אין תמונה
סלמון מהמם בצפרה. השאלה האמיתית היא איך הוא נראה אחרי חצי שעה באופנוע

נא לא לצלצל בפעמון. זאת הבקשה היחידה שיש לי משליחי טייק אוויי, ובאופן כללי מאנשים שבאים אליי הביתה. גם בגלל שלצלצל בפעמון דלת זה מנהג וולגרי כמעט כמו להשאיר הודעה קולית, אבל בעיקר בגלל שרוב הסיכויים שבדיוק סיימתי להרדים את הילד, מלאכה שכל מי שהתנסה בה יסכים שהיא משעממת וארוכה כמעט כמו "בירדמן". ואיכשהו, למרות שהילד גדל בתל אביב, מה שאמור להכשיר אותו לתנומה גם על צופר משאית בתוך אגזוז של קו 5, הוא מתחזק סונאר עטלפי רגיש במיוחד שעלול לגרום לו להתעורר מצלצול השליח, לא להירדם יותר לעולם וחמור מכך – לדרוש שנחלוק אתו במזון. אז נא לא לצלצל בפעמון. זה מה שאני מציינת בסעיף ה"הערות" בהזמנות ברשת, מדגישה בפני הנציג הטלפוני ומוכנה גם לחרוט לשליח על הזרוע בעזרת צ'ופסטיק.

>> בואו, בואו לפייסבוק שלנו

עם תנאי הפתיחה המנג'סים וחסרי המשמעות האלו, החלטתי להקדיש את מדור הטייק אוויי הראשון למקום שמעולם לא צלצל לי בפעמון - צפרה, מסעדתו האסייתית של אבי קונפורטי. למה דווקא הם? יש מגוון סיבות שהעיקרית בהן היא שהמשלוחים של הבראסרי לא היו זמינים, אבל גם בגלל שהם פשוט נורא טעימים. יקרים, אבל טעימים.

שקית טייק אוויי, צפרה (צילום: נטע חוטר, mako אוכל)
השקית. תכלס, משדרת סוג של יוקרה | צילום: נטע חוטר, mako אוכל

חונק או מפנק?

פתחנו בשילוב בין מצפון לפחמימה, כלומר אגרולים וירקות בכבישה אסייתית. מנות זולות, הירקות עולים רק 15 שקלים וטעימים מאוד, גזר, כרוב וכרובית מתקתקים ורעננים עם שומשום. האגרולים – שפעמים רבות זוכים לסוף די כאוב, רטוב ומאכזב במשלוח – קריספיים וכיפיים ומשומנים בדיוק במידה הנכונה. הם עולים 26 שקלים לצמד שמנמן ומגיעים עם רוטב מנגו צ'ילי מצוין. בחירה בטוחה ולא מסעירה, אבל הראשונות השוות בתפריט מאמירות לאזור החמישים-שישים שקל, וזה כבר פחות התאים לנו.

לעיקריות בחרנו ב"סופר פי" (93 שקל), אטריות ביצים עם בקר, צ'ילי אדום, נענע בקרמל שום וצ'ילי קמבודי. מנה מושלמת, מתוקה וחריפה, שלצידה מגיע סלט מלפפונים אסיאתי קטן ומפתיע. תוספת מרעננת למנה קצת כבדה, שהלוואי והייתה מגיעה עם כולן או באופן כללי, עם החיים. גם "סארי קארי" (63 שקל, קצת יותר סביר) - אטריות חיטה עם חזיר, עוף ושרימפס בקארי - הייתה נהדרת. חריפה למדי, עם חתיכות זוקיני קראנצ'יות ובוטנים. עדיין מדובר במנה יקרה מעט ממקבילות כמו ג'ירף, אבל גם הרבה פחות טראשית. המנות נדיבות, לא מדובר בקילו נודלס שישאיר אתכם מעולפים, רוב הסיכויים שיישאר מקום לקינוח (בהזדמנות נפתח את כל נושא הקינוחים האסיאתיים במאמר שכותרתו תהיה : "טפיוקה, בשביל מה זה טוב?"), אבל גם בלעדיו תצאו שבעים.

אגרול, צפרה (צילום: נטע חוטר, mako אוכל)
האגרול. קריספי וכיפי ומשומן בדיוק במידה הנכונה | צילום: נטע חוטר, mako אוכל

ארזתם לבד?

מוכרחים לציין שיהיה נחמד אם צפרה יעבדו על כל נושא האריזות, שהן סתם גושי פלסטיק פונקציונליים ולא מרגשים. תתקדמו לקרטונים מעוצבים, זה מבאס לאכול בכלים שנראים כמו משהו שצריך להחזיר לאמא. ואם כבר להיות קטנוניים, אז אציין שעל מנת לצמצם למינימום את המגע האנושי (שאיפתי בהזמנות אוכל ובחיים באופן כללי) הזמנו דרך האתר שבו יש אופציה להיפטר מהחזיר והשרימפס ב"סארי קארי", אבל רק משניהם ביחד. כאילו שמי שלא אוכל חזיר פוסל אוטומטית גם את השרימפס על בסיס כשרות, אופציה שלא מתחשבת באנשים כמוני שלא אוכלים חזיר על בסיס היותה חיה חמודה אבל כן אוכלים שרימפס על בסיס היותו טעים. אז הורדתי את שניהם וביקשתי בהערות המיוחדות להוסיף שרימפס, אבל כנראה שלא קראו אותן. מילא, העיקר שלחלק של נא לא לצלצל בפעמון הם הגיעו. השליח, איש אצילי ומתחשב, גם התקשר מחוץ לבניין וגם נקש בעדינות חשאית על הדלת.

הוא עוד ישוב?

אז צפרה אמנם יקרה יותר ממרבית האופציות, אבל הנפילות איתה נדירות עד לא קיימות. אף פעם לא איחרו לנו במשלוח או טעו במנות או סתם היו מגעילים, והכל, תמיד, טעים נורא. טעים מספיק בשביל לחצות את רף ה-200 שקל למשלוח סולידי וזהיר? תלוי בחודש, כמו שאומרים אצלנו במעמד הבינוני.

צפרה, יגאל אלון 96 תל אביב, טלפון: 03-6240044, שעות פעילות: ראשון-שבת 12:00-24:00.

מאסטר שף VIP: משימת טייקאוויי – הערב (ראשון) ב-21:00

הזמנה: דרך אתר משלוחה. הכל כדי להימנע משיחת טלפון עם הזולת.
זמן הגעה: הבטיחו עד 60 דקות, הגיעו תוך 45.
אריזה: פונקציונלית ולא מרגשת.
מחיר: 210 שקלים כולל משלוח. חנקתם.
בקשות מיוחדות: הצליחו לא לצלצל בפעמון, פחות הסתדרו עם תוספת השרימפס.

>> קרקר בטטה בצורת ברווז!