אוקטובר 2021. שקד בן דוד-גלסמן, מנהלת מערכת חינוך בלתי פורמלית בקיבוץ בצפון, מגיעה לבדיקה אצל כירורגית שד בעקבות תחושה משונה. היא מפנה אותה לבדיקות נוספות. לאחר מכן, בדרך לחופשה עם בעלה, מתבקשת שקד לעבור בבית החולים כדי לקבל את התוצאות. כל התחושות מתערבבות זו בזו כשהיא נחשפת אליהן, בכי רודף צחוק בלתי מוסבר, בעיקר פחד וחוסר ודאות. כמה שבועות לאחר מכן היא מתחילה את הטיפולים.

"זה הזוי לחלוטין", מספרת שקד שנה אחרי האבחנה, "מהיום למחר את צריכה לעדכן בעבודה שלא תוכלי להגיע בתקופה הקרובה, בלי שיש לך זמן לחפש לעצמך מחליפה. לתחושת חוסר הוודאות מתווספת חרדה גדולה לילדים. אני בת 36, אם לילד בן 8 וחצי, ילדה בת 6 וקטנה בת שנתיים. אם יש פחד אמיתי באותם רגעים, זה בעיקר עליהם. איך אני מתפקדת, מכינה ארוחות ערב, מוציאה מהגן, שומרת על השגרה שלהם? איך אני מתחילה בכלל להסביר להם מה קורה לאימא?"

ולא רק היא מושבתת באותם חודשים. בעלה, אדריכל נוף ומנהל מחלקת גינון ברשות מקומית, בקושי מצליח להגיע לעבודה. את זמנו הוא מפצל בין ליווי של אשתו ותמיכה בה לבין הטיפול בילדיהם. "הוא נכנס איתי לבדיקות ולטיפולים, החזיק לי את היד כל הדרך, אין מצב שהייתי עוברת את זה בלעדיו". 

עד אפריל משלימה שקד את הטיפולים שלפני הניתוח. במאי היא עוברת שני ניתוחים לאחר שהראשון מסתבך, וביולי נכנסת לסדרת הקרנות. במקביל, אחת לשלושה שבועות היא מקבלת טיפול ביולוגי - תחילה בעירוי דרך הווריד ובהמשך, לשמחתה, עובר הטיפול לצורת מתן של זריקה תת עורית. "זה היה מהפך מבחינתי. אני מקבלת את הזריקה במשך דקות בודדות, בוחרת לי שני שירים שיתנגנו במהלך ההזרקה, וכשהם מסתיימים בדרך כלל גם האחות סיימה להזריק. יש פה חיסכון עצום בזמן ושינוי חיובי באווירה בעת קבלת הטיפול".  בנוסף לזריקה, שקד נוטלת כדור שיוסיף ללוות אותה בשנים הקרובות.

לחיות עם חוסר הוודאות

אוקטובר 2022. מבחינה פתולוגית, הגידול בשד ובבלוטות נעלמו. פיזית, שקד מרגישה טוב, למעט השפעות שנותרו מהטיפולים הכימותרפיים. "אני פחות מתחברת להגדרות של ניצחון וגבורה", היא אומרת. "לומדים לחיות עם חוסר הוודאות, להבין שאין כאן תעודות ביטוח. ליהנות מהכאן והעכשיו".  

שקד מסתייעת בקנאביס רפואי, כמו גם בדיקור, יוגה טיפולית, סדנאות חיזוק ומדיטציות. חלק גדול מזה ניתן לה במסגרת הטיפול המשלים בבית חולים העמק, שם היא מטופלת במחלקה האונקולוגית. "אני מרגישה שאני לא יכולה לפרגן מספיק לצוות המטפל, לאחות הראשית ולכל היתר, לכל המערך שהיה בשבילי בית ונתן לי מעטפת מדהימה. כמובן, גם למחלקת בריאות השד בבית החולים. זה נמשך גם עכשיו, כשאני רשמית בהגדרה של מחלימה, וכשלפחות לזמן הקרוב אני יודעת שזה מאחוריי. מהרגע הראשון היה לי ולכל מי שטיפל בי חשוב לא רק להעניק לי את הטיפול היעיל ביותר, אלא להבטיח לי גם איכות חיים".    

שנה אחרי, שקד חושבת על ההשפעות מהטיפולים שפחות מדברים עליהן: "מה זה עושה למיניות? מה עוברת המשפחה? מה קורה עם הקריירה?". התהיות האלו הביאו אותה להיות פעילה בעמותה שתומכת בצעירים שנאלצים להתמודד עם המחלה. עכשיו היא חושבת על הסבה מקצועית: "אהבתי מאוד את העבודה, אבל אני מרגישה שזה כבר לא בשבילי. יש לי המון מה לתת, ואני רוצה להמציא את עצמי מחדש כבן אדם אחר".

שקד - סרטן השד (צילום: טלי מאוסוביסיוס)
צילום: טלי מאוסוביסיוס

במבט לאחור, היא מספרת: "עברתי תקופה לא פשוטה, כימו זה טיפול לא קל, אבל יש משהו בזה שאת כל כך חלשה ובכל זאת בוחרת בחיים. יש בזה פחד גדול, אבל תחושה גדולה עוד יותר של כוח. נכון, יש המון דברים שלא בשליטתנו, אבל היום אני יודעת בוודאות שיכולתי להרים ידיים ושקיבלתי בחירה מודעת להילחם.

הסתרה היא אנרגיה מבוזבזת

כמסר לנשים במצבה, היא נזכרת בשני טיפים שהיא עצמה קיבלה בתחילת הדרך ושעיצבו עבורה את החוויה כולה: 1. לא להסתיר. בהסתרה יש המון אנרגיה, ואת כל הכוחות תצטרכי להחלמה. "חשוב לספר, לשים את זה על השולחן. מי שצריך להסתיר זה רק מי שעשה משהו רע, ואני לא עשיתי רע לאיש. זה הקל מאוד על הילדים שאין חומר נפץ, אין משהו להיזהר ממנו או ללכת על קצות הבהונות בגללו. זה קיים, זה המצב, ומתמודדים איתו. וזה גם מודלינג בשבילם לחיים". 2. לערוך רישום של מעגלי התמיכה שלך, מי יוכל לעזור במורד הדרך ובמה. "היכולת לבקש עזרה זה משהו שצריך לטפח, ועם זה יצאתי לדרך. אם אני לא אתפקד יש בן זוג, יש משפחה שלי ושלו, יש קהילה, חברות. אני חיה בקיבוץ שעטף אותי, בישל לי. המשפחה של בעלי השגיחה עליי פיזית במשמרות".  

"היום, וסליחה על הקלישאה, אני מרגישה שהחיים ניתנו לי כסוג של מתנה. את הכוחות שלי אני רוצה להשקיע היכן שאפשר לשנות איזו חלקת אלוהים גדולה או קטנה. היכן שזה לא יהיה אותו דבר איתי או בלעדיי. אני בוחרת לחיות חיים שיש בהם משמעות ומשתדלת להיות בן אדם יותר טוב".

 

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לפברואר 2023.  למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.