באוגוסט 2021 פרסם הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים של האו"ם את חלקו הראשון הדו"ח השישי שלו, בו קבעו המדענים באופן חד משמעי כי משבר האקלים כבר כאן, וכי שינוי האקלים הם תוצאה ישירה של פעילות בני האדם. בסוף פברואר התפרסם חלקו השני של הדו"ח שהתייחס לאופן בו שינויי האקלים ישפיעו, וכבר משפיעים על אזורים שונים בעולם. אתמול (ב') פורסם חלקו השלישי של הדו"ח ובו מפרטים החוקרים את המצב הנוכחי, את ההתקדמות בהשגת היעדים עד כה ואת הפעולות שיש לנקוט כדי להשיג את יעד הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס. 

בדו"ח החדש, קובעים המדענים כי התחייבויות הנוכחיות של המדינות לא מאפשרות את יישום היעד, ומראים כי למרות ההתחייבויות והניסיון של חלק מהמדינות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, מדינות אחרות לא עמדו ביעד ובשנים האחרונות דווקא הגבירו שימוש בדלקים פוסיליים הגורמים למרבית הפליטות. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי "הדוח מציג אוסף של הבטחות אקלים שהופרו" והוסיף, "ההבטחות הריקות מעלות אותנו על המסלול לעבר עולם שלא ניתן יהיה לחיות בו. אנחנו במסלול המהיר לאסון אקלים: ערים מתחת למים, גלי חום חסרי תקדים, סערות, מחסור במים, הכחדה של מיליוני צמחים ובעלי חיים. זאת לא פיקציה או הגזמה. זה מה שהמדע הנוכחי אומר שייגרם ממדיניות האנרגיה הנוכחית שלנו".

על פי הדו"ח, העלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת מעל ל-1.5 מעלות, לפחות באופן זמני, היא בלתי נמנעת, ותתרחש כבר בשנים הקרובות. לפי המדענים, ניתן יהיה למתן את הטמפרטורה, אך לשם כך נדרש יישום מיידי של שורת פעולות משמעותיות לצמצום פליטות הפחמן שיביא אותנו לאפס נטו עד שנת 2050.

אז מה צריך לקרות עכשיו?

הגבלת ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי מחייבת הגעה לשיא של פליטות גזי החממה לפני שנת 2025 לכל המאוחר, והפחתתם ב-43% עד שנת 2030. הדו"ח מצביע על כמה דברים שצריכים לקרות לשם כך באופן מיידי, כאשר השינויים הנדרשים נוגעים כמעט לכל תחומי החיים ולכל סוגי התעשיות:

