כנראה שטבעונות זו תופעה מידבקת, כי לאחר שננה שרייר עשתה מהפכה במטבח הגרוזיני והפכה את המסעדה שלה, ננוצ'קה, לטבעונית למהדרין, גם האקס המתוקשר שלה, המסעדן ואיש חיי הלילה גולן דור, נדבק בחיידק הטוב ופתח את מושקא הטבעונית הכשרה.
הגענו למושקא לארוחת ערב מאוחרת וקלילה, בתקווה להציץ בתפריט ההרצה ולדגום מיני מנות על טהרת הירקות, כפי שמתגאים הבעלים והשף, עוזי מרדכי, שמבטיחים שהם הדבר האמיתי: מטבח שמבוסס על ירקות ושמן זית טוב, בלי תחליפי שווארמה ונקניקיות למיניהן.
את תיאור הביקור במושקא אתחיל במיקום האקזוטי, רחוב אילת בתל אביב, העמוס בחנויות מסגרות ותשמישי ציור ויצירה במהלך היום, ונטוש ואפלולי בערב. המסעדונת מעוצבת בסגנון הקרוי במחוזותינו "חדר של רווק בקיבוץ" בשילוב ניחוח עיצובי של מסבאת ניינטיז בצפון הארץ. התיישבנו וקיבלנו תפריטים מיד, וחבל שאלו לא היו אכילים, כי רק לאחר 20 דקות חזר אלינו המלצר, ששירת סך הכל עוד שלושה שולחנות בלבד, והתנצל שהזניח אותנו. הוא היה נחמד ומותש. לא רוצה לראות איך הוא יתמודד עם מסעדה מלאה.
הנאים הירקות בעיניך?
למנה ראשונה חלקנו סלט קטן שמכונה בתפריט "סגול לבן סמית ואגוזים" (18 שקלים) שהורכב מרצועות דקות של כרוב לבן וסגול, חתיכות תפוח מזן סמית ואגוזי מלך. אפשר להכריז כבר עכשיו ולחסוך מכם את המתח: מדובר במנה הטובה של הערב. סלטון רענן, מתובל היטב וחמצמץ במידה, שמשלב באופן הרמוני בין ירקות לפירות החתוכים נכון, והוכן במחשבה תחילה. לא משהו לרוץ ולספר לחבר'ה אבל כן מה שציפינו ממטבח שאמור להתמחות בהכנת ירקות.
טיפ: על תזונה טבעונאית שמעתם? לכו על זה, יש לכם יד טובה בהכנת ירקות טריים ונאים.
תפוח אדמה, בתנור?
למנה השנייה הלכנו על קלאסיקה, שבמסעדת זכאים כבר שכללו עד שלמות, קרעי תפוח אדמה (18 שקלים). אח, הפה מתמלא ריר כשחושבים על תפוח אדמה שבושל היטב, נקרע לגזרים ביד בוטחת, לוטף בשמן זית ונאפה בתנור עד לשיזוף יפהפה ופריכות ממכרת. ואז הגיעה המנה והמציאות טפחה על פנינו, יותר נכון סטרה לשפתותינו. חתיכות תפוח אדמה חתוכות, שבושלו זמן מינימלי (חלקן אפילו לא מספיק והיו בלתי אכילות), כוסו בתיבול אנמי והוכנסו לתנור לשנייה וחצי. איפה הקראנץ' איפה, איפה השיזוף, איפה הפראות של מדורת תפוחי אדמה? כנראה עדיין במטבח של זכאים. תפוח האדמה מוגש ככה בלי כלום, אפילו בלי רוטב לטבילה מצילת חיים, ואפילו חובבת תפוחי האדמה הגדולה בהיסטוריה (אני) לא רצתה לסיים מהצלחת. מביך.
טיפ: תפוחי אדמה צולים באהבה, או לא צולים בכלל.
למי קראת שיפוד?
מנה נוספת שהזמנו מכונה בתפריט "שיפוד טופו מתובל, טחינה וירקות" (32 שקלים). במציאות? פייק ניוז! פיתת זעתר, שלא הוכנה במקום, אלא ככל הנראה חוממה במיקרו במקום, ועליה כמות נדיבה של גושי טופו חסרי טעם שלא שופדו ולא פגשו אש, לא מתובלים ולא בטיח, טחינה סתמית, בצל סגול, פלחי עגבנייה צרובים ועלי סלק שומניים. מנה פשוט לא טובה מכל הבחינות, כאשר השיא הוא הטופו שמהווה הצדקה לכל ההשמצות שהוא סופג (במקרה הזה לא סופג) לאורך השנים.
טיפ: הבטחתם שאתם לא מכינים תחליפי בשר? תקיימו. כי לקרוא לגושי טופו מחוממים (שלא הושרו במרינדה שתעניק להם מטעמיה) שיפוד, זה עלבון לבלוטות הטעם של הלקוח הטבעוני ושירות גרוע מאוד למתלבטים.
שכחו אותי במטבח
מקטגוריית הממולאים בתפריט הזמנו גם פלפל ממולא (28 שקלים). זמן רב אחרי שסיימנו להתעלל בגופת הטופו התפל, הבחנו כי הוא ממאן להגיע. והאמת היא שכבר נהיה מאוחר ושתי המנות האחרונות כבר הוציאו לנו את החשק מלאכול אי פעם שוב. בדקנו עם המלצר אם הוא שכח להזמין לנו את הממולא ואכן כך היה. ביקשנו חשבון.
טיפ: אל תשכחו להוציא מנות. אבל אם לשפוט לפי התקדמות הערב, מדובר בהפסד כספי שלכם, ורווח קולינרי שלנו.
פיאסקו לקינוח
אם הערב לא חרק מספיק, אז במעמד הגשת החשבון לשולחן המלצר פינה את בקבוקי הבירה ששתינו, שעדיין היו רחוקים מלהיות ריקים.
טיפ: אם לא נתתם לנו אוכל טוב, לפחות תשאירו לנו את הבירה.
שורה תחתונה
כטבעונית טרייה, כל מה שבא לי זה לפרגן למטבח הטבעוני, למסעדות, לשפים ומסעדנים שמעיזים לפתוח מקומות טבעוניים, לכן הביקור במושקא היה מבאס, והכתיבה על מושקא מבאסת עוד יותר. אז נכון שהמקום בהרצה, ונכון שהמחירים נמוכים והכוונות טובות וטהורות, אבל בסופו של דבר, אכלנו אוכל לא טעים, אוכל חסר השראה, שמחה או יצירתיות. מנות שלא הוכנו בצורה נכונה והזכירו אוכל של סטודנט טבעוני בעל כיריים חשמליות שמכין חמגשית עצובה להפסקת צהריים חפוזה בלימודים. וקיבל נכשל.
מושקא. אילת 4, תל אביב. טלפון: 053-9372301