עד 20:00 בערב, אז נפגשנו בזום, ליה ועלמה הספיקו להיות בבית הספר, ללמוד, להכין שיעורים, להתאמן, להיפגש עם חברים, וכן גם לקחת בשיחת אסטרטגיה של תנועת 'נוער למען האקלים'. בעוד בני נוער אחרים בגילן עסוקים בעיקר בלימודים, בחברים ואולי גם פעילים באיזו תנועת נוער, ליה לב בת ה-16 ועלמה פומגרין בת ה-15 פעילות בתנועת המחאה, שמטרתה לעצור את ההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים ולהבטיח להן ולבני הדור שלהן עתיד בטוח יותר. בשבוע הבא יטוסו שתיהן לייצג את התנועה ב-COP26, ועידת האקלים של האו"ם, בה ייקחו חלק מנהיגים מכל העולם, וגם ראש הממשלה נפתלי בנט והשרות תמר זנדברג וקארין אלהרר.

במבט ראשון אולי לא ברור מה יש לשתי ילדות לחפש בכנס בינלאומי לצד מנהיגים ובכירים מכל העולם, אבל ברגע שהן פותחות את הפה מתברר שמדובר בשתי מומחיות לתחום משבר האקלים, שיודעות עליו יותר ממה שיודעים רוב האנשים שאני מכירה, וכנראה שיותר גם מרוב נבחרי הציבור שלנו. שתיהן פעילות בתנועה מעל לשנתיים ולשתיהן תפקידים רבי אחריות: ליה היא ראש צוות דוברות ועוסקת בהתנהלות מול התקשורת, נאומים וייצוג של התנועה כלפי חוץ ועלמה ראש צוות שטח, שאחראי על פעילות שטח, הפגנות ומחאות. 

איך הגעתן לעיסוק בנושא ולנוער למען האקלים?

ליה: "מחאת הנוער למען האקלים היא תנועה בינלאומית שהתחילה לפני 3 שנים, יש בה מליוני בני נוער בכל העולם, ובארץ היא פועלת כבר שנתיים וחצי. אני הגעתי כי הנושא היה לי חשוב כבר הרבה זמן, לא יודעת איך הגעתי לזה או מה היה הטריגר, אבל פתאום הבנתי שאני חייבת לעשות משהו בנושא, התחלתי לברר מול ארגונים אם הם עובדים עם בני נוער וככה גיליתי על מחאת הנוער, והצטרפתי."

עלמה: "הייתי בכיתה ז' ולא ממש ידעתי מה זה משבר האקלים ומה זה אומר. המחאה בעולם התחילה להתרחב, וענבל ווסלי שהתחילה את התנועה בישראל למדה איתי בבית הספר, היא היתה ב-יב' ואני בכיתה ז', שמעתי שעומדת להיות מחאה ארצית ראשונה של הנוער כאן בישראל. לא ידעתי את המשמעויות העמוקות של המשבר, אבל פשוט הרגשתי שאני חייבת להגיע. אני זוכרת שהגעתי באותו יום שישי לכיכר הבימה, וראיתי עשרות בני נוער שעומדים יחד, וצועקים במגאפון 'דור שלם דורש עתיד'. היתה באוויר תחושת דחיפות ונחישות. חזרתי הביתה ולא הבנתי על מה הם מדברים ומה דחוף כל כך, אז התחלתי לחקור וגיליתי את ההשלכות של משבר האקלים - את זה שהוא גורם לשריפות, לבצורות ממושכות, לפגיעה בחלקאות ועלול להוביל לאובדן יכולת למצוא מזון שזה הדבר הכי בסיסי, זו פגיעה בחיים ובעתיד של כולנו. מאז הבנתי שאני חייבת לפעול. אנחנו בני ובנות נוער מכל הארץ, מהצפון עד הדרום, שפועלים למען החיים המשותפים של כולנו. אני כאן כי משבר האקלים מאיים על היכולת שלנו לגדול לעתיד בטוח, זה נושא שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו - בריאות, כלכלה וביטחון אז איך זה לא יכול להיות חשוב לנו? אנחנו פועלים בתנועה כל יום יחד כדי להשמיע את הקול שלנו, אם זה ברחובות או מול חברי כנסת."

