למחלת הסוכרת, בדגש על השימוש באינסולין, הוצמדו לאורך השנים אמונות שגויות רבות. למרבה הצער, מדובר בסברות שכיחות למדי שמשפיעות על האופן שבו הציבור בכלל וחולים עם סוכרת בפרט תופסים את המחלה. שוחחנו עם ד"ר הדר דסקין-ביתן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מהמכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין (בי"ח בילינסון) ומרפאת סוכרת במחוז דן-פ"ת בקופ"ח כללית, ועם מיטל שחימוב דובשני, תזונאית קלינית מומחית לסוכרת, מרפאת סוכרת מחוזית בשירותי בריאות כללית במחוז דן פ"ת, על כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר והידקנו את העובדות לגביהם:
1.מיתוס: סוכרת נגרמת בגלל אכילת סוכר
אמת: על אף שם המחלה – לא רק הסוכר "אשם"
"ישנם גורמים רבים להיווצרות מחלת הסוכרת, חלקם גנטיים, חלקם סביבתיים, וחלקם התנהגותיים, כלומר – קשורים לעודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תזונה עתירת קלוריות, שימוש בתרופות ועוד", אומרת ד"ר דסקין-ביתן.
2.מיתוס: סוכר חום וסוכר פירות מזיקים פחות מסוכר לבן
אמת: לא מדויק - גם סוכר חום וסוכר פירות יעלו את רמת הסוכר בדם
"אכילת פירות נחשבת כבריאה ומטיבה בזכות הסיבים, הוויטמינים, המינרלים ורכיבים תזונתיים אחרים שאלה מכילים. עם זאת, במחקרים נמצא כי ישנו קשר בין צריכת פרוקטוז (סוכר הפירות), במזונות מעובדים (כמו חטיפים) לבין עלייה בעמידות לאינסולין (תנגודת). יתרה מכך, ישנו הבדל מהותי גם בין אכילת הפרי לבין שתייתו, מאחר שמיצי פירות אינם מכילים סיבים תזונתיים שנמצאים בפרי השלם", אומרת שחימוב דובשני, "לחולים עם סוכרת, עדיף לצרוך פחמימות מורכבות המתפרקות לאט כדי שרמת הגלוקוז בדם תעלה במתינות. סוכרים פשוטים כגון סוכר לבן, סוכר חום ופרוקטוז מתפרקים מהר יותר מפחמימות מורכבות וגורמים לעלייה מהירה יותר של גלוקוז בדם".
3.מיתוס: מי שמשתמש בממתיקים מלאכותיים לא יחלה בסוכרת
אמת: שימוש בממתיקים מלאכותיים לא מגן ממחלת הסוכרת
"ממתיקים מלאכותיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: תחליפי סוכר ללא ערך קלורי ותחליפי סוכר בעלי ערך קלורי נמוך", מסבירה שחימוב דובשני. "תחליפי סוכר ללא ערך קלורי (כגון סוכרלוז, אספרטיים, אסולפאם קיי, צילקמט וסכרין) אינם מעלים את רמת הגלוקוז בדם. לעומת זאת, תחליפי סוכר בלי ערך קלורי נמוך "רב כהלים" (כגון מלטיול, סורביטול, קסניטול, מניטול, קלטיטול וכו) מכילים פחמימות זמינות וכן משפיעים על רמות הגלוקוז.
במילים אחרות: הופעת הסוכרת אינה נגרמת רק בגלל צריכת סוכרים בתזונה, אלא בגלל הרגלי חיים, הכוללים גם פעילות גופנית ותזונה. שמירה על משקל גוף תקין עם תזונה מגוונת ומותאמת לכל גיל יחד עם ביצוע פעילות גופנית סדירה יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת הסוכרת מסוג 2.
