אחרי שפקד אותנו יום מחורבן במיוחד החלטנו לפנק את עצמנו בארוחת צוהריים מנחמת של שניצל בבגט - קלאסי ומושחת. משלא מצאנו שום (אבל שום) רשת שניצלים שעושה משלוחים (לפחות לא לאזור שלנו), החלטנו ללכת ולהביא את השניצל בעצמנו.
רכשנו שניצל בבגט בשניצל קומפני (שם נתקלנו ביחס מעצבן במיוחד בטלפון, ועדיין, החלטנו להגיע לסניף הרמת גני של הרשת), ובשניצל קוקי. בשני המקרים הלכנו על בגט עם שניצל בגרסתו הבסיסית ביותר, וצ'יפס. בשניצל קומפני שילמנו 36 שקלים (הצ'יפס הגיע בתוך הבגט), ובקוקי שילמנו 33 שקלים (והצ'יפס - בשקית נפרדת).
מה חשבנו: סיימנו להתבאס (נשבעות!) מהגישה הגרועה של השניצל קומפני ושמנו את חילוקי הדעות בינינו בצד כדי לבחון את השניצלים בצורה חסרת פניות. מבחינת הטעמים - היו הבדלים ברורים בין שתי הרשתות. בשניצל קומפני סיפקו שניצל מהזן העסיסי יותר, שבו העוף נוכח הרבה יותר מהציפוי. השניצל היה מעט דל מבחינת תיבול, אבל התאים למי שאוהב טעמים פשוטים ונקיים.
גרסת השניצל של קוקי הייתה פריכה בהרבה - שניצל דקיק, מלוח, פיקנטי ומלא בטעם (לנו הוא הזכיר ביסלי גריל, בקטע הכי טוב). הלחמנייה הייתה אף היא טעימה וטרייה, ובאופן כללי היה מדובר ביופי של כריך. הצ'יפס קצת פחות הרשים אותנו - הוא היה מהז'אנר דל הטעם ומעט רטוב מדי - אבל עדיין, נהנינו.
בשורה התחתונה: שתי הרשתות סיפקו את הסחורה ברמת התוצר. סבבה של שניצלים, אחלה לחמניות וגם צ'יפס סביר. מי שמחבב את הז'אנר הפריך והדקיק ימצא את מבוקשו בשניצל קוקי, מי שמעדיף את השניצלים העסיסיים יותר מוטב שיבחר בשניצל קומפני. כך או כך, מדובר בשניצלים חביבים במיוחד. בספירת הנקודות הסופית שלנו ניצחו השניצל קומפני במחצית הנקודה את שניצל קוקי, אבל מבחינתנו מדובר בתיקו.