בשנים האחרונות המטבח האסייתי הולך ומשתלט על ישראל. אחרי שנים של חוסר הבנה, היום כולנו יודעים מה זה מרק ראמן, איך אוכלים מוקפץ טוב ואיפה הכי טעים לאכול סושי. אחד האנשים שאחראים למהפך הזה הוא, איך לא, ישראל אהרוני - מהשפים המזוהים ביותר עם המטבח האסייתי בישראל.
במסגרת המסע שלנו אחרי המנות הוויראליות המומלצות בארץ פגשנו אותו במסעדת הירו האסייתית שלו ברחוב לבונטין בתל אביב, במטרה לנסות ולענות על השאלה מה יותר טעים, ראמן או באן, ועל הדרך איך מכינים את הלחמנייה האסייתית המאודה והמטריפה הזאת.
אז החדשות המבאסות ביותר שאנחנו מקבלים מאהרוני הן שלהכין לחמניות באן זה חתיכת בלגן, ושלא מומלץ לנסות את זה בבית (תאמינו לנו, ניסינו, ובמקום לחמניות אווריריות קיבלנו יציקות עגולות ועצובות). בהירו הלחמניות המאודות השובבות מתאדות להן במטבח בסיר אידוי גדול ששומר אותן אווריריות וחמימות לאורך זמן, עד לרגע שבו מתחילים למלא אותן במילויים שונים - עוף, ברווז, טופו ומה לא.
אנחנו ניסינו שתי לחמניות באן, במילוי של עוף ובמילוי של ברווז, וכמובן גם את מרק הראמן (בגרסת העוף) שאיתו התחילה המסעדה הזאת את דרכה, בדוכן קטן בשרונה מרקט בתל אביב. הבשורה המרעישה, לפחות מבחינתנו, הייתה שהבאן ניצח את הראמן בנוק אאוט.
מרק הראמן כאן אומנם עשיר ומנחם לסוגו (כמו מרק עוף יהודי בגרסת אסיה), אבל אנחנו נשבינו בקסם הצבעוניות והשובבות של הבאנים - לחמניות קטנות ולבנות שבתוכן מילויים צבעוניים ועשירים. הבאן המוצלח במיוחד היה לטעמנו באן העוף, ששילב הכל מהכל - חריפות, מתיקות, פריכות ונימוחות.
החיסרון היחידי בלחמניות הבאן הוא שהן מותירות שכבה דביקה במיוחד בין השיניים - ועדיין, אם תשאלו אותנו זה שווה את זה בענק. אולי זאת הסיבה שאהרוני בוחר להקדיש ללחמניות הללו רשת אוכל רחוב חדשה, שבכוונתו לפתוח בשנה הקרובה.