הקיץ מביא איתו הזדמנויות רבות לצאת החוצה, בין אם זה לטובת רחצה בים, קפיצה לבריכה או אפילו רביצה בפארק ובגינה. עם זאת, ביחד עם היתרונות שבשהות בשמש, חשוב להכיר גם בחסרונות שלה, כמו למשל חשיפה לקרינה בתדרי האולטרה סגול, המכונים גם תדרי UV, שגורמים לנזקי העור. כיום, כל ילד יודע, חשוב להשתמש בתכשיר הגנה בכל פעם שצפויים להיחשף לשמש לזמן ממושך, אבל מעטים מכירים את ההשלכה הסביבתית שיש לשימוש בו. למרבה המזל, ישנן אפשרויות שאנחנו יכולים לבחור בהן כדי ליהנות מחשיפה בת קיימא לשמש.
בעשורים האחרונים, גורמים כמו שינוי האקלים, זיהום המים והתעשיות השונות התלויות באוקיאנוסים הביאו לפגיעה משמעותית בשוניות האלמוגים ברחבי העולם. לפי דו"ח שפורסם בסוף שנת 2021, שינויי האקלים הביאו לאובדן של 14% משוניות האלמוגים בעולם בעשור השני של המאה. כאשר לרוב הלבנת אלמוגים מתרחשת בשל עלייה בטמפרטורת המים.
מוגנים מהשמש, אבל מרעילים את השוניות
בעוד שזה לגמרי לגיטימי להאשים את משבר האקלים שהביא לעליית טמפרטורת המים והאוויר ובכך הוסיף לפגיעה ולאובדן המושבות התת-ימיות הנפלאות - יש משהו נוסף, שנראה אולי תמים, שיכול לתרום לבעיה – קרם ההגנה שלנו.
למעשה, בשנים האחרונות חוקרים הגיעו למסקנה כי כימיקלים הנמצאים במרבית מסנני הקרינה גורמים נזק קבוע ל-DNA של האלמוגים ושל יותר ממיליון אורגניזמים אחרים המתגוררים באותן שוניות אלמוגים. למעשה, מחקרים מדברים על זה שבין 4000 ל-6000 טונות של קרם הגנה חודרים לאזורי השוניות מידי שנה, בין אם משימוש יתר במסנני הקרינה או דרך ניקוז המקלחת תוך כדי שטיפה.
כיום נפוצים שני סוגים של מקדמי הגנה בחנויות, אשר פועלים בדרכים שונות אך פוגעים במידה דומה בסביבה. הראשון והנפוץ יותר הוא מסנן הגנה כימי, אשר סופג ומפחית את יכולתן של קרני הUV לחדור לעור. החומרים הפעילים במקדם ההגנה הזה זוהו כמזיקים לסביבה כבר בתחילת שנות האלפיים. מקדם ההגנה השני הוא מקדם הגנה מינרלי, אשר משווק לעיתים קרובות כידידותי יותר לסביבה למרות שזה לא מדויק כלל. המרכיבים הנפוצים ביותר במסנני הקרינה הללו הם תחמוצות אבן וטיטניום דו חמצני, אשר עלולים להיות רעילים לאלמוגים, לדגים ושאר אורגניזמים החיים בשונית.
המחקרים הרבים המצביעים על כך שהרכיבים הפעילים שבמקדמי ההגנה רעילים לסביבה, עשויים להביא צרכנים אחראים שאכפת להם מהסביבה להרגיש מיואשים מהמאמץ שלהם להגן על עורם ועל הסביבה בו זמנית. עם זאת, אפשר להתעודד מכך שמדענים רבים עובדים ברגעים אלו ממש על ייצור פתרונות שונים לסיטואציה המורכבת. כך למשל, במכללה לרוקחות באוניברסיטת פלורידה, צוות מדענים מפתח כיום קרם הגנה באמצעות מרכיב שנלקח מאצות שסופג את קרני הUV באופן טבעי.
חכמים בשמש, ידידותיים לכדור הארץ
למרות הנזק הסביבתי, הבריאות שלנו חשובה לא פחות ולכן חשוב להמשיך לשמור על עצמנו מפני השמש. אז בינתיים, עד שיהיו פתרונות טובים יותר, אפשר הנה כמה כללי אצבע שיעזרו לכם להיות חכמים בשמש עם מינימום פגיעה בסביבה ולשוניות האלמוגים:
- רצוי לסיים את קרם ההגנה שכבר יש ברשותכם, שכן הזריקה שלהם היא כשלעצמה בזבזנית ולא יעילה.
- חשוב לקרוא את תווית מסנני הקרינה ולהימנע ממסנני קרינה המכילים אוקסיבנזון, בנזופנון, בנזילידן קמפור, ננו-טיטניום דו-חמצני או תחמוצת ננו-אבץ.
- עדיף להימנע לגמרי מקרם הגנה בריסוס שנחשב לא יעיל מבחינת כמות החומר שבאמת נספגת בעור לעומת הכמות שיוצאת מהמיכל.
- אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים – לא כל מקדם הגנה שרשום עליו "אורגני" או "ידידותי לסביבה" הוא באמת כזה.
- במידת האפשר, העדיפו מקדמי הגנה באריזה ללא פלסטיק - מחקרים מראים שלפחות 14 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לאוקיינוס מדי שנה, ו-80% מכל הפסולת הימית היא פלסטיק.
- כסו עד כמה שאפשר עור חשוף באמצעות כובעים ושרוולים ארוכים והעדיפו לשהות כמה שיותר בצל על פני שמש ישירה. זוהי כיום האפשרות היחידה שהיא באמת ידידותית לסביבה.