  1. צמצום השימוש בדלקים מאובנים – שריפת דלקים פוסיליים בכלל, ופחם בפרט, היא מקור מרכזי לפליטות פחמן ועל כן הפחתת השימוש בהם באופן משמעותי היא הפעולה הקריטית ביותר למאבק בשינויי האקלים. לשם כך נדרש בין היתר מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, חשמול של שירותי תחבורה ומעבר לשימוש בדלקים ביולוגיים או במימן, שיפחיתו משמעותית את הפליטות.
  2. צמצום פליטות מתאן – מתאן הוא אחד הגזים המסוכנים ביותר לכדור הארץ. בשל יעילותו בכליאת חום, ריכוזי המתאן באטמוספירה הם בעלי השפעה ניכרת על מידת ההתחממות הגלובלית ועל המהירות בה היא מתרחשת. המתאן נפלט לאטמוספירה מזבל אורגני ולכן המקורות המרכזיים שלו הם פסולת מזון המגיעה להטמנה, וכמובן תעשיית המזון מן החי כאשר 32% מפליטות המתאן האנושיות מקורם בגידול בעלי חיים לבשר, חלב וביצים. דו"ח האו"ם קובע כי על מנת לעמוד ביעד של 1.5 מעלות, יש לצמצם לפחות בשליש את פליטות המתאן עד לשנת 2030.
    יערות גשם (צילום: Richard Whitcombe, shutterstock)
    הפסקת בירוא היערות לא תספיק | צילום: Richard Whitcombe, shutterstock
  3. שימור יערות ונטיעה – עצים קולטים פחמן ומסננים אותו ובכך מצמצמים את כמות הפליטות הכוללת, כריתת עצים לטובת תעשיות (למשל שטחים לגידול בקר) גורמת לאיבוד היתרון, ולעלייה בכמות הפחמן באטומוספירה. כך למשל, יערות הגשם של האמזונס כבר עברו את נקודת המפנה, וכעת מייצרים יותר פחמן ממה שיכולים לקלוט. כבר בועידת האקלים בנובמבר התחייבו חלק מהמדינות לצמצום כריתת היערות, אך כעת מבהירים המדענים בדו"ח החדש כי גידול יערות ושימור קרקעות יהיה הכרחי, אך נטיעת עצים לבדה לא יכולה לעשות מספיק כדי לפצות על המשך פליטת דלקים מאובנים, ועל כן שתי הפעולות חייבות להתקיים במקביל.
  4. שינויים בכל תחומי התעשייה –  על פי הדו"ח, כל המגזרים של הכלכלה העולמית, מאנרגיה ותחבורה ועד בנייה ומזון, חייבים להשתנות באופן דרמטי ומהיר, ולצורך כך נדרש גם שימוש בטכנולוגיות חדשות לרבות דלק מימן וטכנולוגיות לאחסון פחמן. כדי להפחית את הפליטות יידרש ייעול של תהליכי ייצור, בין היתר שימוש יעיל יותר בחומרים, שימוש חוזר ומחזור ומזעור פסולת, כמו גם מעבר לתהליכי ייצור המסתמכים על אנרגיות מתחדשות, חשמל וטכנולוגיות חדשות שיצמצמו את הפליטות המזהמות.
  5. מדיניות ותקציב – הדו"ח הנוכחי מצביע על כך שכרגע השקעת המדינות במעבר לכלכלה דלת פחמן נמוכה בערך פי שישה ממה שהיא צריכה להיות. כדי להתמודד עם שינויי האקלים ולהסתגל אליהם וכדי לאמץ את השינויים הנדרשים להפחתת הפליטות ידרשו המדינות להשקעות גבוהות יותר בעשור הקרוב, זאת כמובן התוויית מדיניות מסודרת בנושא.
    זיהום אוויר בישראל (צילום: אייל מרגולין, פלאש/90 )
    נדרשים שיוניים משמעותיים בתעשיות | צילום: אייל מרגולין, פלאש/90

מה אנחנו יכולים לעשות?

דו"ח ה-IPCC מבהיר כי נדרשות פעולות גדולות ומשמעותיות, רובן ברמה המדינית או ברמת התעשיות, עם זאת גם לנו "האזרחים הפשוטים" יש לא מעט מה לעשות כדי להשפיע על הפעולות האלו ולהניע את העולם אל פתרון המשבר. את הפעולות שכל אחד יכול לעשות אפשר לחלק בגדול לשניים:

  1. שינוי הרגלים והשפעה על הביקוש – התעשיות הן אלו שמזהמות, אבל הייצור והפעולות של התעשיות נובעות באופן ישיר מהביקוש הצרכני. אם נשנה את התנהגותנו כצרכנים, נוכל להשפיע על התנהלות התעשיות הגדולות. לדוגמה – צמצום צריכת הבשר והמזון מן החי תפחית את הביקושים ובכך גם את הייצור ואת פליטות המתאן הכרוכות בתעשייה זו; הפחתת קניית האופנה המהירה ומעבר לרכישת אופנה איטית ופריטי יד שנייה תגרום בסופו של דבר להפחתת הנזקים של תעשיית האופנה. זה נשמע אוטופי, אבל לנו כצרכנים יש כוח, ואם אנחנו לא נקנה, פשוט לא ייצרו.
  2. העלאת מודעות והפעלת לחץ על הממשלה – פעולות אקלים משמעותית דורשת מדיניות מסודרת. זה הזמן להצטרף למאבק, להפיץ את הבשורה ולדרוש מהממשלה שלנו לכונן חוק אקלים ולהתחיל להשקיע בפעולות משמעותיות לצמצום פליטות הפחמן. הגברת המודעות בקרב הציבור והעלאת משבר האקלים לסדר היום הציבורי, תבהיר גם למקבלי ההחלטות שזהו הנושא הבוער והחשוב ביותר ושיש לטפל בו בהתאם.
    מחאת נוער למען האקלים (צילום: חופש לבעלי החיים)
    צילום: חופש לבעלי החיים