עלמה פומגרין בהפגנה
"עשרות בני נוער שעומדים יחד ותחושה של דחיפות ונחישות", עלמה פמגרין

עלמה: "התחלתי לחקור וגיליתי את ההשלכות של משבר האקלים - את זה שהוא גורם לשריפות, לבצורות ממושכות, לפגיעה בחלקאות – זו פגיעה בחיים ובעתיד של כולנו. הבנתי שאני חייבת לפעול."

איך נראה סדר יום של תיכוניסטית שהיא גם פעילת אקלים?

"עמוס. אבל נראה לי שברגע שבאמת מבינים את החומרה של משבר האקלים ושיש את הבעירה הזו בפנים שאת לא יכולה להמשיך לשבת בצד וחייבת לפעול אז מוצאים לזה זמן. זה בא לפעמים על חשבון שיעורי בית ודברים אחרים, אבל כל אחד והסדר עדיפויות שלו, כל אחת בתנועה יכול לבחור כמה פעילה היא רוצה להיות" אומרת ליה, "מרגיש לי שבשבילי זו כבר לא אופציה, זה כבר הרגל. אני לא זוכרת את סדר היום שלי לפני התנועה, זה נשמע לי כל כך מוזר לא לחזור הביתה ולשבת לכתוב הודעות או להיכנס לשיחות. אני מרגישה שזה חלק מהחיים שלי וזה לא יכול להפסיק להיות. ברגע שהבנתי למה אני פועלת, אני מרגישה שאני צריכה לפעול יותר ויותר, אני לא יכולה פשוט לשים את זה בצד."

ליה היא כאמור ראש צוות דוברות, וסדר היום שלה כולל תקשורת עם עיתונאים, הוצאת הודעות וגם תזכורת לחברים בצוות על פגישות, "רוב השיחות בזום בגלל שהפעילים הם מכל הארץ, יש תקופות שבהן יש פגישות ממש כל הזמן, ויש תקופות שזה יותר מתון, אבל תמיד יש עבודה – ניסוח הודעות, חלוקת משימות, ובקיצור הרבה זמן מחשב."

 "לשנות את העולם זו משימה גדולה", אומרת עלמה, "המחאה ומשבר האקלים תופסים חלק מאוד משמעותי ביום יום שלי. זה משהו שאיתי כל הזמן, גם כשאני במחאה וגם כשלא זה תמיד מלווה אותי. אני ראש צוות שטח, התפקיד שלנו זה לארגן פעולות ולהשמיע את הקול שלנו דרך הפגנות ומחאות. לראות שזה משפיע על מה שקורה זה די מטורף – אנחנו בני נוער שבאים מתוך רצון לפעול. ואנחנו באמת משנים את סדרי העדיפויות בישראל, אני מרגישה שמאז שהתחלנו לפעול הדברים השתנו".

ובאמת - יש שינוי, אתן מרגישות שלוקחים אתכם ברצינות?

ליה: "לא מספיק, יש מקום לשיפור. אבל אני כן רואה את ההשפעה שלנו ואת השינוי בגישה, גם מצד הציבור וגם מצד פוליטיקאים. למרות שעדיין אין פעילות מספיקה בכלל, כן מדברים על זה יותר, ועובדה שעכשיו יוצאת המשלחת הישראלית הכי גדולה אי פעם לועידת האקלים. מאז שהתנועה קמה היו המון פעמים בחירות, ואם בבחירות הראשונות לא דיברו על משבר האקלים, באחרונות זו כבר היתה נקודה משמעותית שכל מפלגה דיברה עליה. אני מרגישה שיש שינוי משמעותי במודעות, כשרק התחלתי חלק גדול מהאנשים לא ידעו מה זה, היום זה הרבה יותר בשיח. יש עוד הרבה מקום לשיפור, יש לנו עוד הרבה ללכת ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה."

