אחרי ארז טל, עוד חשיפה מטורפת ב"הזמר במסכה" אמש: השף והמסעדן מאיר אדוני נחשף בתוך תחפושת הינשוף והדהים את חברי הפאנל והצופים, שאיש מהם לא ניחש נכון כי מדובר דווקא בו.

בראיון ראשון אחרי ההדחה ל"לילה טוב עם גיא פינס", סיפר אדוני: "הטבחים שלי בהלם, כולם. הטלפון קורס מכמות הוואטסאפים. חמישה משמונת הילדים שלי שנמצאים פה איתי, היו בהלם מוחלט. אחד מהם, שהוא סופר רגיש ומחובר אליי, התחיל לצרוח באמוק. לקח לנו שתיים-שלוש דקות להרגיע אותו".

"שלוש דקות לפני החשיפה מירי בוהדנה, שהייתה לידי הרבה מאוד שעות בטלוויזיה, כתבה לי: 'יא נבלה, זה אתה'. עניתי לה: מה פתאום, אני בחוץ לארץ, כבר לא עושה טלוויזיה. זה לא מעניין. היא כתבה, 'תקשיב, אם תכף יתגלה שזה אתה, המחיר יהיה גבוה מאוד. תודה עכשיו'. אמרתי: נשבע לך, זה לא אני".

יכולת להמתין שלוש דקות ולא לענות.
"מירי מכירה אותי. היא ראתה שקראתי את ההודעה, ולא לענות היה יותר גרוע מלענות משהו. כפרה על מירי".

איך התחושה להיות מודח?
"כשהגעתי עד לאן שהגעתי חשבתי: וואו, איזה קטע מגניב. היו שמה זמרים מדהימים. זו אחת ההפקות הכי מדהימות שפגשתי בחיי, גם ברמת האנשים. כל כך הרבה פרגון ותמיכה. זה לא פשוט למישהו שהוא לא זמר, שחקן או אומן במה לזרום עם הסיטואציה. ההפקה עטפה את זה בכל כך הרבה טוב".

נפתח לך התיאבון לשיר?
"אני שר כל היום לטבחים שלי, מימי כתית הראשונים ועד היום. שף אמיתי הוא שף עם נשמה, ולשיר זה נשמה. אני אוהב לשיר אייל גולן ומשה פרץ, ישראלי-מזרח תיכוני".

החשיפה האחרונה ב"הזמר במסכה" (צילום: מתוך "הזמר במסכה", קשת 12)
שיחק אותה בענק. מאיר אדוני | צילום: מתוך "הזמר במסכה", קשת 12

אדוני נמצא בימים אלה בפאפוס שבקפריסין, שם פתח מסעדה בשם "סבא" שבה מגיש, בין היתר, שווארמה. "פתחתי פה שווארמה ואוכל רחוב, זה מדהים. זו שכונה ישראלית, יותר קרוב מאילת. זה מדהים שמכתית אני עושה שווארמה. הדבר האמיתי יקרה במאי, עם פתיחת מלון בוטיק מטורף עם מסעדה פסיכית ועוד מלא דברים מדהימים. כיף ענק".

יותר קל להסתיר את הסוד כשאתה לא בארץ?
"כן, וכשאתה לא יושב ליד הילדים הגדולים שלך שצופים בזה, מאוד קל לבלבל אותם. כשהם שאלו אמרתי להם: על מה אתם מדברים? אני בכלל עסוק בטירוף שלם בחוץ לארץ. זה היה יותר קל. הרבה זמן שלא עשיתי טלוויזיה".

איך היה לזוז בתוך מסכת הינשוף?
"זה סופר קשה. אני לא איש במה, אני במה בצורה אחרת. בדרך כלל אני בן אדם מאוד אמוציונלי, שעובד עם הרגש בפנים ובעיניים. יש כאלה שקוראים לזה בכיין. פתאום אין לך את הכוחות להשפיע על השופטים והקהל עם מי שאתה באמת, כי יש את הדבר הזה עליך".

מה הסיבה שבחרת להשתתף ב"הזמר במסכה"?
"למה לא? החיים קצרים מדי. כל רגע שעובר לא חוזר. כל הצעה מגניבה שמגיעה ואני חושב שאני יכול להתמודד איתה בכבוד, אני עושה אותה. הציעו לי לרקוד עם כוכבים, אמרתי להם: חבר'ה, אני לא יודע לשלב צעד ועוד צעד, אפילו לא בריקוד תימני ברחוב. תשחררו, אין סיכוי. כשהציעו לי לשיר אמרתי: יאללה, מתאים לי".