לא בטוח שמותה של ליסה מארי פרסלי בת ה-54 שנפטרה שלשום (שישי), הפתיע את עולם הבידור. גורמים שונים בתעשייה סבורים כי ייתכן שהיה מדובר בכרוניקה של מוות ידוע מראש. אחרי הכל, מדובר בביתו של מלך הפופ, אלביס פרסלי, שכזכור נפטר בנסיבות שונות, ככל הנראה עקב שימוש בסמים שגרמו לאירוע הלבבי.
אבל המקרה של פרסלי ז"ל, מספק לנו גם הזדמנות טובה להתבונן טוב יותר בתסמינים שעלולים להעיד על אירוע לבבי אצל נשים – למקרה שתהיתן, הם יכולים להיות שונים מאוד מאלה שמאפיינים את הקהל הגברי. "אנחנו יודעים שב-40% ממקרי התקף לב של נשים אין כאבים בחזה", אומרת ד"ר בלה קויפמן, מנהלת המרפאה לבריאות לב האישה בבית חולים איכילוב. "התסמינים אצל נשים שונים מאלה של גברים. הם כוללים קוצר נשימה, כאב בכתפיים, בגב ובבטן, בחילות, דפיקות לב מואצות וירידה בתפקוד״.
אגב, כיוון שמדובר בתסמינים שעלולים להידמות למחלות אחרות, נשים לרוב לא ממהרות לפנות לעזרה. "לפי הספרות הרפואית, נשים שלוקות בהתקף לב מגיעות לבית החולים בממוצע באיחור של כחצי שעה, לעומת גברים שלוקים בהתקף לב", מוסיפה ד"ר קויפמן. הבעיה היא שבהתקפי לב הזמן הוא קריטי. "בעקבות העיכוב בפנייה לעזרה רפואית, הנזק עשוי להיות גדול יותר בקרב נשים וכך גם הסיבוכים כתוצאה מההתקף".
מארי פרסלי
כלי הדם אצל נשים מגיבים לגורמי הסיכון בצורה חזקה יותר
מכיוון שהתסמינים עשויים להיות מבלבלים, חשוב שנשים ידעו מהם גורמי הסיכון שעשויים להוביל להתקף לב. "גורמי הסיכון אצל נשים הם כמו של גברים: רקע משפחתי, עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים גבוהים בדם ומחסור בפעילות גופנית", מציינת ד"ר קויפמן. "אך ישנם דברים מסוימים ייחודיים להן. כך למשל, הפרופיל ההורמונלי של האישה משחק תפקיד לא מבוטל. אנחנו יודעים שלנשים עם חוסר הפרשת אסטרוגן בגיל צעיר יש סיכון ללקות בטרשת עורקים. עם הפסקת הווסת, כאשר רמת האסטרוגן בדם משתנה וגם סוג האסטרוגן משתנה, מתפתחת נטייה לטרשת עורקים - שקיעה של שומן בעורקים שבסופו של דבר עלולה לגרום לחסימה מוחלטת של העורק. כלי הדם אצל נשים מגיבים לגורמי הסיכון בצורה חזקה יותר מאשר גברים. גורמים כמו עישון ומתח נפשי משפיעים יותר על נשים, שאפילו במצב של רובד טרשתי לא גדול – עשויות ללקות בהתקף לב בעקבות לחץ נפשי".
הבדל נוסף בין נשים לגברים הוא גיל התקף הלב הראשון: "בדרך כלל, התקף הלב הראשון מופיע 9 שנים מאוחר יותר אצל נשים. גם תמותה והתפתחות מחלות לב מתחילות לקבל תאוצה לקראת גיל 60 ורק אז השכיחות גבוהה יותר אצל נשים". הסיבה לכך היא שינויים שמתרחשים בגוף האישה לאחר גיל 60 כמו הפסקת הווסת והתפתחות של גורמי סיכון דלקתיים. יש לציין שתוחלת החיים הממוצעת של אישה גבוהה יותר – וגם עובדה זו משפיעה על הגיל שבו מופיע לראשונה התקף לב.
אם התסמינים קשים לזיהוי, מה בכל זאת אפשר לעשות?
"אם משהו לא ברור, משהו מוזר מתרחש בגוף - יש לפנות לעזרה רפואית. לאו דווקא לרופא משפחה שלא מקבל באותו יום, אלא לעזרה מיידית" פוסקת ד״ר קויפמן. לדבריה, אומנם אין צורך לרוץ למוקד בכל פעם שיש לכן בחילה, אך בכל זאת, כל אחת מכירה את הגוף שלה, ולכן חשוב לגלות ערנות ולא לחשוש להיבדק. "אנחנו רוצים להעלות את המודעות למחלות הלב והתקפי הלב – לא רק אצל נשים. מספר רב של גברים שלוקים בהתקף לב הפונים לסיוע רפואי עושים זאת בעקבות עידוד של בת הזוג. לכן, חשוב שגם הסביבה של האישה תהיה מודעת לגורמי הסיכון ולתסמינים" מסבירה ד"ר קויפמן.
אגב, חשוב לדעת לא רק לזהות, אלא גם לנסות למנוע. "אומנם לא ניתן למנוע את כל המחלות על-ידי בדיקות שגרתיות, אבל טרשת העורקים זו מחלה שניתן להשפיע על ההתפתחות שלה. ניתן לא רק לעצור התפתחות הרובד בעורקים, אלא גם לגרום לנסיגה שלו. לכן חשוב לסגל הרגלי חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית כבר מגיל צעיר. כל אלה דוחים הרבה מחלות, ביניהם מחלות לב וכלי דם", מסכמת ד"ר קויפמן.