4.מיתוס: סוכרת היא מחלה גנטית שאי אפשר להתחמק ממנה
אמת: לא מדויק - להתנהגות ולאורח החיים יש השפעה משמעותית על סוכרת
"אכן ישנו מרכיב גנטי ומשפחתי בולט, אולם להרגלי החיים יש משמעות רבה וחשוב להבין שלא רק גנטיקה משפיעה על הופעת הסוכרת", מבהירה ד"ר דסקין-ביתן, "לכן, כדאי להדגיש את חשיבות השמירה על אורח חיים בריא ובמיוחד בקרב אוכלוסייה עם "טרום סוכרת" (ערכי גלוקוז שאינם תקינים אולם לא בערכים המגדירים סוכרת). התערבות הכוללות הדרכה וליווי, שינוי באורח החיים ובתזונה וכן טיפולים תרופתיים יכולים למנוע הופעת סוכרת, גם בקרב אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר".
5.מיתוס: אנשים עם סוכרת לא יכולים לאכול מזון שיש בו סוכר
אמת: צריכת פחמימות חיונית לתפקוד גופנו. מדובר בעניין של כמויות ומגוון
"סוכרים, ליתר דיוק פחמימות, נמצאים ברבים מהמזונות אותם אנו צורכים. לפיכך, חשוב להקפיד על תפריט מותאם אישית בליווי תזונאית קלינית. למטופל עם סוכרת מומלץ להפחית צריכת פחמימות מוגזמת אולם אין הכוונה להימנעות מוחלטת - הכול עניין של מינון והתאמה אישית. תפריט מאוזן יכול בהחלט להכיל גם פחמימות", אומרת שחימוב דובשני.
6.מיתוס: סוכרת היא מחלה של אנשים עם עודף משקל
אמת: לא בהכרח - גם אנשים ללא עודף משקל עלולים לחלות בסוכרת
"ישנו קשר הדוק בין השמנה ועודף משקל להתפתחות סוכרת, ואנו עדים לעלייה בשיעור החולים עם סוכרת במקביל למגפת ההשמנה. אולם, קיימים מצבים בהם ישנה תנגודת לאינסולין באנשים ללא עודף משקל קלאסי. הדבר קשור בין היתר לתבנית פיזור רקמת השומן בגוף ומוצא אתני", אומרת שחימוב דובשני.
"חשוב לציין כי דווקא בעידן הקורונה ישנה חשיבות רבה לשמירה על משקל תקין, במקביל לאיזון ערכי גלוקוז על מנת למנוע סיבוכי קורונה", אומרת ד"ר דסקין-ביתן. "כמנהלת חמ"ל קורונה אני נוכחת לגלות כי קורונה עלולה להיות מחלה קשה יותר, שלעיתים אף מצריכה אשפוז בקרב אנשים שסובלים מעודף משקל ומסוכרת לא מאוזנת. זהו צו השעה כעת להתייחס לשתי נקודות אלו, וליזום התחלות טיפול מיטיב במטופלים שזקוקים לכך".
“יש כיום טיפולים חדשים למטופלים עם סוכרת אשר אינם מעלים במשקל ואף מסייעים בהפחתת משקל ולעיתים מאפשרים להפחית או להפסיק טיפול באינסולין", מוסיפה ד"ר דסקין-ביתן, "למעשה, גם אם נזקקים לאינסולין, ישנם טיפולים משולבים בזריקה אחת שלא מעלים במשקל ואף במקרים רבים מורידים במשקל”.
7.מיתוס: מומלץ להשתמש באינסולין רק כשיש מחלה חמורה
אמת: לא נכון. ישנן מספר "תחנות" ומצבים בהם יש מקום לטיפול באינסולין גם בתחילת המחלה
"בשונה מסוכרת מסוג 1, בה האינסולין הוא עמוד התווך של הטיפול, עבור חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנו לעיתים צורך במתן אינסולין למשך זמן קצר ומוגבל בתחילת מחלה - למשל כשערכי הגלוקוז גבוהים מאוד, כשמדובר במקרים חריגים המחייבים להימנע מתרופות ממשפחות אחרות (אם הייתה אי סבילות, או סביב אשפוז לדוגמא), או כשמדובר במחלה ממושכת", אומרת ד"ר דסקין-ביתן ומוסיפה: "למרות זאת, צריך לזכור שסוכרת היא מחלה כרונית ומתקדמת, ולעיתים לחולים עם משך מחלה ארוך ישנה פגיעה ביכולת הלבלב להפריש אינסולין, כך שהם בעלי צורך אמיתי לקבל אינסולין ממקור חיצוני. לחולים המטופלים בזריקות אינסולין אני ממליצה לפנות למרפאת האם או למרפאת סוכרת ולברר האם ניתן להתאים משלב טיפולי הכולל תרופות שאינן אינסולין".
