המקום החדש של בשארה חינאווי, הולשטיין, נמצא ממש מול לה אסקינה, הדוכן הקטנטן שביקרנו בו לא מזמן ואהבנו. שם בלה אסקינה מגישים שני סוגי טאקו בלבד, בניגוד מוחלט להולשטיין (הולשטיין הוא לא אחד השותפים או משהו כזה. זהו זן הבקר שבו משתמשים כאן), שם יחכה לכם תפריט מגוון ולא קצר שכולל שבעה בורגרים, עראיס, סטייק סינטה, סטייק אנטריקוט, כנפיים וסלט קיסר. הגענו למקום בשעה ששוטפים את סמטאות האטליזים, מה שגרם לנו לקחת הכל בטייק אווי וללכת לגינה סמוכה בכרם התימנים.

פיקניק נורמלי (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיקניק נורמלי | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

מכיוון שאת העראיס של חינאווי אנחנו כבר מכירים ואוהבים, הלכנו על כנפיים מטוגנות (12 יחידות במחיר 36 שקלים), הולשטיין צ'יז (62 שקלים כולל צ'יפס ושתייה) - קציצה עם צ'דר, איולי פיקנטי, חסה, עגבנייה, מלפפון חמוץ וחלפיניו והולשטיין קורנדביף (72 שקלים כולל צ'יפס ושתייה) - קציצה עם תוספת קורנדביף, חסה, בצל, עגבנייה, איולי חרדל ופתיתי ביסלי גריל ברוטב צ'דר.

נתחיל במנה שהכי אהבנו - הצ'יזבורגר. הקציצה מגיעה בלחמניית בריוש אוורירית עם מעין חותמת שום שחור. אם אתם זללני המבורגרים אתם כבר בטח מכירים את הלחמניות האלה של ערן שוורצברד. הן טעימות וטובות ללא ספק, אבל עדיין לא ברור מה תורם השום השחור, הוא אפילו לא מצטלם כל כך יפה. הקציצה טחונה גס, גדולה ועשויה כמעט לדרגת וול, שזאת בחירה מפתיעה למקום של קצב. אני מניחה שזאת מדיניות של המקום ולא טעות טכנית, אבל הקציצה הייתה כל כך עשויה, שהיא כבר בקושי נותרה עסיסית. למרות רמת העשייה, היא משתלבת טוב עם הצ'דר והאיולי, אבל תוספת החלפיניו הייתה לנו מיותרת.

שורד טוב טייק אווי (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
שורד טוב טייק אווי | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

ההמבורגר השני היה גם הוא בלחמנייה המעוטרת, אבל פה כבר היה עומס מרכיבים שהפך את כל האכילה למלכלכת ומגושמת במיוחד. פירורי ביסלי לא הרגשנו כאן, אבל הקורנדביף עצמו טעים, מעושן וכיפי. אולי מגיע לו כריך משלו וזהו, מה הוא צריך להידחס על קציצה? על הצ'יפס לא נרחיב יותר מדי - צ'יפס קפוא שנזרק לטיגון עמוק, מלוח יותר מדי, אבל עושה את העבודה.

כנפיים מטוגנות (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
כנפיים מטוגנות | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

המנה שהייתה מיותרת ב"פיקניק" הזה היא מנת הכנפיים, שמדגימה שפה מתמחים בבשר בקר. פירורי פנקו סתמיים ואנמיים שהתבלין היחיד בהם הוא מלח, ובכמויות. העוף עצמו לא טעים במיוחד ורוטב החרדל שמוגש עם הכנפיים לא תורם להן כלום. גם הקטשופ לא, אלה לא שניצלונים. אם בבקר כל כך משקיעים פה, למה בתרנגולות לא?

בזירת קציצות צפופה כמו זאת התל אביבית, הולשטיין כנראה תפנה לקהל המסור של חינאווי שסומך על עבודת הקצבות שלו ועל קהל שוק הכרמל, אבל זאת לא הולכת להיות תחרות קלה.

הולשטיין. יום טוב 17, תל אביב. לא כשר