מלחץ או מועקה נפשית חמורה. רק לאחרונה דווח על קצינת נפגעים בת 39 שקרסה במהלך עבודתה. היא חשה לא טוב ופונתה למיון, שם התמוטטה.
אחת מהנשים שפנו להלל יפה עם תלונות כאלה היא אתי, 49, אם ל-3 בנים מחדרה - שניים מהם גויסו ללחימה בדרום. אחד מהם משרת בגבעתי, והשני לוחם בגולני, שכעת נלחם בעזה ולא יצר איתה קשר כבר שלושה שבועות. חרף הסטרס המשמעותי שחוותה במהלך החודש האחרון, היא חשבה שהיא מצליחה להתמודד עם הסיטואציה. אולם, לפני כשבוע וחצי, בזמן שהייתה בעבודה, חשה ברע והתעלפה, אך לא ייחסה לכך חשיבות. מספר ימים לאחר מכן, בזמן ששהתה לצד חברותיה, היא קיבלה הודעה שבישרה לה כי המפקד של בנה נפצע קשה בעזה. באותו רגע, החלה להרגיש דפיקות לב מואצות, רעד בברכיים ואז - איבדה את הכרתה. היא פונתה באמבולנס למרכז הרפואי הלל יפה. בעקבות שינויים באק"ג היא הובהלה בדחיפות לצנתור. שם, במהלך הצנתור הסתבר כי עורקי הלב שלה תקינים, ושלמעשה מה שהיא חווה זה "תסמונת הלב השבור".
הגורם העיקרי לתסמונת הלב השבור - סטרס
פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר כי "תסמונת הלב השבור", היא מצב רפואי המתבטא בירידה זמנית בתפקוד שריר הלב, המתרחשת לרוב כתוצאה מלחץ נפשי משמעותי, כמו למשל: מוות של אדם קרוב, פיטורים, גירושים וכו'. "ידוע כי סטרס הוא גורם המעלה את הסיכון למחלות שונות, ביניהן גם מחלות לב. בתסמונת זו, בתגובה לסטרס, הגוף מייצר כמויות אדירות של אדרנלין, אשר מגיעות במהירות לשריר הלב וגורמות לו להיחלש באופן זמני, בדומה למה שמתרחש בעת התקף לב", הוא מסביר.
לדבריו, אף שבאופן כללי, מחלות לב נפוצות יותר בקרב גברים, בימים האחרונים המגמה התהפכה, וכעת יותר נשים מאושפזות ביחידה לטיפול נמרץ לב מאשר גברים. "מדובר בנשים צעירות יחסית, והמשותף לכולן הוא שהן אימהות לחיילים המשרתים ביחידות קרביות בעזה", מציין הפרופ'. "כולן התלוננו על תסמינים הדומים לאלה של התקף לב: כאבים חזקים בחזה, קשיי נשימה והזעה מוגברת, אשר מופיעים לרוב בין דקות לשעות מרגע החשיפה לאירוע מלחיץ". עוד הוא מציין כי בקרב מטופלות אלו תועדו שינויים בתרשים האק"ג הדומים למצב המכונה 'אוטם שריר הלב', ולכן הן הוכנסו לצנתור על מנת לבחון את אופן התכווצות שריר הלב ואם ישנן חסימות כלשהן בעורקים. החדשות המעודדות, לדבריו, הן שברוב המקרים לא נצפו חסימות ולכן ניתן לקבוע באופן כמעט ודאי, שמדובר בתסמונת הלב השבור ולא במחלת לב מסוכנת. "יש לציין כי על אף התחושות המלחיצות בקרב מי שלוקה בתסמונת, במרבית המקרים תסמונת הלב השבור חולפת מאליה, בלי להותיר כל סימן והלב חוזר לתפקוד תקין מספר ימים לאחר מכן", הוא מציין. אגב, בחלק מהמקרים שהגיעו להלל יפה אכן תועדה חסימת עורק ו'אוטם שריר הלב', שנגרם מסטרס ולא כתוצאה מגורמי הסיכון הקלאסיים (כמו עישון, תזונה לקויה ועוד).
הטיפול במקרים האלה, מתבצע לדברי הפרופ', ע"י נטילת תרופות המסייעות לשפר את תפקוד הלב וכן ע"י מעקב קרדיאלי. כמו כן, יש לו המלצה פרקטית: "בימים קשים אלה, כדאי לנסות להרגיע את הנפש על ידי פעילות ספורטיבית, מדיטציה או כל דבר שעושה לכם טוב. בנוסף, חשוב לזכור שמחלות לב עלולות להופיע גם בקרב נשים, ולכן במקרה שאתן חשות, קושי בנשימה או בכל מקרה של הרגשה חריגה, יש לפנות בהקדם לבירור רפואי"
פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה: "זו הפעם הראשונה שרוב המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ לב הן נשים".