רק בשבוע שעבר פורסם דוח האו"ם והעלה את משבר האקלים לכותרות הראשיות וכבר השבוע קיבלנו גלי חום ושריפות נוראיות בירושלים - הצצה מבעיתה לאיך עלולה להיראות השגרה שלנו בעתיד הלא רחוק אם לא נפעל במלוא העוצמה. אבל איך בדיוק? בשלב הראשון אנחנו חייבים להפסיק להתעלם מהנושא ולהתחיל להכיר אותו, ללמוד לעומק מול מה אנחנו מתמודדים ומה המשמעויות. הנה כמה דרכים לעשות זאת:
- ברשתות החברתיות
קבוצות פייסבוק וקהילות דיגיטליות הן ההתגלמות המודרנית והמדוייקת של חכמת המונים. כמו על כל נושא אחר בעולם, גם סביב הנושא האקלימי והאקולוגי התגבשו לא מעט קבוצות שהפכו למוקד ידע חשוב ולמקור לדיון פורה. בין הקבוצות הפעילות ביותר ניתן למצוא את "אפס פסולת ישראל", קבוצה וותיקה וגדולה שמרכזת המון ידע ופעילה באופן יומיומי ובה תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות שלכם על המשבר וההתחממות ועל הפעולות שאפשר לנקוט כדי לבלום אותה. קבוצה מוצלחת נוספת היא "אפס פסולת אקולוגיה מעשית בחיי היום יום" ולצידה תוכלו למצוא גם קבוצות קטנות וספציפיות יותר שמתאימות לקהלים ייעודיים כמו "הורים למען האקלים" או "קומפוסט להמונים".
לא בקטע של פייסבוק? גם באינסטגרם אפשר ללמוד, בעמודים של ecotonemag ו- Eco_co_official תמצאו פוסטים מאויירים מושקעים שמסבירים בצורה תמציתית ופשוטה סוגיות סביבתיות שונות, ואצל gemilaya ו- mangomis תוכלו למצוא לצד המון מידע על ההשפעה שלנו על הסביבה והאקלים, גם טיפים פשוטים ליישום בחיי היומיום. - בנטפליקס
אחד הסרטים המדוברים ביותר של השנה, Seaspirecy, חושף את ההשפעה של פעולות האדם, ובעיקר של תעשיית הדיג על האוקיינוסים והחיים בהם, ואת ההשפעה העקיפה של זה על החיים של כולנו ועל עתיד הכדור. בסרט 'על פני האדמה', חוקר הטבע ומגיש תכניות הטבע הוותיק דייוויד אטנבורו סוקר את השינויים שעובר כדור הארץ ואת השפעות ההתנהגות האנושית על הטבע ומציג את החזון שלו ואת הדרך בה הוא מאמין שיש לפעול. אם זה מעניין אתכם תוכלו למצוא גם כמה מהסדרות של אטנבורו כמו כוכב הלכת המופלא'.
סדרת מקור של נטפליקס שמציגה זווית אחרת של משבר האקלים והסביבה היא 'שתי רגליים על הקרקע', סדרה בכיכובו של זאק אפרון, במהלכה הוא וגורו החיים הבריאים דארין אוליאן יוצאים למסע ברחבי העולם ומחפשים דרכים לחיות חיים בריאים ובני־קיימא. מלבד כל אלו תוכלו למצוא בנטפליקס גם תכנים דוקומנטריים על מינימליזם וצרכנות נבונה, על החיים בים, על פטריות והאופן בו הן משפיעות על המערכת האקולוגית, ועל תזונה מן הצומח. - בפודקאסט
ב'הזמן הירוק' של כאן תוכלו להאזין ל-16 פרקים שבהם יפעת גליק מדברת על ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על כל אחת ואחד מאיתנו. לצידו תמצאו את 'כמה חם' של דה מרקר, 'סיפור ירוק', 'אלטרנטיבה' של ארגון up to us העוסק בקיימות אורבנית, ויש גם פרקים ספציפיים שעוסקים במשבר האקלים ב'אחד ביום' של 12N ו'חיות כיס' של כאן. לילדים אגב, קיים פרק בנושא בפודקאסט '3 שיודעים' של כאן חינוכית. - במוזיאון
אם אתם אמיצים מספיק לצאת מהבית, רוצו לתערוכת 'זה מתחמם' שמוצגת בימים אלה במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב. התערוכה מציעה דרך מעניינת, צבעונית וחוויתית ללמוד על משבר האקלים ומתאימה לילדים סקרנים אבל בהחלט גם למבוגרים. בתערוכה מוצגים הממצאים המדעיים העדכניים בתחום ומוסברת השפעת המשבר עלינו ועל הטבע סביבנו, בעולם ובישראל, תוך שימוש באמצעים אינטראקטיביים, סרטונים ומחשבון לבדיקת טביעת רגל פחמנית אישית, שפותח במיוחד לתערוכה ומותאם לישראל.
