משחק הפעולה Shadow of Mordor היה ההפתעה הגדולה של עולם המשחקים בשנת 2014. אף אחד לא ציפה שמשחק יחסית אלמוני שמתרחש בעולם "שר הטבעות" יכבוש באופן כמעט בלעדי את כל פרסי "משחק השנה" לאותה השנה. אבל Mordor כבש גם כבש.
משחק ההמשך שלו שיצא השבוע, Shadow of War, כבר אינו אלמוני. פתאום הוא אחד מהמשחקים הגדולים והמצופים של השנה, עם כמות גדולה של גיימרים שחיכו בסבלנות שלוש שנים בשביל הזדמנות נוספת לקפוץ למורדור ולרצוח כמה אורקים.
אז, גיימרים, יש לי חדשות טובות בשבילכם: אם אהבתם את Mordor, תאהבו גם את Shadow of War. המשחק החדש עושה בדיוק את מה שהמשחק המקורי עשה - רק הרבה יותר גדול.
כל המוסיף - עושה משחק המשך
כל מה שהיה נוכח ב-Shadow of Mordor נוכח גם במשחק החדש.
עולם פתוח? יש. רק שעכשיו הוא גדול פי כמה משהיה במשחק המקורי. כמות בלתי נגמרת של אורקים שצריך לרצוח בדרכים מגוונות? יש גם יש - ועכשיו אפילו יותר מהם! משחקיות שמאפשרת לכם להרוג את האורקים הנ"ל בכל דרך שתבחרו, בין אם זה בהתנקשויות מהצללים ובין אם זה בהסתערות חסרת מעצורים? יש יש יש, והפעם עם יותר דרכים לחסל את האויבים. הופעות אורח מאוסות של גולום, כנראה הדמות הכי מעצבנת שאי פעם נוצרה בקולנוע (אולי מלבד ג'אר ג'אר בינקס)? בהחלט יש, וחבל.
כמובן שגם גולת הכותרת של המשחקים, מערכת ה-Nemesis, עושה קאמבק. הרעיון של המערכת נשאר כשהיה: צבא האורקים של סאורון כולל מערכת פיקוד היררכית. יש אורקים פשוטים (ע"ע בשר תותחים), יש קפטנים (ע"ע בשר תותחים שקצת קשה יותר לנצח), יש מפקדים בכירים יותר (ע"ע כבר לא בשר תותחים, ואם לא תבררו מראש מה נקודות החולשה שלהם אין לכם סיכוי להביס אותם). המבנה הזה הוא דינאמי, ומשתנה לפי הביצועים שלכם במשחק.
קפטן זוטר הצליח להרוג אתכם? הוא יקודם, יהפוך לחזק יותר וישלוט ביותר אורקים פשוטים - ככה שבפעם הבאה שתנסו לחסל אותו (וכמובן שתנסו, מה, תיתנו לאורק להרוג אתכם בלי לתכנן נקמה?) זה יהיה הרבה יותר מאתגר.
במערכה השנייה של המשחק נפתחת גם האפשרות להשתלט על אורקים ולהתחיל לגייס לעצמכם צבא משלכם. זה גם הרגע בו המשחק באמת נפתח, ומאפשר לכם להתייחס אליו כמו ארגז חול אמיתי - כזה שמאפשר לעשות לכם לעשות מה שאתם רוצים בדרך שלכם. קצת חבל שכדי להגיע למערכה השנייה צריך לשחק כמה שעות ארוכות בהן האפשרות הכל כך מהותית הזאת חסומה - עניין קצת מייגע.
כל המוסיף - גורע?
ובכלל, "קצת מייגע" זו ביקורת שחוזרת על עצמה ככל שממשיכים לשחק ב-Shadow of War. ניכר מאוד שיוצרי המשחק ניסו לעשות את כל מה שעשה המשחק הראשון - רק יותר ממנו. זה עבר להם, לטוב ולרע.
לטוב, כי בנוסף להרחבה יוצרי המשחק גם שדרגו ושייפו את כל מערכות המשחק. מערכת הלחימה זורמת יותר, מערכת ה-Nemesis מאתגרת יותר, ובאופן כללי לשחק במשחק הזה פשוט יותר כיף משהיה המשחק הקודם. אמנם אין כאן שידרוגים רציניים, כאלה שמשנים את הנוסחא של המשחק והופכים אותו למשהו אחר, אבל עדיין - זו בהחלט גירסה משופרת של המשחק הקודם.
לרע, כי לאורך כל המשחק, ובטח בשעות האחרונות שלו, יש הרגשה שלא היה מזיק כאן עורך טוב, שהיה חותך 10-20% מהתוכן. העולם הפתוח גדול קצת יותר מדי, מערכת שדרוג הדמות כוללת יותר מדי אפשרויות , והסיפור נמשך כמה שעות יותר ממה שרמת העניין שהוא מייצר יכולה להחזיק.
והסיפור הזה, אגב, הוא כנראה החלק הכי מקושקש במשחק. אף אחת מהדמויות לא מעוררת הזדהות, הטוויסטים לא כל כך הגיוניים ויש כמה החלטות די ביזאריות שהיוצאים עשו בקשר לפרשנות שלהם ליצירה של טולקין. קצת חבל, כי בכל זאת מדובר ב"שר הטבעות", אבל זה מה יש. והאמת, גם ככה רוב השחקנים מגיעים לכאן כדי לרצוח אורקים ולא כדי להינות מסיפור מורכב, אז כנראה שזה גם לא כל כך משנה.
השורה התחתונה
שנת 2014 הייתה שנה די צחיחה בעולם המשחקים. בשנה זו, Shadow of Mordor המקורי התבלט לטובה. זה היה משחק טוב מאוד, שזכה ובצדק בכל הפרסים שהוא קיבל. שנת 2017, לעומת זאת, לא צחיחה בכלל. היא מלאה במשחקים מצויינים, בעוד Shadow of War נשאר, בדיוק כמו קודמו, רק "טוב מאוד".
גיימרים שאהבו את המשחק המקורי יאהבו גם את החדש. בכלל, חובבי משחקי פעולה מגוף שלישי ייהנו כאן מאוד, ובמקסימום יחליטו לנטוש כמה שעות לפני כתוביות הסיום. למרות זאת, קצת קשה לי לראות אותו משחזר את הישגו של המשחק הקודם בכל הקשור לפרסי "משחק השנה".