בשפה המדוברת מתייחסים למושג "טפיל" כדי לתאר מישהו שמשתמש במשאבים של הזולת בלי לתת בחזרה מעצמו. אבל תופעת הטפילות קיימת גם בטבע, ולמעשה שם נפוצה מאוד. רואים אותה שוב ושוב בצמחים, תולעים ויצורים שמנצלים יצורים אחרים לצרכיהם. ובאופן מפתיע, לפעמים אנחנו יכולים לנצל לטובתנו בחזרה את הפרזיטים הקטנים האלה שפולשים לנו לגוף.
דוגמה קלאסית ליצור טפילי כזה היא תולעי המעיים, שחודרות לגופו של המארח וניזונות מחומרי המזון שלו. בעולם המערבי רוב הנדבקים בתולעי מעיים הם ילדים, שסובלים בעיקר מתחושת גירוד ואי-נוחות ונרפאים בקלות אחרי טיפול פשוט וביתי באמצעות תרופות מרשם. בעולם המתפתח הבעיה חמורה יותר, מכיוון שהמצב התזונתי של הילדים לא פעם ירוד ולכן ההדבקה בתולעים עלולה להוביל לפגיעה בהתפתחות ואף למוות. על פי הסטטיסטיקה של ארגון הבריאות העולמי, שני מיליארד אנשים סובלים בכל שנה מתולעי מעיים.
תולעים נגד מחלות מעיים
מכל זה ברור שמדובר במטרד לא נעים ואף מזיק. ובכל זאת, האם יש מקרים שבהם הדבקה בתולעי מעיים יכולה דווקא להועיל?
דוגמה לכך היא מחלות מקבוצת IBD, המתחלקות לשני סוגים: מחלת קרוהן וקוליטיס. מדובר במחלות דלקתיות של המעי שנפוצות בעולם המערבי ומתאפיינות בתגובה חיסונית מוגברת כלפי המזון ואוכלוסיית החיידקים, הפטריות והנגיפים (המיקרוביוטה) ששוכנים במעיים דרך קבע. התגובה המוגברת הזאת גורמת לדלקת כרונית של המעי שמובילה לבעיות בספיגת המזון, כאבי בטן חזקים, שלשולים ודימומים, ועלולה לגרום בסופו של דבר לסרטן המעי.
ואיך כל זה קשור לתולעים? במחקר שנעשה בשנת 2005 על קבוצה של חולי קוליטיס – מחלה דלקתית שפוגעת במעי הגס – מצאו החוקרים שתולעי מעיים עשויות לסייע בטיפול בהם. החולים נחשפו לתולעת טפילית בשם Trichuris Suis, שמדביקה חזירים אך לא בני אדם. כמחצית מהחולים קיבלו את הטפיל פעם בשבועיים דרך הפה והשאר קיבלו טיפול דמה. השיפור במצבם של החולים שקיבלו את הטפיל היה משמעותי.
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכלים ללא גלוטן בשביל לרדת במשקל? יצאתם פראיירים
>> 7 סיבות לכך שכ"כ מגרד לך שם למטה
>> הפרעות אכילה: האם נמצא הטיפול היעיל ביותר?
חשוב לציין שמכיוון שהטיפול היה ניסיוני, הוא נעשה על חולים שמצבם הוגדר קשה יחסית וסבלו ממחלה פעילה וחריפה כך שכל שיפור במצבם הוא הישג. החוקרים משערים שהטפיל משפר את מצבם של החולים בכך שהוא מעורר את מנגנוני הבקרה של מערכת החיסון, שבעקבות זאת ממתנים את התגובה החיסונית החריפה במעי.
במחקר עדכני יותר משנת 2014 בדקו החוקרים אם הדבקה בתולעת אחרת, בשם Taenia crassiceps, יכולה למנוע גידולי מעי סרטניים אצל חולדות. כדי לעודד את הופעת הגידולים עוררו החוקרים דלקת חריפה חוזרת ונשנית, בדומה לזו שחווים חולי קוליטיס. גם כאן, חולדות שטופלו בתולעת מעיים הראו שיפור משמעותי במספר הגידולים הסרטניים במעי שלהם ובגודלם. החוקרים מצאו שהטפיל יכול להשרות מנגנוני סבילות ובקרה של מערכת החיסון, בסוגים שונים של תאים ולמעשה הוא יכול לשמש כגורם הממתן את הדלקת.
פוטנציאל מבטיח
כעת החוקרים מנסים לפענח לעומק את המנגנון שבו פועל הטיפול באמצעות תולעי מעיים. לשם כך הם ממפים את כל החלבונים שמייצרות התולעים ומנסים לפענח מי מהם מעורב בתהליך הבקרה על פעילות מערכת החיסון. זוהי משימה לא פשוטה כיוון שהטפילים מייצרים אלפי סוגים של חלבונים וקשה מאוד לחזות את הפעילות של כל אחד מהם.
למרות הקושי, התגלה כבר שאחת הדרכים המעניינות שבאמצעותן התולעת Taenia crassiceps מאטה את התפתחות גידולי המעיים היא באמצעות מנגנון חיקוי. התולעת מייצרת חלבון שדומה במבנה שלו לחלבון תקשורת חשוב מקבוצת האינטרפרונים שפועל בעכברים. כשהתולעת מפרישה אותו הוא יכול להטות את התגובה החיסונית ולהפוך אותה סבילה ומבוקרת יותר, וכך להשפיע על מצב הדלקת. מנגנונים דומים של חיקוי נמצאו גם אצל זנים נוספים של תולעים.
טיפול במחלות דלקתיות באמצעות תולעי מעיים הוא רעיון חדשני ומבטיח, והחוקרים מנסים כעת גם לפענח את המנגנון שבו הוא פועל. עם זאת, עדיין צריך לראות איך אפשר יהיה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, לאור הרתיעה המובנת של חולים מפני תולעים. לכן, נחוצים עדיין נתונים נוספים על בטיחות השימוש בהם, כדי להבטיח שאכן נוכל להציגם בפני החולים ולשכנע אותם שהיתרונות עולים על החסרונות.