מתוך תערוכת "זה מתחמם" | צילום: דור קדמי - באמצעות מקורות רשמיים
באתר הרשמי של האו"ם תוכלו למצוא לא רק את הדו"ח המלא האחרון והמדובר של ה-IPCC (הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים), אלא גם את כל הדוחות הקודמים, הערכות, המלצות ועוד הרבה מידע שימושי שעוזר להבין מה בדיוק המצב ומה אפשר לעשות. בארץ הגוף המרכזי האמון על הנושא הוא המשרד להגנת סביבה, ובאתר המשרד ניתן למצוא מידע זמין בכל מה שקשור לסביבה, החל מחוקים ותקנות, דרך חדשות על ביצועיו של המשרד ועד מחקרי סביבה שבוצעו מטעמו. - דרך עמותות וארגונים
בארץ פועלים לא מעט ארגונים ללא מטרת רווח שפועלים למען הגנה על הסביבה ונאבקים בשינויי האקלים. מלבד עבודתם החשובה של גופים אלו בהפעלת לחץ על הממשלה לפעול בנושא, הרבה מהם עוסקים גם בהפצת מידע לטובת העלאת המודעות. בין הגופים המרכזיים שבאתרים שלהם תוכלו למצוא מידע רב על ההתחממות, המשבר והשינויים שהכדור שלנו עובר, נמצאים 'אדם טבע ודין'- ארגון ששם לעצמו למטרה להעלות את הנושאים הסביבתיים לשיח הציבורי; 'זווית: סוכנות ידיעות למדע ולסביבה' – פלטפורמת תוכן שמנגישה לקהל הרחב ידע מדעי ומחקרי; 'מרכז השל לקיימות' –באתר תוכלו למצוא מרכז תוכן עשיר במידע, כלים יישומיים להשפעה ושינוי, מחשבון לחישוב ההשפעה שלכם על הסביבה, ואפילו סדרת רשת שמנגישה את הנושא ועושה סדר, עם כמה כוכבים מוכרים והמון הומור; גם באתר של עמותת 'צלול' שפוכלת להגנת הים, האדם והסביבה תוכלו למצוא המון מידע על משבר האקלים, והפעולות שעלינו לנקוט כדי להתמודד איתו. ארגון נוסף ואקטיביסטי בעיקרו הוא 'מגמה ירוקה' ובאתר שלהם תוכלו למצוא מדור שאלות ותשובות מפורט במיוחד, עם תשובה לכל שאלה שתעלה לכם על משבר האקלים.
אז למדנו והחכמנו ועכשיו מה? המטרה של ללמוד היא כמובן בראש ובראשונה כדי לדעת מול מה אנחנו מתמודדים ולהבין מה אפשר לעשות עם זה, אבל כמו שכבר אמרתי – נדרשת פה יותר מפעולה אישית. אז איך אנחנו לוקחים את כל מה שלמדנו ומשתמשים בזה כדי לגרום לממשלה לפעול בנושא? גם כאן יש כמה דרכים מרכזיות, ורובן עוברות דרך ארגוני הסביבה:
לחתום ולתרום – ארגונים כמו גרינפיס ישראל (שלוחה של הארגון העולמי) ו'אדם טבע ודין' ועוד רבים עובדים בעיקר באמצעות איסוף תרומות – להמשך מחקר, והחתמת עצומות להפעלת לחץ על הממשלה ועל גופים בעלי כוח והשפעה. הדרך הכי פשוטה לתרום למאבקים היא פשוט לחתום על עצומות, ולהפיץ אותן הלאה. אם יש לכם אפשרות אתם יכולים לבחור ארגון (או כמה) שאתם מתחברים לפעילות שהם מבצעים ולתרום להם באופן קבוע.
להצטרף לפעילות בשטח – נכון חם בחוץ ויותר קל פשוט להישאר במזגן, אבל כדי לגרום לדברים לזוז צריך לפעמים גם פעולה פיזית. פעילות בשטח יכולה להיות להצטרף לעמותה ליום ניקיון בחופים או בטבע, והיא גם יכולה להיות השתתפות בהפגנות. הארגון המרכזי של אקטיביזם בשטח בארץ הוא 'מגמה ירוקה' שבנוסף לעצומות, מחקרים והכשרות גם אחראי לארגון רוב ההפגנות ופעילויות השטח בנושא. בנוסף אליו בולטת במיוחד הפעילות של 'נוער למען האקלים', השלוחה הישראלית של תנועת הנוער העולמית שקמה בעקבות מאבקה של גרטה טונברג, ובמסגרתה מידי יום שישי שובתים בני נוער מהלימודים ויוצאים להפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ. לצידם פועל גם ארגון 'הורים למען האקלים' של הורים מודאגים הדורשים פעולה למען עתיד ילדיהם.
פשוט לדבר על זה – אם גדול עליכם אקטיביזם בשטח, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עם הידע שצברתם בנושא הוא פשוט להעביר אותו הלאה. לדבר על הנושא עם חברים ומשפחה, לשתף בשינויים שאתם עושים ובהרגלים החדשים שאתם מאמצים, לספר מה למדתם. כדי שהממשלה והחברות הגדולות יפעלו הן צריכות להרגיש לחץ ציבורי, וכדי שזה יקרה נושא האקלים חייב להיות בשיח כל הזמן. כשאנחנו מדברים על הנושא, כותבים עליו ברשתות, מקליקים על כתבות ומשתפים מה שאחרים כותבים, אנחנו דואגים שהוא לא ירד מסדר היום. הדרך היחידה לגרום לממשלה לפעול היא להפוך את הנושא להכי מדובר, כך שלא יהיה אפשר להתעלם ממנו. כן, אם אנחנו לא רוצים שהממשלה תתעלם - אנחנו חייבים להפסיק להתעלם בעצמנו.