תמונת גזיר עיתון של ידיעה שהתפרסמה ב-14 באוגוסט 1912 רצה בימים האחרונות ברשת ומעלה את השאלה – האם הסכנה להתחממות גלובלית היתה ידועה כבר לפני 110 שנים, ואם כן מדוע לא פעלו למנוע אותה כבר אז?

"תנורי העולם שורפים כעת כ-2,000,000,000 טון פחם בשנה. כאשר זה נשרף ומתאחד עם חמצן, הוא מוסיף כ-7,000,000,000 טון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה מדי שנה. זה נוטה להפוך את האוויר לשמיכה יעילה יותר עבור כדור הארץ ולהעלות את הטמפרטורה שלו. ההשפעה עשויה להיות ניכרת בעוד כמה מאות שנים." נכתב בידיעה הקצרה שמופיעה תחת הכותרת "צריכת פחם משפיעה על האקלים" בתמונה שרצה בימים אלו ברשתות עם התאריך מוקף באדום.

התמונה לא הופיעה פתאום משום מקום, וחיפוש קצר ברשת מגלה שהדיון לגביה חוזר כמעט בכל שנה בשנים האחרונות, עם כתבות שמתייחסות אליה כבר ב-2016, ומאמתות שאכן מדובר בידיעה אמיתית שהתפרסמה בעיתון בניו-זילנד. את הידיעה ניתן למצוא בארכיון הדיגיטלי של הספרייה הלאומית של ניו זילנד, שם ובארכיון הדיגיטלי של הספרייה הלאומית של אוסטרליה ניתן למצוא כמה מאמרים בנושא שפורסמו במגזינים וכתבי עת מדעיים ב-1912 ומזהירים מפני ההשלכות האפשריות של שריפת דלקים מאובנים.

@climatekat And like… they just… let it happen… and did… nothing about it… except frame it as a consumer problem by creatinf carbon footprints #climatecrisis ♬ Elmos gonna SuE - Da Garbage Prince Hans

האם זו הפעם הראשונה שהתייחסו להתחממות הגלובלית?

רבים מהשיתופים ברשת הופתעו שכבר ב-1912 דובר נושא האקלים, ולא מעט מהם גם התייחסו לכתבה כאל הפרסום הראשון בנושא, אלא שעל פי מאמר שפורסם אתמול ב-'the conversation' ישנן עדויות לכך שאפקט החממה היה מוכר לקהילה המדעית בשלב מוקדם הרבה יותר, וכי הרעיון של ההתחממות הגלובלית מוכר לאנושות כבר 150 שנה לפחות.

מי שנחשבת לראשונה להדגים את אפקט החממה היא המדענית האמריקאית ופעילת זכויות הנשים יוניס פוט שעשתה זאת עוד בשנת 1856, אז ניסויים שביצעה הראו כי פחמן דו חמצני ואדי מים יכולים לספוג חום, אשר, בהגדלה, יכול להשפיע על הטמפרטורה של כדור הארץ. מספר שנים אחריה גם החוקר הבריטי ג'ון טינדל פרסם תוצאות דומות.

ארבעה עשורים מאוחר יותר, המדען השוודי סוונטה ארניוס עשה כמה חישובים בסיסיים כדי להעריך כמה הטמפרטורה של כדור הארץ תשתנה אם נכפיל את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, ומצא כי ההכפלה תיצור עולם חם יותר בכ-5 מעלות צלזיוס – ההערכה שלשמחתנו התבררה עם השנים כגבוהה מידי, אך גם לא רחוקה מאוד מהחישובים המודרניים. מאמר בנושא התפרסם כבר בשנת 1902.

הידיעה הוויראלית מ-1912 מתבססת ככל הנראה על העובדות שכבר היו ידועות ממחקרו של ארניוס ועבודות נוספות בתחום, ועל מאמר שפורסם במגזין Popular Mechanics, במרץ באותה השנה. אך כעת נשאלת השאלה – אם העולם ידע כבר לפני יותר ממאה שנה על שינויי האקלים מדוע לא נעשו פעולות כדי למנוע אותם?

מדוע לא פעלו כדי למנוע את שינויי האקלים?

