מחקר חדש מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס טוען, שהסגרים ברחבי העולם בגל הראשון מנעו רק 0.2 אחוז ממקרי המוות מקורונה, ו"לא היוו דרך יעילה להפחתת שיעורי התמותה במהלך המגיפה". המחקר שנכתב על ידי כלכלנים, התבסס על סקירה של 34 מחקרים שפורסמו עד 1 ביולי 2020.

הנתונים ממספר מדינות הראו כי הנחיות ממוקדות יותר היו יעילות יותר בהפחתת אחוזי התמותה. ההוראה להישאר בבתים הפחיתה את שיעורי המוות ב-2.9%, לעומת סגירת בתי ספר (ירידה של 4.4%) וסגירת עסקים (שהפחיתה שיעור של כ-10.6%). על פי המחקר היעילות הגדולה בסגירת עסקים "ככל הנראה קשורה לסגירת ברים".

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אכיפת הסגר השלישי בסופ"ש (צילום: Nati Shohat, פלאש/90 )
אכיפת הסגר השלישי בסופ"ש | צילום: Nati Shohat, פלאש/90

"כאשר מגיפה משתוללת, אנשים מאמינים בהתרחקות חברתית"

החוקרים בדקו רק את שיעורי התמותה ולא את השפעת הסגר על אשפוזים או שיעורי מקרי ההדבקה. "איננו מוצאים ראיות לכך שלסגרים, סגירת בתי ספר, סגירת גבולות והגבלת התכנסויות הייתה השפעה ניכרת על התמותה מ-COVID-19", כתבו מחברי המאמר שפורסם בכתב העת Studies in Applied Economics. "בסך הכל, אנו מסיקים שהנעילות אינן דרך יעילה להפחתת שיעורי התמותה במהלך מגיפה, לפחות לא במהלך הגל הראשון של מגיפת COVID-19."

על פי החוקרים, לא רק שהסגר לא הועיל בהפחתת התמותה, היו לו גם השפעות הרסניות. "הם תרמו לצמצום הפעילות הכלכלית, העלאת האבטלה, הפחתת הלימודים, גרמו לתסיסה פוליטית, תרמו לאלימות במשפחה וערעור הדמוקרטיה הליברלית". המחקר הציע כמודל את שוודיה שנשארה פתוחה במהלך הגל הראשון וצלחה אותו מכיוון שאזרחים נקטו ברצון באמצעי זהירות מבלי שנצטוו לעשות זאת. "כאשר מגיפה משתוללת, אנשים מאמינים בהתרחקות חברתית ללא קשר למה שהממשלה מצווה".

כיכר דיזנגוף (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
האם הסגרים הבאים כן היו יעילים? | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

יש עוד מרכיבים שצריך לקחת בחשבון

החוקרים - העוסקים בתחום הכלכלה, ולא ברפואה או בריאות הציבור - זיהו במקור 18,590 מחקרים עולמיים על הסגרים, שלטענתם היה צריך לצמצם ל-24 בלבד כדי לענות על שאלת המחקר שלהם. המבקרים האשימו אותם במחקרים של 'קטיף דובדבנים' (הצגה סלקטיבית של נתונים במטרה לתמוך בעמדה מסוימת) כדי שיתאימו לנרטיב שלהם והעלו ספקות לגבי ההטיות של מחבריו, שגם דיברו בעבר נגד הסגרים ברשתות החברתיות.

ג'ניפר גרנט, רופאה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, אמרה ל"נשיונל פוסט" כי התמקדות רק בתמותה היא מדד "גס". "ישנם מרכיבים נוספים של סגר שצריך לקחת בחשבון. עומס יתר בבתי החולים ועומס כללי של מחלה, כולל הצורך באשפוז של חולים והשלכות ארוכות טווח על הנדבקים", אמרה.