עוד ועוד אנשים עוברים לרכב חשמלי, או לפחות מדברים על זה. מכוניות חשמליות הן אחד הטרנדים החמים של התקופה ומסיבה טובה – על פניו, רכב חשמלי לא מזהם כמו רכב בנזין, חוסך לנו הון ברכישת דלק, ובתאוריה גם הרבה יותר טוב לסביבה. מה, לא?
המודעות לחשיבותו של אוויר נקי מזיהום ולשמירה על הסביבה גוברת בעולם כולו. בארה"ב, למשל, נקבע שעד שנת 2035 כלי הרכב שיימכרו לא יהיו מזהמים; כך גם בבריטניה ובצרפת, אלא ששם היעד נקבע ל-2040. בנוסף לערים באירופה לא תותר הכניסה לרכב מונע בבנזין ובסולר, בלונדון למשל תיאסר כניסתם כבר מ-2026, בברלין מ-2028 ובפריז מ-2029.
מה עושים עם הסוללות?
אבל למרות התדמית הירוקה של הרכב החשמלי, הוא רחוק מלהיות פתרון מושלם. נתחיל במרכיב הראשון ברכב חשמלי - סוללות הליתיום. נכון להיום, הסוללות האלה הן כאב הראש של ארגוני הירוקים והאיחוד האירופי: ככל שיגדלו כמויות הרכבים החשמליים בעולם כך גם תעלה תפוצת הסוללות, שכבר היום ממלאות מרכיב מרכזי בחיינו. שאלת השאלות היא – מה עושים איתן בגמר השימוש?
בשלב זה מדברים באיחוד האירופי על כך שכל תהליך האיסוף, המחזור והשימוש המחודש בסוללות יהיו תחת פיקוח, על מנת להבטיח שסוללות לא הופכות לפסולת – אלא מגיעות לשימושים חדשים שינצלו כראוי את מרכיביהן. האיחוד האירופי גם קבע כי החל משנת 2024 יחויבו יצרני רכבים חשמליים ויצרני סוללות שיימכרו באירופה לפרסם את המחיר הפחמני של מוצריהן. עד שנת 2027 הייצור יצטרך לעמוד בהגבלות פליטת גזי החממה שקבעו באיחוד.
ומה אצלנו? בישראל אין היום שום מתקן למיחזור סוללות ליתיום לרכב, אבל לפחות יש רגולציה שנמצאת כעת בתהליך גיבוש. במשרד לאיכות הסביבה מקדמים כיום את "חוק אחריות יצרן לכלי הרכב", שעתיד לגלגל לפתחם של היצרנים, דרך היבואנים, את עלויות הזיהום השונות, שנלוות למחזורו בתום תקופת השירות, בדגש על סוללות לרכב חשמלי.
נכון אמנם שהסוללות לא גורמות לפליטת גזי חממה בצורה ישירה כמו נפט ודומיו, אך יש להן פוטנציאל הרס סביבתי עצום – פסולת סוללות רעילה יכולה לגרום לזיהום והרעלה של בתי מחיה, שטחים חקלאיים ומקורות מים.
יותר פליטות פחמן מהייצור ועד הקילומטר האחרון
המכוניות החשמליות נעות באמצעות חשמל. והחשמל עצמו, לא מזהם? זהו, למעשה, זיהום עקיף. טעינת המכוניות החשמליות ניזונה מרשת חשמל, שהפקתו ברוב העולם, ובמיוחד בישראל, מתבצעת ממקורות אנרגיה לא מתחדשים כמו פחם, גז ולעיתים אפילו מזוט. בעולם חלוקים על מה הוא הסף של חדירת רכב החשמלי, שמעבר לו ההשפעה על הגדלת ייצור החשמל תהיה מהותית. באיחוד האירופאי ובמדינות ספציפיות כמו גרמניה, שבהן שיעור כלי הרכב החשמליים מטפס במהירות, מוטרדים כבר היום מהבעיה ומנסים לפתור אותה על ידי סבסוד מואץ של ייצור חשמל מאמצעים ברי קיימא – אנרגיות מתחדשות כמו רוח, שמש ועוד.
יתר על כן, קבוצת חוקרים ממכון המחקר הגרמני IFO פרסמה בשנת 2019 מחקר שבו נאמר כי רכבים חשמליים יוצרים בין 11% ל-28% יותר פחמן דו חמצני בהשוואה לרכבים עם מנוע דיזל. המחקר שהשווה בין שלושה רכבים: Tesla Model 3 בתור הרכב החשמלי, Mercedes 220d עם מנוע דיזל, ו-Mercedes C Class שהוסבה ממנוע בנזין למנוע גז נוזלי (שאמור להיות יותר חסכוני ופחות מזהם), בדק את פליטות הרכבים והתייחס ל"מעגל החיים" המלא של כל רכב – מהייצור ועד הקילומטר האחרון שהוא נסע. המחקר ערך השוואה בין הרכבים בהנחה שכל אחד מהם נוסע 150,000 ק"מ.
מהתוצאות עלה שהמרצדס עם מנוע הדיזל יצרה 141 גרם של פחמן דו חמצני לק"מ נסיעה, כולל פליטת הפחמן שכרוכה בהפקת הדלק (קידוח, זיקוק והובלה). הרכב החשמלי של טסלה יצר בין 156 ל-181 גרמים של פחמן דו חמצני לק"מ נסיעה (זה כולל את הפליטה שכרוכה בייצור הסוללה – חציבה ועיבוד של מתכות כמו ליתיום, קובלט ומגנזיום) – כלומר בהסתכלות על התמונה הרחבה, הרכב החשמלי פלט יותר פחמן דו חמצני.
אז לפני שאתם רצים לקנות רכב חשמלי כדי לשמור על כדור הארץ, חשוב שתכירו את כל המידע הרלוונטי וקחו בחשבון שרכב חשמלי לא ממש מסייע, כרגע לפחות, למאבק בשינויי האקלים.
הכותב הוא מנכ"ל דו"ח בלק"ר (בדיקה לפני קניית רכב)