ביום חמישי הקרוב ייפרשו בכל רחבי הארץ לכבוד יום העצמאות מנגלים, שולחנות ושמיכות פיקניק. למרבה הצער, לא קשה לדמיין את התמונות המוכרות שבטח יתפשטו בפייסבוק אחרי החג, עם מרבדי ליכלוך שייוותרו אחרי כל הפיקניקים, בצירוף נזיפה באלו שלא ניקו אחריהם. אבל יוזמה חדשה של מדריכי טיולים שמתפשטת ברחבי הארץ מסבירה שכדי לפתור את הבעיה לא צריך לנקות – אלא פשוט לייצר פחות זבל מראש.
"אחרי פסח האחרון כל הזמן ראיתי אנשים שמעלים תמונות של כמויות הזבל האדירות שכל הארץ התמלאה בהן, והחלטתי לנסות לעשות משהו שהוא גדול יותר מהמעגל שהוא רק שלי", מספר שי בייטנר מירושלים, מדריך טיולים כבר כשלושים שנה, מנהל קורס מורי הדרך במכון יד בן צבי ופעיל סביבתי כל חייו, שהחליט לצאת ביוזמה אישית מקורית לכבוד יום העצמאות.
בייטנר החליט שבחג הקרוב הוא רוצה להפחית את כמויות הזבל המפורסמות מהתמונות, ובחר ולהתחיל מאחת מהצרות הגדולות ביותר של העולם היום – הכלים החד פעמיים. הוא החליט לצאת בהצעה מיוחדת לחוגגים: "יאללה בואו נרים את הכפפה! יש לנו מספיק פלסטיק, קלקר וכוסות נייר, יום עצמאות בלי חד פעמי בכלל!", הוא כתב בפוסט מיוחד שהעלה לפייסבוק לפני שבוע, "אנו מכריזים בזאת שאכפת לנו מארץ ישראל ולכן נחגוג ללא חד פעמי, אנו מכריזים בזאת שאיכפת לנו מכדור הארץ ולכן נחגוג ללא חד פעמי, אנו מכריזים בזאת כי אכפת לנו מעתיד ילדנו ולכן נחגוג ללא חד פעמי".
אבל בייטנר לא הסתפק בזה – בפוסט שלו הוא הבטיח שכל משפחה או קבוצה שתשלח לו תמונה או סרטון מחגיגות יום העצמאות שלה עם כלים רב פעמיים, תזכה להיכנס להגרלה שבה תוכל לזכות בהדרכה של שלוש שעות בחינם, היכן שתבחר.
הפוסט שלו זכה מאז למאות לייקים, תגובות שיתופים, אבל זה לא עצר שם. בסוף הפוסט שלו הזמין בייטנר מדריכים וארגונים נוספים להצטרף ליוזמה שלו, ולשמחתו, זה אכן קרה. מדריכי בית הספר שדה בשדה בוקר הציעו בהמשך ליוזמה שלו שתי הדרכות בחינם, ובבית ספר שדה כפר עציון לקחו אותה עוד צעד אחד קדימה, והבטיחו לכל משפחה שתגיב לפוסט שלהם עם תמונה מפיקניק בלי כלים חד פעמיים להיכנס להגרלה על עשר חופשות בצימרים שלהם. בנוסף, כמה מדריכי טיולים עצמאיים הצטרפו והציעו גם הם הדרכות חינם למשפחות שיוותרו על הכלים החד פעמיים ביום העצמאות.
לדברי בייטנר, הרעיון הוא להעלות את המודעות לבעיה, ובסופו של דבר – להפוך את השימוש בכלים חד פעמיים לדבר לא מקובל. "בהרבה מהתגובות לפוסט אנשים כתבו שאפשר לאכול בחד פעמי, לזרוק אותו לפח ולהשאיר את הארץ נקייה, אבל הם פשוט לא מבינים את הנזק של החד פעמי", הוא אומר, "לא מדובר רק בסיפור אסתטי – כדי לייצר צלחת חד פעמית צריך לכרות יער, לקדוח באר נפט, להפוך את הנפט לפלסטיק, לשנע אותו למפעל שייצר ממנו את הצלחת, ואז לשנע אותה לחנות, ותוך כדי לשרוף דלק שהוא מזהם. מי שיקנה אותה ישתמש בה פעם אחת בלבד, ואז צריך יהיה לשנע אותה למזבלה ולקבור אותה, או שהיא תגיע לים, ובסופו של דבר הפלסטיק הזה נשאר איתנו דורות רבים בתור חתיכות בים ובאדמה, שבעלי החיים אוכלים אותו ונפגעים ממנו".
ומה לגבי השאלה הנצחית שעולה לגבי המים שמבוזבזים בשטיפת הכלים? גם לזה יש לבייטנר תשובה, והיא חד משמעית: "טביעת רגל אקולוגית של מוצר היא כמות הנזק הסביבתי שעושה הייצור שלו. יש כאלו שכדי לשטוף את הרב פעמי מבזבזים מים, אבל כשמחשבים את טביעת הרגל האקולוגית של כלי הפלסטיק, ולוקחים בחשבון את הייצור, השינוע והזיהום שהם יוצרים אחרי השימוש, אין ספק שטבעית הרגל האקולוגית שלהם הרבה יותר גדולה".