עד גיל 40, היא הספיקה לסמן וי על כמעט כל מה שאפשר לעשות ככוכבת בישראל. שירי מככבת כבר שנים בפריים טיים בטלוויזיה ואפילו הגיעה עד לברודוויי. ואז הגיעה הקורונה: ההופעות נחתכו בבת אחת, והחלפת הקידומת התקרבה. "היה סגר וחשבתי שזה הזמן להיכנס להריון, ראיתי שהיומן שלי בעצם ריק ולא ידענו כמה זמן זה יקח", שירי סיפרה, "עוד התלבטתי אם אני בכלל רוצה עוד ילד. אנחנו מדברים על גיל 38 שזה ממש אחלה גיל לעשות ילד. ואז היה שלב שניסיתי, ולעומת ההריונות הקודמים שלי שהיו טבעיים, לא הבנתי למה אני לא מצליחה".

ואם כל זה לא הספיק, הגיטריסט שלה וחברה הטוב, יונתן פריג', נפטר במפתיע מדום לב כשהוא רק בן 41. "נכנסתי לסוג של אבל ושוק ביחד, שמתי את נושא ההריון בצד, ונתתי לעצמי להתאבל על החיים שלי ועל יונתן", שיתפה, "לזה התווספו העובדות שאין בכלל הופעות, ואין לי מושג מי אני ואיך אני יוצאת מכל זה. חשבתי שאולי אני צריכה בכלל למצוא עבודה אחרת, כי יש מצב שאנחנו לא נתאושש מהדבר הזה. החודשים עוברים וכבר הגענו לשנה שאין הופעות ואין פרנסה וזה ממש הביא אותי למחשבות קיצוניות". 

בתקופה שהקריירה שלה הייתה בפסק זמן, שירי גילתה במקרה שהיא נכנסה להריון. "ממש הופתעתי וזה היה משמח, זה משהו שממש רציתי". אך זמן קצר אחרי זה היא הבינה שמשהו אינו כשורה: "חמישה ימים אחרי קרתה הפלה טבעית, מה שנקרא הריון כימי. נאלצתי לעשות הפלה דווקא אחרי תקופה שכן רציתי", סיפרה באומץ, "אחרי זה נכנסתי ללופ שבמהלכו נדבקתי בקורונה והתאבלתי על ההפלה. עברתי פשוט כמה חודשים איומים".

בזמן הזה הזמרת כבר חזרה להופיע, אך הלחץ רק עלה: "בתוך כל זה אני מופיעה ואני חווה כמה התקפי חרדה, שזה מעולם לא קרה לי", הוסיפה, "באותו רגע הבנתי ששנתיים מלאות מתנקזות כרגע בהתקף החרדה הזה - ואין לי מושג איך להתמודד עם זה בכלל. התקשרתי לאסי עזר, בכיתי ואמרתי לו שאני עומדת למות. הוא אמר לי להירגע והסביר לי קצת איך זה עובד".

שירי סיפרה כי מאותו רגע התקפי החרדה שלה רק גברו וגדלו, עד שהיא כבר נשברה. "לא יכולתי יותר להכיל. זה היה ממש כאילו הבלון התפוצץ". אבל מה שהתרחש אצלה בפנים לא יצא החוצה: "זה לא השפיע על ההופעות כי לא ראו כלום, אבל כשהייתי יורדת מהבמה הייתי רוצה להתעלף, ובאמת באחת ההופעות הזמינו לי פרמדיק. רק אחר כך הבנתי שזה היה ממש התקף חרדה. כל ההופעה החזקתי את עצמי שלא אתעלף ולא הפסקתי לדבר ולשיר. חברים שהיו בקהל לא הרגישו כלום".

בנקודה הזו היא הבינה שהיא לא חסינה מפני הכל ושזה בסדר גם להראות חולשה. "זה בסדר לעמוד על הבמה ולהגיד ששכחתי את המילים, אז מה? שנייה אחרי זה נזכרתי ושרתי אותן ולא קרה לי כלום", סיפרה מימון והסבירה כי שנים היא החזיקה את הצורך להיות הכי טובה ומושלמת כפי שהיא מתארת. "אני פרפקציוניסטית נורא, במיוחד על הבמה".

אחרי זה שירי הרגישה שהיא כבר מתקשה להסתיר מאנשים סביבה את השדים שמתרוצצים לה בגוף, והם התחילו להציע עזרה ולהביא לה כדורי הרגעה. "היה לי יום צילום בזמן שאני בגיהינום. כולם רצו לתת לי כדור הרגעה ובגלל שאני בן אדם שחייב שליטה העדפתי לחוות את הגיהינום מאשר לקחת את הכדור או אפילו חצי ממנו. באותו יום פשוט לא הצלחתי לנשום, האנשים סביבי ניסו להרגיע אותי וליטפו אותי. הייתי בשוק, אני הרי יודעת מי אני, אז למה שיקרה לי התקף חרדה? זאת הייתה נורת אזהרה של 'אוקיי, את מתמודדת עכשיו עם כל מה שעבר עליך כולל ההפלה בינואר, פשוט תיקחי את זה, תפתחי את הידיים ותגידי לעצמך שאת מאבדת את השליטה'. זה היה נורא ואני לא מאחלת את זה לאף אחד בעולם".

שנתיים וחצי קדימה, מימון עברה את התקופה הקשה וכעת היא יודעת לשים את האצבע ולזהות מה הוביל אותה לשם. "אלו היו שנתיים וחצי מאוד קשות, בהן חשבתי שאני יכולה להתמודד עם זה בדרכים שאני רגילה - לטאטא, להדחיק, לבכות רגע ולהגיד 'יופי הוצאתי'. וזה לא הספיק בכלל. אני חושבת שגם הגיל היה פקטור, לא סתם אומרים 'משבר גיל ה-40', זה הכל התחבר ביחד ויצר איזה פיצוץ".

היום, בגיל 41, שירי בהריון שלישי, מה שלא עוצר אותה מההכנות להופעה הראשונה שלה בקיסריה בחודש הבא (22.09.22), ממש יומיים אחרי הגמר הגדול של "הכוכב הבא". "האמת לא שמתי לב שהזמן עבר כל כך מהר, היו לי הופעות והיכלי תרבות, עשיתי הרבה דברים ואף פעם זה לא בא, והנה עכשיו זה קורה". הכוכבת אמרה והוסיפה: "אנחנו עובדים בטירוף על הדבר הזה, תהיה תזמורת של 15 כלי מיתר, נשפנים, זמרי ליווי והלהקה שלי. הכרטיסים עוד שנייה נגמרים. אני בהלם מזה".