מי שנקלע בימים האחרונים לעמוד הפייסבוק של יהודה גרינפילד גילת, חבר סיעת ירושלמים במועצת העיר ירושלים, ראה שם סרטון שבו הוא קורא לציבור להציע שמות של נשים שראוי לקרוא על שמן רחובות בעיר. למעשה, גם מי שלא נקלע אליו יכול היה להיתקל בפוסט הזה בקלות, מכיוון שעד עכשיו הוא זכה לעשרות שיתופים, ואפילו חשוב יותר – תגובות.
יהודה, בן 41, עלה לארץ כשהיה בן 5 ומאז הוא תושב העיר, עם הפסקות ללימודים בלבד בטכניון ובבוסטון. הוא משמש כחבר מועצת העיר מטעמם סיעת ירושלמים: "אנחנו סיעה פלורליסטית שחותרת לחיים משותפים של כל המגזרים בכבוד, ומקדם אינטרסים של משפחות צעירות, חינוך, סדר יום אזרחי", מסביר יהודה, "אנחנו גם חילונים וגם דתיים וגם שמאלנים וגם ימנים, המכנה המשותף של כל חברי הסיעה הוא השאיפה לחיות בשיתוף ובכבוד זה עם זה".
לפני כחודש הצטרף יהודה לראשונה לוועדה במועצת העיר שאחראית על שמות הרחובות, ונדהם לגלות שמתוך 16 השמות שהוגשו כאפשרויות לשמות רחובות חדשים – יש אישה אחת. יהודה ושותפיו לסיעה, פלר חסן-נחום ואיתי גוטלר, החליטו לצאת בפרויקט של "נשים על המפה" כדי לבקש מהציבור המלצות לנשים מרשימות שראויות שייקרא על שמן רחוב בירושלים – "יש די והותר כאלו", אומר יהודה" – במטרה לאסוף את ההצעות ולהגיש אותן לוועדת השמות, בשאיפה שמספר שמות הרחובות שקרואים על שם נשים יעלה משמעותית. בין ההצעות שהוא קיבל עד עכשיו אפשר למצוא את עפרה חזה, אסנת ברזאני – פוסקת הלכה וראשת ישיבה מפורסמת בקהילת יהודי כורדיסטן, חנה סנש, דונה גרציה נשיא ועוד.
"אנחנו רוצים לתקן עוול שהתפתח עם השנים. אני לא מאשים אף אחד, ערים הן אורגניזם מתפתח. לפני מאה או חמישים שנה מעמד האישה היה אחר מהיום – היום ברור שלנשים מגיע מקום שווה בחברה, אבל זה לא תמיד היה כל כך ברור, וגם הדינמיקה של קריאת שמות הרחובות נטתה באופן מובהק לצד הגברי. התוצאה היא שהיום הרוב המוחלט של שמות הרחובות בירושלים הוא על שם גברים – ואגב גם בערים אחרות. אנחנו רוצים לתקן את העוול הזה, כי ב-2018, כשמגישים בכל חודשיים לוועדת השמות העירונית כ-15 שמות של דמויות חשובות שמהם ייבחרו שמות חדשים של רחובות, ברור לפחות חמישים אחוז מהם צריכות להיות נשים. לי זה נראה מובן מאליו שזה יהיה חמישים אחוז מול חמישים אחוז".
איך התהליך עובד בוועדת השמות?
"כל אחד יכול להגיש הצעה, והוועדה מרכזת את ההצעות ומגבשת רשימה סופית של 15-16 שמות בכל פעם. בישיבה הבאה דנים ברשימת המועמדים, מצביעים ומקבלים החלטה. אז העבודה הפנימית של הוועדה צריכה להשתנות כדי לשקף יותר שמות של נשים, אבל הם טוענים שלא מגישים שמות של נשים, ולכן כשהם מאשרים שמות, באופן פרופוציונלי מספר שמות הנשים הרבה יותר נמוך משמות הגברים".
יש נשים בוועדה?
"בוודאי. גם יו"ר הועדה, יעל ענתבי, היא מאוד רוצה שיהיו עוד נשים".
"יש לי את היכולת להשפיע בנקודה הזו, אז זה מה שאני עושה"
אתה בעצם מקדם את הפרויקט באופן אישי, על הוול שלך.