ליה ועלמה עם נשיא המדינה (צילום: באדיבות המצולמות)
ליה ועלמה עם נשיא המדינה | צילום: באדיבות המצולמות

אין זמן לבזבז על הבטחות ריקות

ביום ראשון הגיעה לאישור הממשלה תכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים, של המשרד להגנת הסביבה, רגע אחרי שחוק האקלים ירד מהשולחן בעיקר בשל התנגדות מצד משרדי האנרגיה והאוצר שניסו לקדמו במתכונת מרוככת. השרה תמר זנדברג אמנם הציגה את אישור התכנית כאירוע דרמטי והיסטורי, אך פעילות האקלים הצעירות נשמעו קצת יותר סקפטיות לגביו.

"זה צעד בדרך הנכונה אבל זה בכלל לא מספיק, התכנית מדברת על המון דברים, אבל הגרעין ומה שבאמת צריך לעשות כדי לעצור את המשבר – שזה לעבור ל-50 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 ומאה אחוז עד 2050, לא קיים שם" אומרת עלמה, "הלכו מסביב והתעלמו מזה. אני חושבת שבגלל ועידת האקלים המתקרבת היה רצון להראות שישראל פועלת ושזה חשוב לה, אבל אם זה באמת חשוב לממשלה והיא באמת רוצה לקדם את זה אז זו לא הדרך הנכונה. כן טוב שזה קרה אבל יש עוד הרבה דברים שצריכים לקרות."

"זה מרגיש כמו ניסיון לרצות", מוסיפה ליה "צעד יחצני כזה של 'תראו אנחנו עושים', אבל בסופו של דבר את מה שבאמת צריך לעשות הם לא עושים. זה לא משהו משמעותי. אני מקווה שבכנס, מול היעדים של המדינות האחרות ראש הממשלה יבין שהיעדים של ישראל לא מספיקים וזה יפקח לו את העיניים ויוביל אותו לנקוט פעולה יותר משמעותית."

עלמה:  "חלון ההזדמנויות לגרום לשינוי הולך ונסגר, אין לנו זמן לבזבז על פוליטיקות קטנות מדובר על העתיד שלנו והחיים שלנו."

נוער למען האקלים, ליה לב (צילום: אוולין וייסבורד)
ליה לב | צילום: אוולין וייסבורד

ליה: "אני מקווה שהממשלה שלנו תבין שזה לא הזמן להיתקע מאחור. אנחנו כאילו מעצמת הייטק חדשנית וזה, אבל בנושא האקלים אנחנו במקום ממש לא טוב."

אותה תחושת דחיפות ובהילות שהן מדברות עליה אופפת בימים אלו פעילי אקלים בעולם כולו. אנו נמצאים ימים ספורים לפני ה-COP26, ועידת האקלים של האו"ם, שמתכנסת השנה בפעם ה-26 וכנראה הקריטית ביותר. רגע לפני שהן יעלו על המטוס לגלזגו ויקחו חלק במה שהן מקוות שיהפוך לאירוע היסטורי, הן עוד יספיקו להשתתף במצעד האקלים שמתקיים הסופ"ש, בהשתתפות כל ארגוני הסביבה ותנועות המחאה. " זה הולך להיות המצעד הכי גדול שהיה בהיסטוריה של ישראל בנושא הזה, זו הזדמנות להפעיל לחץ ציבורי לפני ה-COP  וזה מדהים שאלפי אנשים עומדים להגיע ולהשמיע את הקול שלהם ובאמת להראות לממשלה שזה הנושא הכי חשוב כרגע ולדרוש להגן על החיים שלנו" אומרת עלמה. "זו ההזדמנות להראות שאנחנו דורשים פעולה ומעבר לאנרגיות מתחדשות ושזה חייב לקרות", מוסיפה גם ליה.

