האובדן העולמי של מאביקים כבר גורם לכ-500,000 מקרי מוות מוקדמים בשנה על ידי צמצום היצע המזון הבריא, מעריך מחקר שבחן את השפעת הירידה בכמות המאביקים על בריאות האדם.
שלושה רבעים מהיבולים – 75% מגידולים המזון בעולם, דורשים האבקה ותלויים בה, אך אוכלוסייתם של חרקים מאביקים רבים, בהם מיני דבורים ופרפרים, נמצאת בירידה חדה. על פי המחקר, הדבר מוביל להאבקה לא מספקת אשר גרמה לאובדן של 3–5 אחוזים בייצור פירות, ירקות ואגוזים. ירידה בצריכת מזונות אלה בשל המחסור בהם קשורה לבעיות בריאותיות ולמוות מוקדם, ולטענת החוקרים כיום ניתן לייחס כ-1% מכלל מקרי המוות לאובדן מאביקים.
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives , הוא הראשון לבחון ולכמת את ההשפעה של היעלמות מאביקי בר על בריאות האדם. החוקרים בחנו מקרי מוות ממחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת וכמה סוגי סרטן – שניתן להפחית את כולם באמצעות תזונה בריאה יותר, והתבססו על נתונים ממאות חוות ברחבי העולם, מידע על תפוקות וסיכונים בריאותיים הקשורים לתזונה ומודל ממוחשב שעוקב אחר הסחר העולמי במזון.
"חלק קריטי שהיה חסר בדיון על המגוון הביולוגי הוא הקשרים הישירים לבריאות האדם", אמר ד"ר סמואל מאיירס, מחבר בכיר של המחקר. "מחקר זה קובע כי אובדן מאביקים כבר משפיע על הבריאות בדומה לגורמי סיכון בריאותיים עולמיים אחרים, כגון סרטן הערמונית או שימוש בחומרים ממכרים".
ד"ר מאיירס מצביע על פתרונות אפשריים לירידה בכמות המאביקים בהם – הגדלת שפע הפרחים בקרבת שטחים חקלאיים, הפסקת השימוש בחומרי הדברה ושיקום של בתי גידול טבעיים. עם זאת, החוקרים אמרו ש"ישארו אתגרים עצומים" בשיקום אוכלוסיות המאביקים ברחבי העולם.
מדינות עשירות ייפגעו פחות
המחקר, העריך עשרות יבולים תלויי מאביקים באמצעות נתונים ממחקר עולמי. ומצא כי האבקה לא מספקת אחראית לכרבע מההבדל בין יבול גבוה לנמוך. לפי הנתונים שנאספו, העריכו החוקרים כי העולם מאבד כיום כמעט 5% מהייצור הכולל של פירות 3.2% מהירקות ו-4.7% אגוזים, בשל מחסור במאביקים.
כדי להבין כיצד זה משפיע על בריאות האדם, השתמשו החוקרים במודל כלכלי כדי לעקוב אחר האופן שבו הפסדים אלה ישפיעו על התזונה של אנשים ברחבי העולם – כאשר מחסור במזון משפיע גם על עליית מחירו והופך אותו לפחות נגיש. לבסוף, הם השתמשו בנתונים ידועים על האופן שבו הפחתה של פירות, ירקות, קטניות ואגוזים מהתזונה משפיעה על הבריאות כדי להעריך את מספר מקרי המוות המוקדמים.
החוקרים מצאו שההשפעה הגדולה ביותר הייתה במדינות בעלות הכנסה בינונית, כמו סין, הודו, רוסיה ואינדונזיה, שבהן מחלות לב, שבץ מוחי וסרטן כבר היו נפוצים עקב תזונה לקויה, עישון ורמות נמוכות של פעילות גופנית. במדינות עשירות, יותר אנשים עדיין יכלו להרשות לעצמם לאכול בריא גם אם מחיר המזון עלה עקב ייצור נמוך יותר, אם כי האנשים העניים יותר במדינות אלה עדיין יסבלו.
לדברי החוקרים, המספר המוערך של מקרי המוות הוא שמרני, שכן המחקר לא כלל את ההשפעה של הפחתת רכיבים מזינים כמו ויטמין A וחומצה פולית בתזונה, או את ההשפעה הבריאותית של אובדן הכנסה עבור חקלאים.