הגוף והנפש שלנו מחוברים באינספור דרכים מסתוריות. אחת מהם היא הופעתם של תסמינים ללא כל סיבה ביולוגית. בין אם זה כאבי ראש, כאבי בטן ואפילו נדודי שינה. כל אלה הן תופעות אמיתיות לחלוטין, הסובלים מהם באמת חשים בהם, אבל הסיבה לכך היא דווקא נפשית. זיו, בת 20 מירושלים, סבלה מכאבים פסיכוסומטיים במשך 3 שנים. " זה התחיל ממיגרנות שהפכו להיות ממש חזקות. התחלתי לקחת הרבה משככי כאבים באופן קבוע, ולאט לאט התחילו גם כאבי צוואר ממש חזקים", היא מספרת. "זה ממש ריתק אותי, בכל שבוע היו לי שלושה ימים שבהם הייתי רק במיטה ולא הצלחתי לישון מרוב הכאבים".

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

כאבים פסיכוסומטיים הם כאבים שאין להם מקור אורגני, אין משהו גופני ברור שאמור לגרום לכאב, ולמרות זאת האדם מתלונן על כאבים. "כשאנחנו מדברים על כאב פסיכוסומטי זו קבוצה של כאבים שאין להם מקור ברור ואנחנו חושבים שחלק ניכר מהגורמים להם הם גורמים נפשיים", אומר ד"ר חן הלוי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח כרמל, חיפה. "אבל חשוב לציין שזה שאין מקור ברור לא אומר שאין כאב. יש כאב אמיתי שהאדם מרגיש, ואם מכניסים אותו ל-MRI אפשר ממש לראות שהוא באמת מרגיש כאב, לעומת אנשים שמתלוננים על כאב בלי שבאמת כואב להם".

בין נורמלי לפתולוגי

מלבד כאבים, יש תופעות פסיכוסומטיות רבות שקורות בגוף. אם אנחנו חושבים על כינים זה יכול לגרום לראש שלנו לגרד, אם לבן הזוג שלנו יש וירוס בטן או לאחד הילדים, מיד מתחילה לכאוב גם לנו הבטן. לא כל תופעה פסיכוסומטית דורשת התערבות רפואית, וישנן הרבה תופעות כאלה שנמצאות בנורמה. "למעשה ניתן להסתכל על כל התופעות הפסיכוסומטיות כנמצאות על רצף, וזה לא פשוט להבחין בין מתי זה נורמלי ומתי זו כבר בעיה פתולוגית. כשמתחילים להיכנס לשאלות והסוגיות האלה, לאופן שבו הגוף והנפש מנהלים דיאלוג – אנחנו מהר מאוד מגיעים לגבולות הידע וההבנה שלנו", מסביר ד"ר אלון רשף, מנהל המערך הפסיכיאטרי בי"ח העמק. "בסך הכל, למרות הרבה יכולות טיפוליות והרבה מחקר, הקשר בין הגוף לנפש נשאר מאוד מסתורי, גם ברמה הפרקטית. למעשה אפשר לומר שההפרדה הזאת בין גוף לנפש, שהיא חלק מאוד בסיסי בחוויה שלנו, היא דרך מלאכותית לתפוס את העולם כי לכל תופעה נפשית יש מרכיב גופני ואנחנו מגיבים נפשית לכל תופעה גופנית שלנו- כל תחושה של עונג, כאב, רעב , מגע. לכל דבר שקורה בגוף ומגיע לתודעה יש גם רישום נפשי".

כאב ראש (צילום: ESB Professional, Shutterstock)
זה התחיל ממיגרנה, והפך למצב כרוני | צילום: ESB Professional, Shutterstock

בנוגע לכאב, המקור של כאבים פסיכוסומטיים הוא תמיד נפשי, ומדובר באיזשהו מתח נפשי שמוצא את הביטוי שלו בכאב. "הרבה פעמים זה יהיה בכאב בטן, וזה קורה המון אצל ילדים, כל הורה מכיר את זה. אצל ילדים זה קורה באופן טבעי, הם לא רוצים ללכת לבית הספר מאיזו סיבה נפשית, ומתפתח להם כאב בטן", מסביר ד"ר הלוי. "כשזה קורה אצל מבוגרים זה כבר פתולוגי- הם מפתחים דפוסי כאב כרוניים והם עושים הרבה בירורים רפואיים ומטופלים בכל מיני טיפולים אבל הם לא מוצאים את הסיבה. רק כשמתייחסים למובן הנפשי אפשר להתקדם בטיפול של הכאב".

