אומנם העין האנושית היא איבר קטן אך אין ספק שהוא חשוב, ובעיקר מורכב. עם זאת, אם לא נגרמה טראומה לעין או חבלה, רובנו נוטים לדחות את הביקור אצל רופא העיניים, שלא לומר לוותר עליו לחלוטין. פרופ' שחר פרנקל, מנהל יחידת גידולי העיניים בבי"ח בירושלים הדסה, מסביר כיצד ביקור אצל רופא העיניים יכול להשפיע על הבריאות שלנו, ומדוע כדאי לקבוע תור, עוד היום:
הסיבה המובנת מאליה: בדקו את איכות הראייה
למרות שידוע לנו שכדאי לגשת מדי פעם לרופא העיניים ולבדוק את המצב הראייה, רובנו נוטים לדלג על הביקור השנתי. הבעיה היא שאם מזניחים את הטיפול בחוש הראייה המצב עלול להתדרדר. בבדיקה פשוטה וקצרה יחסית רופא העיניים יכול לזהות ירידה בראייה או בחדות הראייה, ולבדוק אם אתם זקוקים למשקפיים.
הסיבה הפחות ידועה: כולסטרול
אומרים ש"העיניים הן החלון לנשמה", אך הן גם חלון למצב הבריאותי. משחר ההיסטוריה השתמשו חכמים ורופאים בעיניים כאיבר המשקף הנעשה בגוף וברוח. אלה מצאו בעיניים מצבים נפשיים, מחלות ואפילו תכונות אופי. גם היום רופאים יכולים לאבחן מחלות בין השאר באמצעות בדיקות עיניים. כך למשל, רופא עיניים יכול לאבחן "טבעת כולסטרול" – כלומר נטייה לפתח כולסטרול וטרשת עורקים וחוסר איזון בגוף בין נתרן לאשלגן. ספיגה גבוהה של נתרן לעומת ספיגה נמוכה של אשלגן גורמת לעלייה בנפח הנוזלים ולהפרעה בפעולת המנגנונים המווסתים את לחץ הדם. כך נוצרת טבעת לבנה בעין שיכולה להצביע על בעיות לחץ דם.
הסיבה המלחיצה אך חשובה: גידולים
בדומה לאיברים אחרים בגוף, גם העין חשופה להתפתחות של גידולים מסוגים שונים, העשויים להופיע בחלקים השונים של העין – החיצוניים והפנימיים. בחלקים החיצוניים של העין, כמו הלחמית שהיא השכבה החיצונית המצפה את גלגל העין, או על העפעפיים, ניתן לראות נגעים הנראים כנקודת חן וניתן לרוב להבחין בהם די בקלות.
אולם גידולים המופיעים בחלקים הפנימיים יותר של העין, כמו הענבייה (uvea), הם בלתי נראים, ומתגלים רק בבדיקה של רופא עיניים. אמנם לא כל גידול בעין הוא סרטני, ורובם אף בני טיפול, אך במקרים מסוימים אבחון מאוחר עלול להיות קטלני. רוב גידולי העין החיצוניים ניתנים להסרה, ובמידת הצורך לטיפול באימונותרפיה (שיטת טיפול שעושה שימוש במערכת החיסונית של המטופל לתקיפת התאים הסרטניים), בכימותרפיה או בהקרנה מקומית, כשמטרת הטיפול היא לשמור על העין בריאה ומתפקדת ככל הניתן. למרות זאת, לרוע המזל, עדיין במקרים מסוימים תידרש כריתה מלאה של העין.
הסיבה השמשית: אבחון מוקדם של מלנומה עינית
במדינה שטופת שמש כמו שלנו, המלנומה העורית היא מחלה מוכרת. למרות זאת, מוכרת פחות היא המלנומה העינית, שאמנם חולקת עימה תאי מקור זהים (תא פיגמנט המלנין), אך שתי המחלות מתנהגות באופן שונה לחלוטין. בעוד סימני המלנומה העורית ניכרים בבירור לעין וכוללים שינוי בשומה קיימת או בהופעה של שומה חדשה, הרי שבמקרה של מלנומה עינית הדבר הפוך לחלוטין, ולרוב, סימני המחלה כלל אינן מורגשים. לכן, מעקב שגרתי אצל רופא עיניים חשוב מאוד.
בכל סוגי הגידולים בעיניים, ובוודאי כשמדובר במחלה קטלנית כמו מלנומה עינית, אבחון מוקדם יכול לשנות את התמונה. לכן, ההמלצה היא שכל אדם מעל גיל 40 יקפיד לגשת לבדיקת ראייה בהרחבת אישונים אצל רופא עיניים. זו ההזדמנות לתפוס את המחלה ולעצור אותה בזמן, בטרם נשלחו גרורות לכבד. הבעיה היא שרבים מהמטופלים מגיעים לרופא העיניים באיחור.
למרות זאת, יש מקום לאופטימיות. מאז שהאימונותרפיה (טיפול ביולוגי ממוקד מחלה) עומדת לרשותנו השתפרו אחוזי השרידות באופן משמעותי מ-7-12 חודשים לארבע שנים. לאחרונה גם פותחו טיפולים חדשים וממוקדים, שאחד מהם אף נכלל בסל התרופות האחרון, המתאימים לחלק מן החולים ומציעים יעילות טובה אף יותר מהאימונותרפיה "הישנה", והם מעניקים תקווה לחולים.
הסיבה למניעת התפתחות קטרקט
ראייה מעורפלת, רגישות לאור וסנוור והילות מסביב למקור אור הם בין בין הסימנים האפשריים לקטרקט, או בעברית יָרוֹד, מצב שבו מופיעה עכירות בעין אחת או בשתיהן, הפוגעת באיכות ובחדות הראייה. לרוב קטרקט יופיע בגיל 60–70, אך במקרים של חבלה בעין, שינויים מטבולים או נטילה של תרופות מסוימות עלול להתפתח קטרקט גם בגילים צעירים יותר, ולכן חשוב להגיע לביקור אצל רופא העיניים מוקדם ככל האפשר.