שרים בממשלה פנו בשבוע שעבר לראש הממשלה נפתלי בנט בדרישה לכנס את קבינט הקורונה נוכח הקרבות בין משרדי החינוך והבריאות, וכן ההוראות המשתנות בנוגע למדיניות הבידודים. לפי שעה, על שולחן הקבינט לא מונחות הגבלות חדשות - מאחר שבקבינט המומחים שוררת תמימות דעים באשר לתועלת בהן. בעוד שמשרד הבריאות מנחית מדיניות חדשה לשטח - ויוצר כאוס, בשלטון המקומי מזהירים מפני אובדן אמון של הציבור בהתנהלות הנוכחית.
בניגוד לגלים קודמים בהם התלוננו בשלטון המקומי על חוסר שיתוף פעולה של הממשלה איתם, הפעם נשמע שיש דווקא קו פתוח. הצעות עולות מלמטה למעלה וראשי ערים מנהלים את השטח ברמה החינוכית. אולם הביקורת ההיא התחלפה באחת חמורה יותר על חוסר העקביות של משרדי הממשלה בטיפול בגל השוטף אותנו.
"הקו של הממשלה להעברת סמכויות, זהו הקו שהובלנו במרכז השלטון המקומי לאורך כל הדרך - קידוש השגרה לצד הזהירות והאחריות. היינו נגד סגרים, לרבות במערכת החינוך", אומר לגלובס יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. "עם זאת, מה שקורה עם ההנחיות זה טרלול אחד גדול, לצד מלחמות פוליטיות בין משרדים וארגונים על חשבון הציבור. הממשלה לא יכולה להבין את מה שבשלטון המקומי הבנו מזמן, אחדות זה כוח. כאן הם מאבדים את אמון הציבור. לדעתי אף אחד בעסק לא מכיר ולא מבין את ההנחיות והנהלים".
"המשרדים צריכים לתת אמון בציבור המתחסנים"
עיקר הביקורת של ביבס נוגעת להנחיות המשתנות בנוגע לבדיקות ולבידודים. "משרדי החינוך והבריאות צריכים לפתור את המחלוקות ולדבר לציבור בשפה אחת ברורה. תנו לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך לערוך בדיקות מהירות במוסדות החינוך. אתם מבקשים את אמון הציבור - תנו אמון בציבור המתחסנים בחזרה. תנו להם לערוך בדיקה ביתית ולגלות אחריות חברתית. מי שמאומת שייכנס לבידוד. מי שיוצא שלילי, ממשיך בשגרת החיים".
בד בבד, ראש העיר בת ים צביקה ברוט מעריך כי התנהלות הממשלה בגל הזה סבירה, בעיקר כי הפעם הרשויות הגיעו מוכנות. "בגל הנוכחי, כשהבחנו שאנחנו מתקרבים ללב הסערה, באנו יותר מוכנים לקשר עם הממשלה. לא באנו עם ציפיות גבוהות והתכוננו בעצמנו", אומר ברוט. "גם ראש הממשלה וגם שר הבריאות מנהלים את זה, במאקרו, טוב אבל הירידה לשטח בביצוע היא לא טובה. למשל הכאוס במערכת החינוך ובסוגיית הבדיקות. אין ספק שהפתרון כאן עובר דרך מתן יותר סמכויות לרשויות המקומיות".
נוכח התורים והעומסים בתורים לבדיקות, ראש מועצת אפרת עודד רביבי החל להפעיל מערך בדיקות אנטיגן בבתי הספר. זה התבצע בניגוד להנחיות הממשלה, מה שהוביל לנזיפה מצד משרד החינוך. מנגד, בפנייה למשרד כדי לברר את ההנחיות הרלבוונטיות, התשובה שהתקבלה היא: "נעביר לך את ההנחיות האחרונות שיש לנו, אבל יש מצב שגם הן לא רלוונטיות, ככה שאם תפרסמי אותם לציבור יכול להיות שתטעי אותו". התשובה משקפת את המצב: הכל משתנה תוך כדי תנועה, מרגע לרגע. מה שהיה נכון לאתמול, לא רלוונטי היום, ומחר יהיה משהו חדש. יוזמת רביבי מעידה זאת, שהרי בסוף השבוע במשרד הבריאות כבר הודיעו שהמדיניות שבה נקט היא המדיניות הנהוגה (רגע לפני הודעת משרד החינוך ששללה את הנושא).