במקרה של זיו, לקח לה הרבה זמן להתחיל לחפש את הסיבה לכאבים החזקים שלה. "אחרי שנה וחצי של כאבים התחלתי לעשות בדיקות, זו היתה בערך תקופה של שנה של בדיקות רפואיות. הלכתי לנוירולוג, עשיתי MRI, ניסיתי מלא טיפולים – כירופרקט, אוסטאופת ופשוט כלום לא עזר", היא מספרת. " זה היה עניין שעלה מלא כסף וגרם להמון מתח נפשי מהבדיקות. זה נורא מפחיד כי אתה בטוח שאתה עומד למות, בעיקר כשלא מצליחים לאתר את הבעיה, אתה פשוט חושב שיש לך את הגידול הכי גרוע שיכול להיות".

למה זה קורה?

קשה להבין בדיוק מדוע מתחים נפשיים מתבטאים אצל חלק מהאנשים בכאבים או תופעות פסיכוסומטיות ממושכות, אבל ניתן לשער שהבסיס לכך הוא בקשר שבין הנפש לגוף. "אנחנו יודעים למשל שלמחשבות, רגשות ודימויים יש ייצוג גופני. כלומר, כשאני חושב על פעולה מסוימת כמו לעלות במדרגות, המערכת המוחית שתידרש לשם ביצוע הפעולה מופעלת גם כשאני רק חושב על זה", מסביר ד"ר רשף. "זה מסביר למה כשאנחנו נוהגים ומסתכלים לנקודה מסוימת, הידיים שלנו מובילות אותנו לשם. באותה הצורה פעולת התנייה – כשמגיעה השעה לארוחת הצהריים, אנחנו נרגיש רעב אמיתי, על אף שאנחנו לא בהכרח היינו רעבים אם לא היינו יודעים את השעה. בכל רגע פועלות בגוף שלנו התניות בתת מודע, אך כשמדובר בתופעות פסיכוסומטיות, מדובר במשהו מאוד בולט".

כאב בטן (צילום: Shutterstock)
גם כאבי בטן יכולים להיגרם ממצבים נפשיים | צילום: Shutterstock
עוד ב-mako בריאות:
>> מקרה או גנטיקה: מה הסיכוי שיצאו לכם תאומים?
>> לחוצים? הנה 8 דרכים להשתחרר ב-5 דקות
>> ללא מרשם: התופעה המוזרה שתגרום לכם התרופה הפשוטה הזאת

מה שקורה בפועל הוא שהלחצים הנפשיים שלנו פורצים את תת המודע ומקבלים ביטויים פיזיים, זה יכול לקרות בכל מיני צורות. "הדוגמה הקלאסית היא כאבי פנטום, כאשר חולה מרגיש כאב מאיבר שהוא כבר איננו - כמו מרגל כרותה", מסביר ד"ר רשף. "אז האם זה נובע מגירוי של העצבים שהמוח מפרש כאילו שהם באים מהאיבר החסר, או שזה תהליך שהוא לגמרי ברמת הדמיון? אנחנו לא יודעים. ובכל מקרה, סביר להניח שגם בכאבי פנטום נראה פעילות מוחית שקשורה לכאב, כלומר הכאב הוא ללא ספק מורגש".

איך מבדילים בין הנורמה לבין הכאבים החריגים?

לכל אחד מאיתנו יש כאב ראש פה ושם, או בעיות בבטן לקראת מבחן חשוב – זה טבעי לחלוטין, אך במקרה של כאבים פסיכוסומטיים, זה ירגיש ממש כמו מחלה אמיתית. "יש אנשים שמפתחים תסמונות כאבי ראש, כאבי ראש לא ספציפיים ובדרך כלל יומיומיים. ברגע שהחיים של האדם הופכים להיות סובבים סביב הכאב – זה איזשהו סימן שהכאב חורג מהגבולות של הכאב הרגיל", אומר ד"ר הלוי. "ברגע שהכאב הופך להיות הפוקוס של החיים, זה סימן אזהרה לרופא שיש כאן משהו מעבר. ובשלב הזה ההתמקדות בטיפול צריכה לעבור מההתמקדות בכאב עצמו להתמקדות במקור הנפשי של הכאב".

