חם בחוץ והחורף לא מגיע, אך האם השנה יש פחות תחלואה? האם מספר החולים בשפעת נמוך יותר? האם פחות ילדים מתאשפזים בהשוואה לשנים האחרונות? פרופ' אייל לשם מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא מסביר.

גם בחורף יבש, יש את אותם שיעורי תחלואה כמו בחורף "אמיתי"

"למרות שהטמפרטורות בחוץ גבוהות יותר מהממוצע העונתי ועל אף שמספר ימי הגשם הוא נמוך, יש בישראל תחלואת חורף. בהתבסס על דו"חות משרד הבריאות אנו חוזים בעליה בשיעור אשפוזים ופניות לרופאי קהילה עקב מחלות חום ותסמיני מערכת הנשימה, כמו בכל חורף. למעשה ,שיעורי התחלואה השנה דומים לשיעורים שתועדו בשנים האחרונות ואופייניים לעונת חורף טיפוסית", מסביר פרופ' לשם. 

 

 

 

מדוע זה קורה?

תחלואת החורף הנשימתית נגרמת לרוב מווירוסים כגון שפעת לצד וירוסי נשימה אחרים. "בעונת החורף עקב הקור, יש יותר התקהלות בחללים סגורים. ילדים קטנים ופעוטות נוטים להידבק ולהדביק יותר בווירוסים אלה", מסביר פרופ' לשם. "לכן כאשר בתי הספר והגנים פועלים כסדרם - תמיד נראה שיש עליה בתחלואה. גם הדבקה בעת נסיעות לחו"ל למדינות קרות באירופה וצפון אמריקה וייבוא המחלה לארץ עלולות להגביר את התחלואה. מרבית הגורמים האלו אינם מושפעים מכך שהשנה יש פחות גשם, כיוון שעדיין רוב הילדים נמצאים בבתי הספר ורוב האוכלוסייה מבלה יותר זמן בחלל סגור או חדרים לא מאווררים", הוא מוסיף. לדבריו, מחלת השפעת קיימת גם באזורים טרופיים בהם מזג האוויר חם משך כל השנה ולא רק במדינות קרות, כך שמזג אוויר חם יחסית  אינו מונע את העברת המחלה.

אם ככה מדוע התחלואה גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ? "התחלואה בווירוסים נשימתיים פחות מאפיינת את עונת הקיץ כיוון שגורמי ההדבקה בחורף כגון לימודים בבתי הספר ושהות בחללים סגורים פוחתים בעונת הקיץ", מסביר פרופ' לשם.

האם צפוי גל שפעת נוסף בהמשך השנה?

לפי דיווחי מערכת הניטור של משרד הבריאות במרפאות ילדים, כמחצית מבדיקות השפעת חיוביות בשבוע האחרון. "במילים פשוטות אחד מכל שני ילדים שפונה למרפאה עקב חום ותסמיני נשימה יהיה חיובי בבדיקת שפעת", מסביר פרופ' לשם. "שיעור התחלואה בשפעת בהחלט אופייני לעונה ודומה לשיעור שאנו רואים מדי שנה. בנוסף אנו רואים בשיבא שכ10-15% מהסובלים מתחלואה נשימתית חיוביים לווירוסים נשימתיים אחרים כגון רינווירוס ו-RSV". 

האם "חטפנו" השנה את השפעת קשה מאי פעם?

 

 יש תחושה באוויר (סליחה על משחק המילים), שהחולים השנה מתמודדים עם השפעת בצורה יותר אגרסיבית וממושכת. האם זה רק בראש שלנו? "בהחלט ייתכן שחלק מנדבקי השפעת, בעיקר כאלה שלא חוסנו, חווים מחלה תסמינית או ארוכה משנים קודמות. אולם מבחינת נתוני משרד הבריאות לא רואים שיעור גבוה משמעותית של אשפוזים ודלקות ריאה בהשוואה לנתוני שנים קודמות". 

האם שיא עונת השפעת מאחורינו?

"מחד, יש דיווח על ירידה בשיעור המקרים באירופה וצפון אמריקה", מסביר פרופ' לשם, "ומאידך, מניסיוננו לעתים יש גל נוסף של מקרי שפעת לקראת החודשים פברואר או מרץ. בעוד עיקר מקרי השפעת כעת נגרמים משפעת מסוג A לפעמים גל שני מאוחר יכול להיות קשור לשפעת מסוג B".

האם השפעת תקפה חזקה יותר השנה?

"בהחלט ייתכן שחלק מנדבקי השפעת, בעיקר כאלה שלא חוסנו, חווים מחלה תסמינית או ארוכה משנים קודמות. אולם מבחינת נתוני משרד הבריאות לא רואים שיעור גבוה משמעותית של אשפוזים ודלקות ריאה בהשוואה לנתוני שנים קודמות". 

מה ניתן לעשות?

פרופ' לשם להימנע ככל האפשר ממגע עם חולים ולהתחסן. "עדיין לא מאוחר להתחסן למרות שאנחנו נמצאים בחודש ינואר", מסביר פרופ' לשם, "לעתים יש גל נוסף של שפעת ואנשים שיקבלו חיסון בשבועות הקרובים יוכלו לקבל הגנה נגד שפעת בתוך שבוע – שבועיים מקבלת החיסון". לדבריו מומלץ בעיקר לאוכלוסיות בסיכון להתחסן כמו ילדים, חולים במחלות כרוניות ונשים בהיריון. כמו כן למבוגרים בני 65 ומעלה מומלץ לקבל חיסון במינון מוגבר שנותן להם הגנה טובה יותר. "בנוסף, מומלץ שלא לשלוח ילדים חולים עם חום למסגרות החינוכיות מכיוון שזה עלול לגרום להדבקה של שאר הילדים והצוותים החינוכיים ולהגדיל את שיעורי התחלואה", מוסיף פרופ' לשם. 

 

 ומה קורה בעולם?

 

"הן האמריקאים והן האירופאים מדווחים על ירידה בשיעור מקרי השפעת בהשוואה לשיא שנרשם מוקדם יותר השנה", מסכם פרופ' לשם. "עדין לא ברור האם התחזיות יתממשו ועונת החורף תהיה קשה כמו שהעריכו לפני מספר חודשים אך עדין כדאי להיערך לכל תרחיש".