תקופת החורף (וגם הסתיו) היא שעתם היפה של הנגיפים הנשימתיים – נקודה שהוכחה היטב השנה על-ידי הופעתן של מחלת השפעת, ה-RSV וה-COVID 19, בעיקר ברחבי אירופה, אבל גם כאן בישראל.
השאלה שנשאלת לא פעם, היא מדוע מזג אוויר קר וחורפי מוביל למחלות חורף והצטננות? ובכן, לעתים קרובות מומחים מצביעים על שינויים בהתנהגות האנושית. במילים פשוטות: כשטמפרטורות צונחות אנחנו נוטים לשהות במקומות סגורים ופחות מאווררים, מה שמקל על חיידקים להתפשט. מחקר שפורסם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology מציע הסבר נוסף לתחלואה האופיינית דווקא לחורף, ומסתבר שהוא נמצא באף שלנו.
מהי הצטננות?
האף האנושי הוא למעשה "שער הכניסה" של העולם החיצוני לגוף. הוא מצויד בהגנות שנועדו לעצור פולשים, כמו וירוסים וחיידקים, בדרכם לגופינו. בשנת 2018, חוקרים מאוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון, מסצ'וסטס (בית חולים להוראה המסונף לבית הספר לרפואה של הרווארד), וכמה ארגונים נוספים, תיארו את אחד מאותם "מגינים" במאמר שפורסם גם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology. כאשר האף מזהה חיידקים, הוא משחרר נחיל של שקיקים זעירים מלאים בנוזל שמטרתם לתקוף ולנטרל אותו. הגוף, שמזהה שיש משהו שעלול לתקוף אותו, מייצר מערכת הגנה על מנת לעצור את הפולש. כך למעשה נוצרת ההצטננות המוכרת לנו: גודש באף, התקררות וכל המשתמע מכך.
הקשר בין קור למחלות
מחקרים נוספים מצביעים על כך שווירוסים נשימתיים נפוצים משגשגים בטמפרטורות נמוכות יותר. בשנת 2015, צוות מחקר מאוניברסיטת ייל השתמש בעכברים כדי להוכיח כי נגיפים משתכפלים באופן מהיר יותר בטמפרטורות קרות, מאחר שתגובות חיסוניות אנטי-וירליות אינן חזקות כל כך בתנאים אלה. מחקר של המכון הלאומי לבריאות הראה גם כי גם נגיפי שפעת מתפשטים מהר יותר באקלים קריר.
"המאמר החדש מתבסס על עבודה קודמת אשר מספקת הסבר ביולוגי אמיתי, כמותי לשאלה - מדוע הגוף רגיש יותר לזיהומים וירליים כאשר הוא נחשף לקור", אומר בלייר החוקר הראשי. לצורך המחקר, החוקרים מדדו את טמפרטורות האף של מתנדבים אנושיים בריאים בכ-25 מעלות ולאחר מכן ב-15 מעלות. הם מצאו שטמפרטורת חלל האף ירדה בכ-22 מעלות צלזיוס במצב הקר יותר. לאחר מכן, במעבדה, הם חשפו דגימות של תאי אף לירידה דומה בטמפרטורה, כדי לחקות את מה שקורה בפועל בתוך האף באקלים קר. נמצא כי התגובה החיסונית הייתה דלה באופן משמעותי בטמפרטורה הנמוכה יותר.
בסופו של דבר, הממצא עשוי להוביל לטיפולים חדשים, זאת בהנחה שהחוקרים יוכלו למצוא דרך להגביר את התגובה החיסונית המולדת של האף, אפילו תחת טמפרטורה קרה, וכך ניתן יהיה לעצור מחלות וירליות נוספות לפני שהן מתפשטות בגוף. תרופה או חיסון שיוכלו להפעיל באופן מקומי את התגובה החיסונית, יאפשרו הגנה על שאר הגוף ומניעת תחלואת חורף אופייניית.
עד שזה יקרה, הנה כמה עצות שיעזרו למנוע הדבקה ותחלואה בחודשי החורף:
- מתחסנים לשפעת (וגם לקורונה אם אתם בקבוצת הסיכון הרלוונטית).
- מקפידים לרחוץ ידיים לפני כל ארוחה, ולאחר כל שיעול, עיטוש או קינוח אף.
- מתעטשים ומשתעלים אל המרפק או לתוך ממחטת נייר – לא אל כף היד. זורקים מיד לפח את ממחטות הנייר המשומשות.
- שומרים מרחק של מטר לפחות מאדם משתעל או מתעטש.
- נושאים בתיק תמיד תכשיר אנטי-בקטריאלי על בסיס אלכוהול, המאפשר לטהר את הידיים בכל עת.
- אם חולים בשפעת או בכל וירוס אחר, מצמצמים ככל הניתן את המגע עם שאר בני הבית. עדיף להתמקם בחדר נפרד עם חלון פתוח.
- מזג האוויר יבש – שתו הרבה מים, זה יעזור למנוע התייבשות.
מה עושים כשחולים?
- נחים הרבה ומקפידים על שעות שינה.
- נוטלים תרופות להורדת חום ולהקלה על תסמינים.
- שותים, בעיקר מים, אבל אפשר גם תה ומשקאות חמים, כדי להקל על כאבי הגרון. גם מרק טוב תמיד יכול לשפר את ההרגשה.
מתי פונים לטיפול רפואי דחוף?
חשוב לפנות לטיפול ללא דיחוי, כאשר מופיעים התסמינים הבאים:
אצל מבוגרים:
- קושי בנשימה או קוצר נשימה.
- לחץ וכאבים בחזה.
- שיעול דמי, סחרחורת פתאומית ובלבול.
- אי שקט או פרכוסים.
- הקאות מרובות.
- הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת.
אצל ילדים:
- קושי בנשימה או נשימה מהירה.
- גוון העור מכחיל או מאפיר.
- קושי בשתיית נוזלים או מיעוט במתן שתן
- אפתיות.
- הקאות מרובות.
- פרכוסים או שינויים במצב הכרה.
- אי שקט או בכי מתמשך.
- הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת.
זכרו: לא תמיד ניתן למנוע את מחלות החורף, אבל יש כמה דברים שבהחלט יצמצמו את הסיכוי לחלות וכדאי להקפיד עליהם. בחורף מומלץ לשתות הרבה, לאוורר את הבית ובשום אופן אל תשלחו ילד חולה למסגרת הלימודית. מעבר לעובדה שהוא יכול להדביק אחרים, ילד חולה זקוק לזמן כדי להבריא בסביבה תומכת ומפנקת. חשוב להקפיד על יממה מרגע ההחלמה ועד החזרה לגן או בית הספר. בנוסף, חשוב להבין ששפעת זה לא צינון, וחשוב להתחסן בהקדם האפשרי. קיים חיסון שפעת בתרסיס או בזריקה - שניהם יעילים באותה המידה ומגינים מפני החרפה של נגיפים השפעת. בנוסף, קיים חיסון נגד נגיד ה RSV אשר פוגע בייחוד בילודים בדרכי הנשימה. החיסון מיועד לכלל הפגים שנולדו עד שבוע 34 (חצי שנה מאז הלידה) ולפגים שנולדו מתחת ל-32 שבועות עד שנה לאחר הלידה.
הכותב הוא ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת.