"טיולי שטח הם האהבה הגדולה שלי. אחרי הצבא הייתי מטייל המון בנגב, ויום אחד, כשנסעתי באופנוע בנחל אשלים, עצר אותי ג'יפ עם נערים בדואיים שרצו לשדוד אותי. זה התחיל מהקנטות, אבל די מהר הגיע למקום לא טוב כשהם איימו עליי עם מוט ברזל. למזלי היה לי נשק, אז הצלחתי להרחיק אותם מעליי, אבל זו הייתה חוויה קשה מאוד עבורי, וגם אחרי שחזרתי הביתה בשלום הייתי מלא בכעס". כך מתחיל הסיפור של מתן יפה, בן 33 ממושב קלחים, נשוי, אב לשלושה, והמקים של עמותת "כוכבי המדבר".
החוויה הזו המשיכה ללוות את מתן תקופה ארוכה. "הייתי אז בדרך להיות אבא וכל הזמן שאלתי את עצמי למה זה קרה לי, ואיך אפשר לדאוג שזה לא יקרה שוב לאחרים", הוא אומר. "הבנתי שאנחנו לא בונים בנגב יישובים וקהילות, אלא מבצרים ממוגנים עם גדרות ושמירות. זה נראה לי הזוי לחלוטין להגן על עצמנו מפני אזרחים ישראלים, וגם לא ממש יעיל, כי עדיין יש פריצות וגניבות. אבל הדבר הכי משמעותי שהבנתי היה שעתיד הילדים שלי תלוי בעתיד הילדים הבדואיים – השכנים שלי, שאף פעם לא באמת הכרתי. אנחנו חולקים מרחב משותף ולכולנו יש אותו עתיד, לא משנה מה יגידו הפוליטיקאים. אם לאנשים אין תקווה ואופק, הם נהיים מתוסכלים ופורקים את הכעס בדרכים שליליות. אם לשכנים שלי רע, זה באופן טבעי ישפיע גם על איכות החיים שלי".
ההבנה הזו הביאה את מתן להכרה שהוא רוצה לעשות משהו משמעותי כדי לשנות את התמונה, "הבנתי שאני לא רוצה להשפיע על המנהיגים הקיימים, אלא על דור העתיד, שיוכל לחולל את השינוי בעוד כמה שנים, כי שינוי בר קיימא חייב לצמוח מבפנים", הוא מסביר. "כדי לאפשר את זה צריך להתחיל משוויון ההזדמנויות בין ילדים יהודים ובדואים. אני מאמין שבני אדם הם באמת שווים – מוסלמי, יהודי או נוצרי נולדים בבית החולים עם אותו פוטנציאל, אבל אבל אחרי כמה ימים כל אחד הולך למציאות אחרת ומקבל הזדמנויות מאוד שונות לתרגם את הפוטנציאל הזה למציאות. זה לא מתקבל על הדעת, וזה חייב להשתנות כדי לייצר פה חברה חזקה יותר ועתיד טוב יותר לכולם". החליט מתן להקים את "כוכבי המדבר" – עמותה שפועלת בתוך וביחד עם הקהילה הבדואית בנגב במטרה לפתח דור צעיר ואיכותי של מנהיגים, שיקדם את האוכלוסייה הבדואית לטובת כלל תושבי הנגב וישראל.
לקחתי את הטוב ששמעתי, ואת הרע זרקתי מאחור
עם ניסיון בחינוך כרכז בצופים בלבד אבל עם המון נחישות, מתן התחיל לחפש שותפים לדרך. "זה לא היה קל. פגשתי אנשים שגלגלו אותי מכל המדרגות, הרבה אמרו שזה לא יעבוד, אבל לקחתי את העצות ואת הטוב ששמעתי, ואת הרע זרקתי מאחור", הוא אומר, "הסתובבתי חודשים ארוכים, למדתי את האתגרים, פיתחתי תובנות, ישנתי רוב הלילות מחוץ לבית, אבל לאט-לאט הרעיון התגבש". התפנית הגיעה לפני חמש שנים, כשמתן נכנס למשרד של ראש מועצת חורה, ד"ר מוחמד אלנבארי, שהסכים לקחת חלק בפרויקט. לשניים חברו שותפים נוספים שהצטרפו לוועד המנהל – "חלקם בדואים שנתנו לי רקע אמיתי על החברה הבדואית, כי היה לי מאוד חשוב שיהיו מעורבים בהקמה ובכל צעד, וחלקם יהודים שהגיעו מרקע של ייעוץ עסקי וליווי חברתי".
מאיפה הגיע הכסף לעשייה הזאת?
"בהתחלה לא היה לנו כסף בכלל, והכל יצא מהחסכונות האישיים שלי, עד שהגיע איש עסקים שהחליט לתרום לנו אלפיים שקל בחודש, שהיו בשבילנו אוצר אז. אותו תורם נשאר איתנו עד היום בלי רצון בהכרה או פרסום, וטוען שזו ההשקעה הכי טובה שעשה".
אז מה אתם עושים בעצם בעצם?
"אני מאוד מאמין בחינוך בלתי פורמלי. בעולם של היום הידע נגיש לכולם בסמארטפון, אבל הכישורים הרכים, הערכים, המיומנויות, היכולת לתרגם ידע לעשייה – נמצאים בחינוך הבלתי פורמלי. אז החלטתי להתחיל לפעול עם צעירים בדואים בגיל 17-18 כי הם מספיק צעירים כדי להשתנות ולפתח תפישות עולם חדשות, אבל מספיק מבוגרים כדי שהשינוי יוכל להתחיל בקרוב".