במשרד החינוך מצפים לביטול מתווה הרמזור, ולאחר שזה יתבטל - יגובשו הנחיות. מנגד, ביבס הציע השבוע לרה"מ מדיניות חדשה של רמזור מקומי שמשקללת נתוני התחסנות, גיל ובדיקות. "הגל החדש שונה מהקודמים", הוא מציין. "אנחנו במצב שרוב התושבים במדינת ישראל מחוסנים או מחלימים מצד אחד. מצד שני, אין באמת שליטה על קצב ההדבקה. לכן פנינו לראש הממשלה והצענו את ‘רמזור המתחסנים’. על פי המודל החדש, הרשויות יקוטלגו לפי אחוז המתחסנים והמחלימים שבהן, ועל פי אחוזים אלו הרמזור יחלק את הרשויות לצבעים. המדד ישקף את קצב ההתחסנות ברשות בכל אחת מהקטגוריות האלו, כאשר השאיפה היא להגיע בכל אחת ליעד שהציבה המדינה - 70% מחוסנים. בערים ירוקות וצהובות, שחררו את התושבים לחלוטין מבידודים ובדיקות".
כפי שקרה באפרת, ללא מדיניות אחידה כל ראש עיר מנצל את הוואקום כדי לנהל את המצב כראות עיניו. ראשת העיר ירוחם טל אוחנה התייחסה למדיניות המבולבלת בנוגע לקיום בדיקות אנטיגן בשטח בתי הספר על ידי נאמני קורונה. "מנהלי בתי ספר שלנו ביקשו בשבוע שעבר לקיים בדיקות אנטיגן בבתי הספר וכעת זו צפויה להיות המדיניות בבתי הספר היסודיים", אומרת אוחנה. "ביומיום מתקשרים אליי מנהלים להגיד לי שמתגלה איש צוות חולה ואני זו שמקבלת את ההחלטה אם לסגור. הפעם, משרד החינוך מאפשר את זה בניגוד לגלים קודמים".
באופן דומה, מתנהל גם ביבס בעירו: "המנהלים הטובים ביותר הם אלו שבשטח. מאחר ומדובר על מבצע מורכב הדורש גמישות ניהולית ותגובות מהירות, יש לתת לשלטון המקומי לנהל אותו. הכוונה היא שכל ראש עיר יודע בכל רגע נתון מה מצב הזירה במערכת החינוך הרשותית שלו. אם יש חולה מאומת בבית ספר מסוים שאחוז המחוסנים בו גבוה, אין סיבה לסגור את בית הספר כולו".
ברוט, שבגלים קודמים ניהל מדיניות עצמאית של החמרות והגבלות בעיר כדי לצמצם את שרשרת ההדבקות, פועל כך גם הפעם. "היינו מוכנים יותר לעובדה שיהיו הנחיות מבולבלות ונערכנו לזה שאנחנו סומכים על עצמנו", מספר ראש העיר בת ים. "קיבלנו החלטות על צמצום התקהלויות בעיקר בחוגים לקשישים. התחלנו עוד לפני ההנחיות הממשלתיות לעבור לעבודה מרחוק בעירייה ומתן שירותים באונליין".
המצוקה הגדולה בגל הנוכחי, לדברי אוחנה, היא בהפעלת פיקוד העורף לצורך הפעלת מוקדי בידוק נוספים. "הבעיה העיקרית שלנו כרגע היא שבדיקות האנטיגן לא מספיק אמינות ולכן הן לא יכולות לעצור שרשרת הדבקה, ולתוצאות בדיקות PCR לוקח למעלה מ-30 שעות להגיע. ככה לא ניתן לעצור שרשרות הדבקה. זה לא קרה בגלים קודמים וזה גורם לי לחשוב שנדרשת שיטה אחרת. צריך לתגבר מעבדות ולהעביר בדיקות למעבדות אזרחיות ולהעמיד עוד מתחמי דרייב אין במוקדים נוספים".
ראשת העיר ירוחם מוסיפה כי בקשתה השבוע לפיקוד העורף לפתוח מתחמי בידוק נוספים נענתה בשלילה. "יש לפעול להחזרת פיקוד העורף לניהול מתחמי בדיקה כפי שהיה בעבר. בהיעדר הנחיות לא הפסקנו אירועי תרבות, אז אנחנו ממקדים את עיקר המאמצים בחיסונים", אומרת אוחנה. "אנחנו כמעט ב-40% מחוסנים בקרב הילדים והפעלתי מוקד טלפוני שממנו מתקשרים אצלנו להורים כדי למפות את ההתנגדויות לחיסונים ואנחנו מנסים לתת מענה כדי שיקבלו החלטה מיטיבה".