עם זאת, להניח שהבעיה מגיעה ממקור נפשי זו אף פעם לא האופציה הראשונה. "אני מעולם לא מניח שהאדם שמולי מתלונן על כאב פסיכוסומטי, ואני קודם כל מברר אם יש סיבה אורגנית לכאב", מסביר ד"ר הלוי. "אבל מתישהו, צריך לשים סוף גם לבירורים הרפואיים. כשלאנשים יש כאבים פסיכוסומטיים, זה בדרך כלל מלווה גם בחרדה היפוכונדרית. לכל אחד שסובל מהתסמונות האלה עוברת בראש בצורה קבועה החרדה שאולי בכל זאת יש להם משהו ופשוט לא מצאנו אותו עדיין. ואז נכנסים ללופ של בירורים רפואיים וזה יכול אפילו להחמיר את מצבם. מתישהו צריך לשים קאט ולשבור את המעגל הזה- כרופא צריך לדעת מתי לעשות את זה".

פסיכולוג (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ברוב המקרים שיחה פשוטה עם הרופא יכולה לעזור, אך גם פסיכולוג יכול לסייע | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כואב לי כי אני משוגע?

כשאומרים לאדם שהוא חווה כאב פסיכוסומטי הוא עלול להגיב בצורה לא טובה - מצד אחד, יש כאב והוא אמיתי, אבל מהצד השני הוא לא נובע ממשהו גופני, לכן כביכול אין לו סיבה אמיתית. מכאן נוצרת איזושהי סטיגמה. "יש כאן קושי, בגלל שתופעות פסיכוסומטיות לרוב מלוות בחרדה מזה, ולכן צריך להציב את הגבולות למטופל בצורה ברורה לאחר הבירור הרפואי. אני מנסה להתרחק מסוג השיחות שיעוררו תגובה מתגוננת מהמטופל, שעלול לשאול "כואב לי כי אני משוגע?". זה לא העניין כאן, ושיחות כאלה לא יובילו לריפוי, אלא להדחקה והכחשה. במקום זה, צריך להבהיר למטופל כי אין משהו גופני שמאיים על בריאותו כרגע, וכי עשינו את הבירור, אלה התוצאות ואנחנו ממשיכים הלאה. זה צריך להיות חד משמעי", מסביר ד"ר הלוי. "בנוסף, צריך להכיר בכך שמדובר בסבל אמיתי, זה לא שאין למטופל כלום- יש לו, ואנחנו רוצים לטפל, אבל חשוב להבין כי מנגנוני הכאב בגוף קשורים גם לנפש. אני בתור נוירולוג לא רואה הבדל בין חולה פסיכוסומטי לחולה לא פסיכוסומטי- הכאב הוא אותו כאב וצריך לטפל במקור שלו- שבמקרה הזה הוא הנפש".

אחרי שמציבים את הגבולות הגופניים, צריך לנסות לרדת לשורש הנפשי של העניין. "לפעמים זה קל, אנשים שיש להם מודעות וחוסן נפשי מצליחים להבין את זה ויורדים לשורש הבעיה בעצמם", אומר ד"ר הלוי. " או שבאמת פונים לטיפול נפשי או אפילו תרופתי. ההפרעה הנפשית הנפוצה שהולכת עם כאב פסיכוסומטי היא חרדה. זה יכול לקרות לאנשים חרדתיים. אך הפרעות נפשיות אחרות הן יותר חמקמקות, איזה קונפליקט נפשי פנימי לא פתור שנמצא בתת מודע ומתפרץ החוצה למודע בצורה עקיפה. אלו אנשים שעל פניו זה לא ברור שיש להם איזושהי בעיה נפשית, ובמקרים כאלה צריך איש מקצוע מאוד רציני שינסה לברר את הקונפליקט ולפתור אותו. אבל אלו המקרים הנדירים, בקרב רוב הסובלים מהתופעה מדובר בבעיה שקצת הכלה של כל האספקטים מצד הרופא, לצד הצבת גבולות, יכולה לפתור את בעיה לחלוטין".

_OBJ

במקרה של זיו, לאחר שנה מרגע תחילת הבדיקות, ושלוש שנים מרגע תחילת הופעת הכאבים, בעזרת הנוירולוג שלה היא הבינה שכנראה מדובר בכאב פסיכוסומטי. "אחרי שלוש שנים מהרגע שזה התחיל, הנוירולוג – אחרי כל הבדיקות האפשריות וכל סוגי הכדורים שיש-  אמר לי שאולי יש אופציה שזה פסיכוסומטי", היא מספרת. "זה לקח הרבה מאוד זמן, אבל הבנתי שאני צריכה לשנות דברים בחיים שלי כדי לטפל בזה, הבנתי שזה נובע מסטרס ומלחצים מאוד גדולים שפשוט מתרכזים אצלי בצוואר. אז התחלתי לעשות הרבה מאוד פילאטיס, והתחלתי לקחת את החיים יותר ברגוע. התחלתי יותר לחיות את העכשיו".

>> תכשירי היתושים שלא כדאי להכניס הביתה