המוסד הראשון השהעמותה הקימה היה חממה למנהיגות - תכנית חינוכית לבוגרי תיכון בתנאי פנימייה מלאים. "מדובר בתכנית של שנה שמשלבת הרבה פעילות שטח – העולם הופך להיות תאורטי, אבל אני מאמין שכדי לקבל ערכים צריך חיכוך עם המציאות. החניכים עוברים הכנה לאקדמיה, תכנית יזמות שבה הם צוברים ניסיון בהובלת יוזמה, ותכנית שנקראת "נקודת מפנה" שבה הם פוגשים חלקים שונים בחברה הישראלית ועוסקים בשאלות זהות. חיפשנו במיונים פוטנציאל מנהיגות ומוטיבציה, בחנו כמה אש בעיניים יש לילדים – זה מה שעניין אותנו".
אחרי שנתיים הוקמו גם הראוופד – פעילות של חוגים והעשרה, והתיכון למנהיגות, שבו שלומדים בכיתות קטנות עם צוות מורים מעורב יהודי-ערבי. "כשהתחלנו לבנות את המחזור השני בפנימייה, גילינו שיש פער בין התעודות של הילדים לבין היכולות הלימודיות שלהם. הגענו למסקנה שכל עוד הם לומדים בתוך היישוב, הם לא נחשפים לשום רף חיצוני או אפשרויות אחרות, ולא מקבלים מספיק הזדמנויות למצות את הפוטנציאל שלהם. הבנו שעלינו להקים מסגרת אלטרנטיבית שמציעה להם הזדמנויות חינוכיות, אז החלטנו לקחת אחריות ולהקים תיכון, ומצאנו במשרד החינוך שותפי אמת לדרך. תוך 11 חודשים התחלנו שנת לימודים עם 120 תלמידים מכלל היישובים והשבטים בחברה הבדואית".
מאיפה היו לך הידע והביטחון לעשות מיונים ולהתחיל להקים מוסדות פתאום?
"בהתחלה פעלתי לפי האינטואיציות שלי כמדריך בצופים ועל בסיס ניסיון החיים שצברתי בשלבים שונים בחיי. היום המנגנון כבר הרבה יותר חזק וכולל צוות מיומן שמפתח מערכים גדולים".
"לומדים כל יום על החוזקות והדברים הנפלאים שמביא הצד השני"
אחרי שמסתיימות הפעילויות בתיכון ובפנימייה, ממשיכים הצעירים של "כוכבי המדבר" לרשת הבוגרים, שבה מתממשת, לדברי מתן, האסטרטגיה של העמותה, כי שם הצעירים כבר עומדים בחזית העשייה ומתחילים ליזום פעולות כדי לקדם את החברה. "כמעט כל מי שמסיים את החממה ממשיך ברשת הבוגרים שהקמנו. רובם סטודנטים כרגע, ואנחנו תומכים בהם ברמה האקדמית וגם מבחינה חברתית וממשיכים בתהליך הכשרתם כמנהיגים,, הוא מסביר, "המוטו שלנו הוא 'מעורבות כהזדמנות לפיתוח', כלומר ככל שבוגר יותר מעורב ברשת הבוגרים ובקהילה הבדואית ומקדם יותר דברים, כך גם אנו מציעים לו מגוון רחב יותר של הזדמנויות לפיתוח אישי – התמחויות, קורסים, שיעורים פרטיים ועוד, הכל כדי לוודא שהם לא רק נכנסים לאקדמיה, אלא גם ממשיכים את דרכם למנהיגות".
היום העמותה פועלת עם תקציב של כמעט עשרים מיליון ש"ח, מהם חצי במימון משרדי ממשלה שונים וחצי מתרומות, ובקרוב היא עתידה להקים כפר נוער באזור בית קמה ל-600 תלמידים בכיתות ז'-יב'. בעמותה מועסקים יותר משישים עובדים, בדואים וגם יהודים. "אנחנו עובדים כתף אל כתף, טועים יחד, לומדים יחד, בונים יחד ולומדים כל יום על החוזקות והדברים הנפלאים שמביא הצד השני, מייצרים שבט חדש בשם כוכבי המדבר".
ממה אתה הכי מרוצה היום?
"לרוב אני לא מתרפק על הטוב אלא עסוק בדברים שנדרש לתקן ונוטה לטלטל את הספינה כמה פעמים ביום, אבל הדבר הכי מדהים שקורה זה הבוגרים שלנו, שרק עבורם כל העבודה הקשה הייתה שווה. חשוב לי שיותר אנשים יהודיים ייחשפו לקהילה הבדואית, שהיא מאוד רחוקה ממה שרואים כל הזמן בחדשות. יש פה נוער מקסים עם המון טוב. אחד מהם לומד הנדסת מערכות מידע בתל אביב, אחד מרכז שבט בצופי ירושלים וחולם להקים תנועת נוער בדואית, ואני בטוח שהם ורבים אחרים יחזרו לארגון עוד כמה שנים ויובילו אותו יותר טוב ממני. מבחינתי החלום האמיתי זה שכל עמדות הניהול של הארגון יהיו מאוישות עם בוגרים שלנו. הם הכוכבים האמיתיים של המדבר".