בה בעת, ברוט אומר כי הביקורת על מתחמי הבדיקות והעומסים צריכה להתמקד בשיהוי בהחלטה לצמצם את הבדיקות ולא על כך שיש לפתוח עוד מתחמי בדיקות. "הממשלה ספגה ביקורת לא מוצדקת בהכרח. אי אפשר לפתוח מתחמי בדיקות עד אינסוף. כדי להתמודד עם זה היה צריך לפעול לשינוי במדיניות הבדיקות מראש ולא להגיע למצב הזה של התורים".
הכאוס העיקרי ברשויות המקומיות נוגע, כאמור, למערכת החינוך שבה ההורים חזרו להתנהל ב"דקת קריאה". כלומר, מצפים לטלפון שבו יגידו להם לבוא לקחת את הילדים. על פי ההנחיות הרשמיות, הארוכות והמפורטות, יש נהלים לכיתות ח’-י"ב, נהלים לכיתות הנמוכות, נהלים לכיתות עם 70% מחוסנים ומטה, נהלים לרשויות אדומות, ועוד רשימה ארוכה של נהלים. ומה שקורה בפועל: גנים ובתי ספר נסגרים בזה אחר זה.
"זה לא רק הרמזור, אין שום דבר מובנה"
"זה לא רק עניין הרמזור, אין שום דבר מובנה, מה עושים ילדים שיש להם תו ירוק? הם חוזרים לבית הספר? לאיזו מטרה? מה קורה כשאין מורים הרי גם הם בבידודים?", שואלת מיכל זוהר, חברה בוועד ההורים בבית הספר צליל בחדרה. ואכן, נציגי הורים ששוחחנו איתם ציינו דברים דומים. טענה נוספת שנשמעה היא התארכות הזמן מביצוע הבדיקות עד התוצאות ובעיה במעקב אחר המאומתים. "אם יש חשד למאומת בכיתה והוא עשה בדיקה, גם אם הוא לא מגיע לבית הספר, בנתיים ילדים שבאו איתו במגע מגיעים. אם הוא חיובי, חלק מההורים מהמעגל הקרוב יודעים על כך והולכים לבדיקות, אבל עד שהמידע עובר באופן מלא לכולם, שאר ההורים ממשיכים לשלוח את הילדים לבית הספר", מציינת זוהר.
"צריך עבודה זריזה יותר מול משרד הבריאות, יש הרבה הודעות עם טעויות. אנחנו מרכזות ומעבירות למנהלת הודעות כל היום", מספרות ענת קוסטיקה כהן ועדי עזר לבני, יו"ריות הנהגת הורים בבית ספר שרת קרית אונו. כל ההורים איתם דיברנו מלאי אמפתיה למורים, ולמנהלי בתי הספר, ומציינים כי כולם עובדים בעומס, אבל לצד זאת מדגישים את הצורך בסדר. ההורים, למודי הניסיון, יודעים לחזות בסרקזם את העתיד: במוצ"ש ב-11 בלילה יגידו מה יהיה. "במקום לשבת מראש, לכנס את ועדת הקורונה ולקבל החלטות, נמתין למוצ"ש", מציינת אמא לשני ילדים, בכיתה א’ ובחטיבת הביניים. הביקורת של ההורים, ממשיכה גם כלפי מה שמסתמן צפוי לחלק ניכר מהתלמידים, לפחות בשבועיים הקרובים, והוא הלמידה מרחוק. במקרה זה, יש כבר ציפיות ברורות של ההורים ממערכת החינוך: לא ייתכן שהמורה תיקח את מערך השיעור הפרונטלי ותעביר אותו בזום. בשנתיים לערך שחלפו מאז פרוץ המגיפה, אנחנו כבר נמצאים שנתיים בתוך הסיפור, והיה צריך לפתח מערכים מותאמים, אינטרקטיביים, עם הפעלות לילדים. "גם כך ברור שמהרגע שהם עוברים לזום הכל עליי", אומרת אחת האימהות, "אז לפחות שהתכנים יהיו מותאמים למצב".