ל-COP הן יגיעו כשתי הנציגות היחידות של נוער למען האקלים, אחרי שנבחרו בתהליך דמוקטי שכלל כמה שלבים, "בחרנו וועדה, שתעשה ראיונות עם כל מי שרוצה לנסוע, הוועד דירג אותנו והודיע מי נבחר" מסבירה ליה. בכנס ישתתפו ליה ועלמה בסדנאות ופאנלים שונים, יפגשו פעילי אקלים מכל העולם ובתקווה גם יזכו להזדמנות לדבר עם מקבלי ההחלטות מישראל ולהשפיע עליהם.

מחאת הנוער למען האקלים (צילום: אלון נמליך)
הזדמנות להראות לממשלה שזה הנושא הכי חשוב כרגע | צילום: אלון נמליך

ליה: "זו לא אמורה להיות אחריות שלנו להפעיל לחץ למדיניות שהיא בשביל החיים שלנו – אני צריכה לשכנע את מקבלי ההחלטות שהם צריכים לתת לנו עתיד? החיים שלנו לא מספיק חשובים?"

"בכנס יהיו מנהיגים מרחבי העולם שמגיעים לדון ולהחליט מה הצעדים הבאים מול משבר האקלים. שלושת הימים הראשונים הם פסגת המנהיגים, בה מתכנסים כל מקבלי ההחלטות, כל מנהיג ישא נאום ויציג את התכנית של המדינה שהם מייצגים. לאחר מכן יש גם פאנלים והרצאות," מסבירה עלמה, "הכנס הוא בעצם משא ומתן בין כל מדינות העולם כדי להחליט על מגמה עולמית של איך לפעול מול המשבר הזה. בעיני זה אחד הכנסים הכי חשובים שיש כרגע  –  זו ההזדמנות של העולם להתגייס כאחד ולעצור את משבר האקלים. זה יכול לגרום לשינוי מאוד משמעותי אם מקבלי ההחלטות ישאו באחריות שלהם ובאמת יפעלו."

ליה: "הכנס קורה בעיקרון מידי שנה, שנה שעברה הוא התבטל בגלל הקורונה, אז השנה בעצם מציינים 5 שנים מאז הסכם פריז, וכל מדינה מגישה יעדים חדשים. מדענים אומרים שזו אחת ההזדמנויות האחרונות לעצור את משבר האקלים ולפחות להפחית את ההשפעה שלו".

עלמה: "הCOP הוא אירוע משמעותי שבו לבנט ולממשלה יש כוח לשנות את היעדים ולהעלות אותם ובאמת להגן על החיים של כל אדם במדינת ישראל.  זו גם הפעם הראשונה בה הנוער מייצג את ישראל במשלחת כזו ואני חושבת שזה מאוד משמעותי, בסוף אנחנו דור העתיד. אנחנו נישא את ההשלכות הכי קשות של משבר האקלים ושל ההחלטות שמתקבלות היום, לכן זה כל כך משמעותי שנוכל להשמיע את הקול שלנו."

מה אתן מקוות שיקרה אחרי הכנס?

ליה: "אני מקווה שהממשלה שלנו תבין שהצעדים שלה לא מספיקים אם לא נעשה את המעבר הקריטי לאנרגיות מתחדשות ונאפס את הפליטות שלנו. אני מקווה שבכנס כשהם ישמעו את היעדים המשמעותית יותר גבוהים של מדינות מתפתחות אחרות, הם יבינו שזה לא הזמן להיתקע מאחור. אנחנו כאילו מעצמת הייטק חדשנית וזה, אבל בנושא הזה אנחנו במקום ממש לא טוב. אני מקווה שהכנס הזה יהיה הזדמנות להפעיל על הממשלה לחץ ולקדם אותה לכיוון המהלך הזה."

עלמה: "זו הפעם ה-26 שמתקיים כנס כזה, אבל לרוב פשוט יוצאים עם הבטחות ריקות, ובפועל לא קורה כלום. אני קוראת לבנט ולשרת האנרגיה שיקחו אחריות ויפסיקו לומר הבטחות ריקות ולא באמת לפעול כי הזמן אוזל ואין לנו זמן לבזבז."

