רשמו ביומנים: בתאריך 13.2.19 תנחת החללית הישראלית הראשונה על הירח. אחרי 7 שנות עבודה של עשרות עובדים ומתנדבים בעמותת Space IL, החללית הזעירה והלא מאוישת, אמורה גם לשדר משם ולבצע ניסויים בשיתוף מכון ויצמן למדע. אם זה יצליח, ישראל תהיה המדינה הרביעית שתשגר חללית לירח אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.
הספירה לאחור לתאריך המיועד החלה הבוקר (ג׳) במשרדי התעשייה האווירית ביהוד. החללית תתפוס טרמפ על טיל פאלקון של חברת SpaceX שבבעלות אילון מאסק כדי להגיע לחלל, ומשם תשוט בעצמה לירח. ב-2016 טיל מהסוג הזה התפוצץ והשמיד את הלווין הישראלי עמוס 6, אך מאז היה לפלקון שיגור מוצלח. ההסכם עם SpaceX נחתם לפני כשלוש שנים, ומדובר בהזדמנות האחרונה לשיגור מבחינת העמותה.
מסע של 8 שנים
תחילתו של המסע הישראלי אל הירח החל הוא בתחרות שעליה הכריזה גוגל ב-2007, ובה הבטיחה 20 מיליון דולר לצוות האזרחי הראשון שינחית חללית על הירח, יזיז אותה 500 מטר, וישדר משם צילומים וסרטונים חזרה לכדור הארץ.
הצוות הישראלי נרשם לתחרות ברגע האחרון בסוף שנת 2010. "היינו אז 3 מהנדסים שנפגשו בפאב ולא הכירו קודם, אבל חלקו חלום משותף" - כך סיפר ל-Mako יהונתן ויינטראוב, אחד ממייסדי SpaceIL. "פגשתי באוניברסיטת תל אביב 3 אנשים שרצו להטיס חללית ישראלית לירח. קראתי להם למשרד שלי ונתתי להם 100,000 דולר בלי לשאול שאלות", סיפר הבוקר המיליארדר מוריס קאהן, שעזר במימון ובניהול הפרוייקט. מאז האמירה עלות הפרויקט ל-95 מיליון דולר, שגויסו מתורמים ומכיסו הפרטי של קאהן.
"לפני כשבע שנים שמעתי לראשונה על SpaceIL", אמר יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, "לא היה לי ספק שהתעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, תיקח חלק בפרויקט השאפתני והייחודי. ליוויתי את הפרויקט מתחילת דרכו במסגרת תפקידי כמנהל חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, המשכתי להיות מעורב בו באופן עמוק בשנותי כמנכ"ל, והוא מהווה בעיניי דוגמא נפלאה להישגים אליהם ניתן להגיע".
גם בתחרות היו מהמורות ומכתשים
לתחרות נרשמו 32 קבוצות סה"כ מרחבי העולם, ולמרות שגוגל דחתה את הדדליין לנחיתה מספר פעמים, רוב המתחרות פרשו. מאז ביטלה גוגל את התחרות, לאחר שאף קבוצה לא עמדה בתאריך היעד האחרון של 31 במרץ 2018. קבוצות בודדות מארצות הברית ויפן ממשיכות לנסות ולעמוד באתגר.
Space IL עברה לא מעט מהלומות בשנים הללו. יושבי ראש פרשו ממנה, ובסוף השנה שעברה היא קראה לעזרת הציבור לגייס כסף להמשך הפעילות שלה. עד סוף 2017 גייסה העמותה 55 מיליון דולר (כן, הרבה יותר מהפרס שכבר לא רלוונטי), ונזקקה לעוד 30 מיליון דולר. אתמול נחשף בדה מרקר כי תביעה בגובה 4.3 מיליון שקל הוגשה לפני כחודש נגד העמותה, בגין אי תשלום עמלות למגייסי תרומות כפי שהובטח להם. העמותה אמרה כי "טענות התובעים חסרות כל יסוד, ויש בהן חוסר תום לב בולט. לצערנו, נראה כי התובעים מנסים לקבל עמלה ללא כל בסיס עובדתי ומשפטי ומבלי שעשו כל פעולה המזכה אותם בכך".
"גם אם ננחת ראשונים – אנחנו לא מתכוונים להתעשר", הבטיח ויינטראוב לפני 6 שנים, "כסף מהפרויקט זה לא הכיוון שלנו. מה שבאמת מעניין אותנו זה לקדם את החינוך למדע בארץ. ואנחנו באמת מתכוונים לתרום הכל למטרה הזו".
בשנים האחרונות העמותה פועלת גם בבתי ספר, ומתנדבים שלה מרצים ומופיעים בתקשורת בנושאי חינוך מדעי. "אפשר לעודד אנשים צעירים לאהוב מדע, הנדסה ומתמטיקה ולרגש אותם כשהם צעירים. אנחנו משתמשים בזה ככלי חינוכי. ראינו אלפי ילדים שמתרגשים מהפרוייקט. זו תרומה שישראל תזכור לעד", אמר קאהן.
עידו אנטבי מנכ"ל העמותה, הסביר כי החללית תנותק מטיל הפלקון ותנוע בתנועה סיבובית כדי לפגוש את הירח, להאט ולהיכנס לשדה כוח המשיכה שלו. אם התמרון הזה יתפספס, הנחיתה תתעכב ב-28 ימים, שבהם הירח ישלים הקפה סביב כדור הארץ.
עם הנחיתה על הירח, סיפר אנטבי, יונח דגל ישראל, ויתבצעו צילומי תמונות, סלפי וסרטון וידאו. לאחר הנחיתה יועבר מידע על השדה המגנטי למרכז הבקרה במפעל מבת של התעשייה האווירית.