פעילי סביבה ואקלים שמשתפים את התמונה הוויראלית היום, מעלים את השאלה מדוע לא פעלו למנוע את ההתחממות הגלובלית כבר אז? חשוב לציין כי בעוד היום ישנו קונצנזוס רחב בקהילה המדעית בכל הנוגע לשינויי האקלים והשפעת האדם עליהם, בתחילת המאה הקודמת עבודותיהם של פוט וארניוס נחשבו שוליות ולא נלקחו ברצינות, והיו גם מי שהתנגדו לרעיונות אלו ופקפקו בהם. בהמשך, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גם השימוש בנפט לצד פחם הפך פופולארי, בעוד הרעיונות בנוגע להשפעת האדם על כדור הארץ נדחקו הצידה. 

בשנות ה-30 של המאה ה-20 צץ מחדש השיח על שינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם, כאשר המהנדס הבריטי גאי קלנדר הרכיב תצפיות מזג אוויר מרחבי העולם ומצא שהטמפרטורות כבר עלו. קלנדר היה הראשון שזיהה בבירור מגמת התחממות וחיבר אותה לשינויים ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.

קלנדר חזה שהעולם יהיה חם יותר רק ב- 0.39 מעלות עד שנת 2000, מה שהתברר כשגוי כשהטמפרטורה הגלובלית כבר עלתה ביותר ממעלה. קלנדר אמנם הצליח למשוך את תשומת ליבם של חוקרים אחרים, ולעורר ויכוחים מדעיים בנושא, אך מלחמת העולם השנייה שפרצה בסוף שנות ה-30 שוב דחקה את הדיון המדעי אל השוליים.

בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו מדענים לחקור את כדור הארץ והאטמוספירה שלה, ובמחצית השנייה של המאה כבר הוקמו תחנות ניטור העוקבות אחר עליית כמות גזי החממה. גם חברות הנפט והדלקים כבר היו מודעות להשפעה שלהן על כדור הארץ, והיו גם פוליטיקאים שהחלו להתייחס לנושא.

בעשורים האחרונים של המאה ה-20 נושאים סביבתיים שוב עלו לכותרות עם החור באוזון וגם המודעות לאפקט החממה החלה לעלות וב-1988 מדען נאס"א ג'יימס הנסן נשא בפני הקונגרס האמריקאי נאום בו הוא טען שהתחממות כדור הארץ כבר מתרחשת.

מאז הלכה והתעצמה בקרב מדענים ההבנה ששינויי האקלים אכן מתרחשים, אך איתה גם הספקנות של מתנגדים שהטילו ספק בהשפעת האדם על האקלים. שינויי האקלים הפכו לנושא פוליטי, והנסיונות לפעול כדי לבלום אותם נתקלו בלא מעט התנגדויות. במקביל התלות שלנו בדלקים מאובנים הלכה וגדלה. 

מה קורה היום?

בשנות ה-90 כינן האו"ם אמנה להתמודדות עם שינויי האקלים ובהמשך אושר פרוטוקול קיוטו, עליו חתומות כיום 169 מדינות המחויבות לפעול להפחתת פליטת גזי החממה. למרות שעברו מאז שלושה עשורים, בהן בכל שנה נפגשות המדינות לוועידת אקלים (COP) ודנות בהתמודדות עם שינויי האקלים ובהתחייבויות שלהן להפחתת גזי החממה – עד היום לא הושגו הישגים משמעותיים בתחום, והעולם ממשיך להתחמם.

ב-2021 הוציא הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (ה-IPCC) דו"ח שקובע באופן חד משמעי ששינויי האקלים, שכבר מתרחשים, הם מעשה ידי אדם וניתנים לבלימה על ידי הפחתת פליטות גזי החממה. ה-COP26 – ועידת האקלים, שהתקיימה בנובמבר 2021 בגלגזגו הסתכמה בהתחייבויות לא מספקות מצד המדינות, שגם אם יעמדו בהן צפויות להביא אותנו לעלייה של מעלה וחצי לפחות עד סוף המאה, ובעוד שלושה חודשים תיערך הוועידה ה-27 בשארם א-שייח' מצרים, כשברקע העולם כולו חווה בשנה האחרונה יותר אירועי אקלים קיצוניים, שמוכיחים מעל לכל ספק שמשבר האקלים כבר כאן.