8.מיתוס: אי אפשר להבריא מסוכרת
אמת: נכון, אבל אפשר וצריך לדעת כיצד לאזן את המחלה
"המטרה בטיפול בחולה עם סוכרת היא להביא לאיזון מבחינת ערכי הגלוקוז בדם, באופן מותאם אישית, בהתאם לגורמי הסיכון ולאיברי המטרה, כגון לב וכליות. כמו כן, לעיתים לאחר ניתוח בריאטרי וירידה משמעותית במשקל ניתן אף להפסיק חלק מהטיפול התרופתי. שמירה על אורח חיים בריא – פעילות גופנית ותזונה, משקל תקין, ביחד עם מעקב והקפדה על טיפול, יכולים להביא לאיזון מצוין, אפילו להחזרה של ערכי גלוקוז בתחום הנורמה", אומרת ד"ר דסקין-ביתן.
9.מיתוס: אינסולין משמין
אמת: לא בהכרח, תלוי במינון
"לעיתים עודף אינסולין עלול לגרום לעלייה במשקל, וזו אחת מתופעות הלוואי הידועות לטיפול. לכן, במקרים בהם ישנו צורך באינסולין, וודאי בחולה עם עודף משקל – רצוי לשלב תרופות חדשות שיעזרו להפחתה במשקל (כמו GLP1RA או SGLT2) או לשקול טיפול במזרק משולב של אינסולין ו-GLP1RA - שבמחקרים עוזר לבלום את העלייה הצפויה במשקל תחת טיפול באינסולין, ואף לעודד ירידה במשקל", מסבירה ד"ר דסקין-ביתן.
10.מיתוס: אינסולין ממכר ואי אפשר להפסיק להשתמש בו
אמת: אמירה שגויה לחלוטין. אי אפשר להתמכר לאינסולין
"כפי שציינו, ישנם מקרים בהם מומלץ טיפול זמני וקצר באינסולין, אך כשמדובר בחולה שמחלתו מתקדמת, הלבלב הפסיק לתפקד או נפגע מסיבה אחרת (הסרה ניתוחית, פגיעה מדלקת, תרופות ועוד) - לעיתים הטיפול יהיה ממושך ואין להפסיקו. חשוב לדון עם הרופא המטפל לפני ביצוע שינויים קיצוניים במשטר התרופתי", אומרת ד"ר דסקין-ביתן.
11.מיתוס: אינסולין גורם להיפוגליקמיה
אמת: לא באופן גורף. עודף אינסולין יכול לגרום לכך
"אחת מתופעות הלוואי של עודף אינסולין עלולה להיות ירידה של ערכי גלוקוז בדם, המלווים בהרגשה רעה. מדובר בתופעה מסוכנת, ולכן חיוני להתאים את המשטר הטיפולי שימנע היפוגליקמיה. במקרים כאלה אפשר לנסות משלב בתרופות שונות, כשהחדשות שהצטרפו לעניין זה בשנים האחרונות הן תרופות ממשפחת ה-GLP1RA, SGLT2, בנוסף לטיפול הוותיק במטפורמין ובתרופות נוספות, שיקטינו את האפשרות לאירועי ההיפוגליקמיה, בהשוואה לטיפול באינסולין בלבד", מסבירה ד"ר דסקין-ביתן.
לעמוד היוטיוב של אגודה ישראלית לסוכרת>
להצטרפות לאגודה הישראלית לסוכרת 03-9508222 שלוחה 3
*מוגש מטעם האגודה הישראלית לסוכרת, בתמיכה בלתי תלויה של חברת נובו נורדיסק.