"כן. אני חבר בוועדה, וזה נגע בי. ככה זה בפוליטיקה, בסוף זה פרויקט אישי. נכון, יש סיעה, שאפילו עומדת בראשה אישה – פלר חסן-נחום, ואני חושב שזה מאוד תורם שיש אישה בראש הרשימה, וגם חברת הכנסת רחל עזריה, שהקימה את הרשימה היא מקדמת ידועה של זכויות נשים. אז בוודאי שרוח הסיעה שורה גם במה שאני עושה, אבל זה פרויקט אישי, כי אני חבר בוועדת השמות ויש לי את היכולת להשפיע בנקודה הקטנה הזו, אז זה מה שאני עושה".
איך יכול להיות שדווקא גבר מקדם משהו שהוא אינטרס נשי מובהק?
"לא צריך להיכנס לפוליטיקה של זהויות. זה לא נושא של נשים, זה נושא אנושי, ואנחנו חייבים לתת ייצוג הולם לכל המגדרים – ובטח למגדר שהוא רוב על פני כדור הארץ. גם אם אני המיעוט, זה אינטרס מובהק שלי שהמין האנושי יהיה מיוצג באופן מלא ושוויוני. אני לא מדבר בשם נשים אלא בשם החברה כולה. העובדה שאני גבר גם מראה כמה המצב נהיה רדיקלי – יש למעלה מאלף גברים ופחות ממאה נשים, שזה פחות מאחת לעשרה. אז אם דווקא העובדה שאני גבר צורמת, אז שתצרום מספיק כדי שיהיה לכם, או לכן, מוטיבציה להגיש טופס ולהכניס שם של אישה לרחובות ברושלים".
נתקלת באיזשהן התנגדויות?
"ממש לא, להפך. אנשים חיים עם זה, כי אנחנו כל כך הרבה שנים נמצאים עם הפלייה מוסווית של נשים, וחוסר בהנצחה של נשים ברחובות לא נראה כמו הבעיה הכי גדולה – יש בעיות יותר גדולות של זכויות נשים, כמו שכר למשל. אבל הנושא של השמות קל לעיכול, אז אנשים לא התנגדו, להפך - אמרו שהם בעד. אגב גם השותפים החרדים בוועדה בעד. זה מעשה שהוא פשוט קל, בסך הכל אין שום סיבה שלא, זה פשוט נבע מהזנחה – תמיד יש דברים יותר דחופים וחשובים, ומכיוון שזה קל, אז בואו נעשה את זה, כי הדברים הקשים ממילא לא בורחים מאיתנו, את זה אפשר לעשות על הדרך".
העניין של חמישים אחוז נשים נראה לך ריאלי?
"אנחנו מגישים רק שמות של נשים – שמות של גברים יש מספיק. המטרה שלי היא שבסוף השמות שיאושרו בועדה יתחלקו חמישים חמישים, ואני אראה בזה ניצחון, כי זה אומר ששיניתי את המאזן לגמרי. מה שכבר נמצא, נמצא. זה עוול שיהיה מאוד קשה לתקן כי רוב שמותיהם של הרחובות בירושלים כבר חקוקים בסלע. כפרגמטיסט אני אומר שאם בכל ישיבה חצי מהשמות שיאושרו הם של נשים, זה באמת יהיה הישג גדול.
"לתקן מצב שהוא כ"כ קיצוני ייקח זמן. אם נגיע למצב של 20-80 לטובת נשים מבחינת השמות זה יהיה טוב, אבל לא כולם שותפים לאידיאולוגיה שלי. יש אנשים שמשתפים איתי פעולה אבל גם אני צריך לשתף פעולה איתם. אי אפשר להיות טהרן בפוליטיקה, אבל להסתפק במצב שיש היום זה גם לא יעלה על הדעת. אז אני מגיע למקום באמצע וזה מאזן טוב. יש אנשים יותר שמרנים, אז התמונה מורכבת, אבל כולם מוכנים להתנסות בשינוי הסטנדרטים הקיימים. הרעיון הוא לא לשבור אלא לעצב את הסטדנרטים החדשים. לא לצאת למלחמה אלא לבנות קואליציה סביב הרעיון, שהוא כ"כ נכון ופשוט. התהליך הוא איטי אבל אני חושב שעוד חמש שנים נראה שינוי גדול. אני אופטימי".
אתה מקווה שהפרויקט הזה יגדל גם לערים אחרות?
"כל הדברים המעניינים מתחילים בירושלים ואחרי זה מתפשטים לשאר הארץ אחרי חמש-שש שנים. ככה זה עם הרבה מאוד טרנדים, וגם הנושא הזה, אני בשאיפה שהוא יתחיל פה וימשיך לערים אחרות".