אלרגיה למזון מתרחשת כשהגוף מייצר נוגדן (הנקרא iGe) בתגובה לחלבון במזון מסוים. הסיבה לכך עדיין לא ידועה, אך בכל פעם שבאים במגע עם מזון מסוים, זה מעורר את מערכת החיסונית, שמגיבה בשחרור של כימיקלים הכוללים היסטמין. למעשה, הגוף מנסה להשמיד את האלרגן שהוא רואה כאיום. תגובה אלרגנית יכולה לעורר מגוון של סימפטומים: גרד, נפיחות, התעטשות, צפצופים וכאבי בטן. במקרים חמורים יותר, האלרגיה עשויה לגרום לאנפילקסיס - תגובה המסכנת חיים.
ב-20 השנים האחרונות, מספר האנשים האלרגיים למזון הולך ועולה, בעיקר בקרב הילדים. 1% מהמבוגרים אלרגיים למזון, לעומת 5%-6% מבין הילדים. חלק מהמזונות האלרגניים - כמו בוטנים, חלב ואגוזים - ידועים לרובנו, אבל יש רשימה ארוכה של מזונות שאתם עלולים להיות אלרגיים אליהם, ואתם אפילו לא יודעים.
סלרי
למרות שסלרי בריא לרובנו, הוא מופיע ברשימת 14 המזונות האלרגניים המרכזיים באיחוד האירופי - משום שסלרי וסלריאק, הידועים כמשפרי טעם של מאכלים כמו מרקים, עלולים להתחבא בהרבה מאוד מזונות המשווקים בצרפת, גרמניה ובשווייץ.
שומשום
בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים בעולם אלרגיים לשומשום. מעבר לנוכחות של שומשום במאכלים כמו טחינה וחלבה, זרעי השומשום מפוזרים לעתים קרובות על לחמניות, קרקרים, וגם חומוס או שמן שומשום שנעשה בו שימוש רב במטבח האסיאתי.
סויה
סויה הוא אחד האלרגנים הנפוצים יותר באירופה (אחרי חלב, ביצים ואגוזים). הוא מגיע בצורה הטבעית - פולי סויה או אדממה - ונעשה בו שימוש בשפע של מזונות טבעונים שהופקו מתהליך תסיסה של פולי סויה כמו חלב סויה, רוטב סויה, טופו, ועוד. בדרך כלל ילדים הם אלה שאלרגיים לסויה, אך גם לחלק מהמבוגרים יש אי סבילות לסויה. אלרגיה לסויה יכולה להיות חמקמקה משום שבחלק מהמזונות המכילים סויה, החלבון, שהוא למעשה הגורם האלרגני עובד ולכן לא ייראו סממני אלרגיה כמו לאחר אכילת פולי סויה בשלמותם.
יין
אנשים הסובלים מאסתמה עשויים להיות רגישים לסולפיטים – אלו הם תוספים כימיקליים המשמשים לשימור מזון ומשקאות, ונמצאים במיוחד במזונות שצבעם עשוי להפוך לחום, כמו למשל משמשים מיובשים, בשרים לא איכותיים כמו המבורגרים ונקניקיות, בצל מיובש, מיץ לימון, יין לבן ועוד. הסולפיטים עשויים לגרום לסימפטומים שאינם אופייניים לאלרגיה כמו לחץ בחזה, צפצופים וגודש באף, ולא ניתן לאתר את הרגישות להם על ידי בדיקות דם או טסט עורי. מצד שני, למרות שהסיבה עדיין לא ידועה, נמצא כי הם יכולים לגרום לאנפילקסיס.
גם יין אדום יכול לעורר תגובה אלרגית, לא בהכרח בשל נוכחות של סולפיטים, אלא כי יש בו היסטמין - הכימיקל שהגוף מייצר בתגובה אלרגית - כך שהוא עלול לגרום לתסמינים המחקים תגובה אלרגית. יש גם אנשים אלרגיים לאלכוהול או לענבים, אך מומחים לאלרגיה מדווחים כי יש ירידה במספר החולים הסובלים מרגישות לסולפיטים (הסיבה לכך יכולה להיות שהשימוש בחומרים הללו פוחת).
חרדל
החרדל הוא ממרח פופולרי בצרפת. לכן האלרגיה לחרדל בקרב הצרפתים הרבה יותר נפוצה, אולם גם בישראל יש מקרים של אלרגיה לחרדל. עם זאת, החרדל לא נמצא רק בממרחי חרדל אלא גם נוכח כזרעי חרדל ברוטב קארי, מרינדות ורטבים שונים. אנשים יכולים להיות אלרגיים לחרדל בלי לדעת את זה: הם יכולים לדוגמה לאכול סלט שיש ברוטב שלו מרכיב של חרדל, ולחשוב בטעות שהם אלרגיים לעגבנייה או למרכיב אחר בסלט.
דגים
אלרגיה לדגים עלולה להתפתח במהלך ההתבגרות ויכולה לגרום לתגובה אלרגית חמורה אצל אנשים הרגישים למזון זה. במקרים שבהם דגים לא מוקפאים או מאוחסנים כראוי, יכול להשתחרר היסטמין שעלול לגרום להרעלה עם תסמינים כמו פריחה, סומק והקאות. האלרגיה בעיקר נפוצה בגלל אכילה של דגים כהים כמו טונה ומקרל, שבאופן טבעי מכילים רמה גבוהה של היסטמין. כמובן שעל מנת להימנע מכך, יש להקפיד לרכוש דגים טריים ככל האפשר.
עוד ב-mako בריאות:
>> טס "להתנסות" בהודו - וסובל מפסיכוזה עד היום
>> לשרוף את שבועות ב-20 דקות אימון
>> לא ישנים מספיק? מפחיד מה שזה עושה למוח שלכם
תורמוס
התורמוס הוא ממשפחת הקטניות, ובדומה לפולי סויה ובוטנים, הוא עשיר בחלבון. בחלבון התורמוס, הנקרא גם LUPIN, נעשה שימוש רב בתעשיית המזון - בלחמים, מאפים ופסטה כתחליף לגלוטן או לסויה. משום שההרכב שלו דומה לבוטנים, הסובלים מאלרגיה לבוטנים עשויים להגיב באופן דומה גם לתורמוס או לקמח שמכיל תורמוס.
קיימים מזונות רבים שהחשש לאלרגיה מהם לא מחייב את היצרנים לציין זאת על גבי האריזה, אך עם זאת מומחים לאלרגיה מדווחים על מקרים של אלרגיות לבננות, חומוס, כוסמת, עדשים וגם קיווי.