עלמה פומגרין בהפגנה למען האקלים (צילום: באדיבות המצולמת)
"לא יודעת האם נגדל לעתיד בטוח והאם יהיו לנו חיים בטוחים", עלמה פומגרין בהפגנה למען האקלים | צילום: באדיבות המצולמת

עלמה: "בסוף אנחנו דור העתיד. אנחנו נישא את ההשלכות הכי קשות של משבר האקלים ושל ההחלטות שמתקבלות היום, לכן זה כל כך משמעותי שנוכל להשמיע את הקול שלנו."

מהפכות קורות כי לאזרחים אכפת

התקוות והחלומות של ליה ועלמה מתרכזות כולן לכנס כרגע, וגם כשהן נשאלות לגבי העתיד קשה להן לראות מעבר למשבר האקלים, למאבק שהן לוקחות בו חלק ולתהיות הקיומיות שמלוות אותן באופן יומיומי.

איפה תהיו עוד 10 שנים?

ליה: "בתקווה בחיים ולא מתמודדות עם תוצאות הרסניות של משבר האקלים, כי נפעל בזמן. אני לא רואה את עצמי מפסיקה לעסוק בזה כל עוד צריך לקיים את המאבק, אבל אין לי מושג מה אני ארצה לעשות אחרי זה."

עלמה: "אני מקווה שנצליח במאבק וזה כבר לא יהיה משהו שהוא איום על החיים שלנו, שנוכל לחיות חיים בטוחים ולהגשים את החלומות שלנו. אני שומרת על תקווה כי מהפכות בהיסטוריה קרו בזכות אזרחים שהיה להם אכפת ושינו את העולם. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים ליצור שינוי, אם הציבור התגייס ונבחרי הציבור התגייסו יש לנו את הכוח לעצור את המשבר לפני שיהיה מאוחר מידי."

ליה לב בהפגנה של נוער למען האקלים (צילום: יהלי רוזנברג)
ליה לב בהפגנה של נוער למען האקלים | צילום: יהלי רוזנברג

ובינתיים, אתן לא מרגישות שאתן קצת מפספסות את הילדות שלכן?

ליה: "מצד אחד כן. זה לא אמור להיות התפקיד שלנו, או של כל בן ובת נוער אחרים להילחם כדי שיהי לנו עתיד בכלל. לנו זה מובן מאליו, אבל כשההורים שלי היו בגיל הזה הם לא היו צריכים לדאוג על האם הם יחיו, הם יכלו פשוט לחלום על העתיד וזה משהו שכן לקחו מאיתנו. אבל במציאות הקיימת, התנועה והפעילות מאוד משמעותיות עבורי וזה תרם לי מאוד, לא יודעת איפה הייתי היום בל התנועה. אני חושבת שזה מצב נוראי וזו לא אמורה להיות אחריות שלנו להפעיל לחץ למדיניות שהיא בשביל החיים שלנו, זה מוזר לי לדבר על זה – אני צריכה לשכנע את מקבלי ההחלטת שאמורים לפעול למעננו שהם צריכים לתת לנו עתיד, כאילו החיים שלנו לא מספיק חשובים?"

עלמה: "משבר האקלים זה נושא כל כך מורכב וגדול, ועכשיו כשאני חושבת על העתיד שלי ושל כל מי שאני מכירה ואוהבת אני לא יודעת האם נגדל לעתיד בטוח והאם יהיו לנו חיים בטוחים. וזה משהו שהוא מאוד קשה, כבני נוער זו לא אמורה להיות האחריות שלנו לדרוש מהם לבצע את העבודה שלהם וזה מה שזה – התפקיד של נבחרי הציבור הוא להגן על הציבור, הם לא עושים את העבודה שלהם אז אין לנו ברירה אלא לפעול כדי ליצור שינוי."