בסימן שנה לאסון הכרמל, נסענו שוב לבקר באזור המדהים והאהוב הזה. לאחר טיול יומי עצרנו לארוחת ערב בכפר האמנים עין הוד, במסעדה הארגנטינאית דוניה רוסה שלמרבה המזל לא נפגעה בשריפה הגדולה. המסעדה ממוקמת בבית ערבי עתיק המזכיר ברילוצ'ה בארגנטינה, ולא ניתן להגיע אליה ברכב – חונים מחוץ ליישוב והולכים כמה דקות ברגל.
המסעדה מאובזרת בסגנון חווה דרום אמריקאית, עם הרבה עץ, בקבוקי יין על הקירות, פוסטרים בספרדית ורחש גחלים - וביחד הם נותנים תחושה ארגנטינאית אותנטית שהזכירה לי את הטיול של אחרי הצבא. הדוניה (גברת) רוסה הייתה סבתו של בעל המקום, שרצה לשמר ולשחזר את בישוליה וביתה - ואמנם דיוקנה מעטר את הקיר.
אוקיי, ומה עם האוכל?
התפריט עמוס סוגי בשר ומנות ראשונות ארגנטינאיות מובהקות. אנחנו הזמנו למנה ראשונה אמפנדס (4 יחידות, 40 שקלים, בטעמי ירקות, בשר או שילוב של שניהם). האמפנדס היו פריכים מאוד וטעימים, הבשר היה עשוי טוב ובכיסונים עם הירק הורגש מאוד טעמו של התירס. בהחלט התחלה טובה. עוד הזמנו צלחת עם קרפצ'יו פילה בקר (44), שהיה מושלם. כמות השמן הייתה מדויקת, הפרוסות היו דקות וטעימות, והמנה גרמה להנאה צרופה בכל ביס - בהחלט מנת חובה. לסיום סבב הראשונות הזמנו את מרק הבית: מרק עגבניות (28), שהיה עשיר מאוד בעגבניות טריות, בצל, שום וירקות שורש ונתן קונטרה נהדרת ליום החורף הקר. לחם הבית (12) היה לחמנייה קטנה וחמה מהסוג שמרקו היה אוכל במסעותיו אחרי אמא, שלידה הוגשו ממרח טפנד זיתים ואנשובי מוצלח מאוד וממרח עגבניות יבשות קצת פחות מוצלח. הלחמנייה אינה מספיקה ליותר משני אנשים ואם תחפצו בלחמנייה נוספת, תיאלצו להיפרד מתריסר שקלים נוספים - קצת מאכזב.
המסעדה מציעה שני סוגים של מנות עיקריות: בשר מהאסאדור (גריל הפחמים) או מגוון פסטות עם בשר. מכיוון שבדמי זורם דם ארגנטינאי, באופן טבעי בחרתי במנות הגריל. ניתן לבחור מנות בודדות או גריל מעורב בקר (260 שקלים ל-2 נקניקיות צ'וריסוס, 300 גרם אנטרקוט, 300 גרם סינטה, 200 גרם מדליוני פילה ותוספת לבחירה) או גריל מעורב כפרי (240 שקלים ל-2 צ'וריסוס, אסאדו פלדה, נתח קצבים ותוספת לבחירה).
אנחנו בחרנו בשני הגרילים המעורבים, ולהלן התוצאות: הצ'וריסוס היו מעולות ופריכות, והאנטרקוט היה סטנדרטי למדי לעומת מקורו הארגנטינאי. דווקא מי שהפתיעה לטובה היא הסינטה, שהייתה מעולה ובמידת עשייה מדויקת. מדליוני הפילה לא המריאו והיו קצת אנמיים, אבל האכזבה הגדולה הגיעה דווקא מכיוון מפתיע - נתח הקצבים. הייתי יכול לשלוח עוד קצב לכלא על המנה הזו, שהוגשה קרה ובמידת עשייה לא נכונה והייתה קשה ללעיסה. באותה מידה יכולתי ללעוס מסטיק, וזה קצת חבל. האסאדו היה יבש כמו שאסאדו צריך להיות וטעמו המעושן היה טוב, אך מי שאינו קרניבור - ספק אם היה נהנה ממנו. התוספות שהזמנו היו צ'יפס פריך וטעים ואורז עם פטריות ובצל, שהיה קצת לא מוכן. את הארוחה ליווה בקבוק יין החודש המעולה (125) - מדבר אדום של יקבי קדש ברנע - שאם צריך לסכם אותו במילה אחת, היא תהיה "וואו!".
בשלב הזה כבר היינו מפוצצים, אבל מכיוון שתמיד יש מקום לקינוח הזמנו פלאן עם ריבת חלב (22), הגרסה הארגנטינאית המסורתית לקרם קרמל. הקינוח הזכיר לי את דודתי בלנקה, שהייתה מכינה אותו בצורה מושלמת, וגם הפלאן הזה היה מושלם. הזמנו גם את הקרמה לה בננה (25) - שכבות בננה, פירורי ביסקוויטים וריבת חלב עם קצפת - שהיה מתוק מאוד וטעים לא פחות.
קריאה לסדר
מכיוון שיש רק אסאדור אחד שמכין את כל הבשרים, לוקח להם זמן לצאת. הרבה זמן. כשהבשרים יוצאים בקומבינציית הגריל המעורב חלקם מגיעים קרים - ולכן יש בזה סיכון. שווה להזמין את הבשרים בצורה אינדיבידואלית, כי בשר קר הוא פשוט לא טעים. ממש כמו יציאת הבשרים, גם השירות לוקה באטיות יתר. אמנם המלצריות ידידותיות, חייכניות ואינפורמטיביות, אבל מלצר אטי זה הדבר האחרון שאתה רוצה כשאתה רעב.
כמה דברים שצריך לדעת
1. המסעדה אינה כשרה ומגישה גם בשר לבן.
2. בימי ראשון המסעדה סגורה. בערבים ובשבתות בצהריים רצוי להזמין מקום מראש.
3. קיים תפריט ילדים.
4. עדיף לשבת בפנים ולא במרפסת (המעשנים). הפנים מושקע ומכניס לאווירה.
5. מכיוון שהחניה מעט מרוחקת, והחודש הוא דצמבר, כדאי לקחת מעיל.
6. אפשר לקנות הביתה ממרח צ'ימיצ'ורי, עוגיות אלפחורס, ריבת חלב ועלי מאטה לשתייה.
7. המחיר לזוג בארוחה מלאה נע בין 350 ל-500 שקלים.
8. השירותים מאוד נקיים ומקושטים בפוסטרים ספרדיים.
9. האסאדור אוהד את בוקה ג'וניורס - אף מילה על ריבר-פלייט.
10. המנות העיקריות מגיעות במיני מנגל אישי - שימו לב שהוא באמת דולק.
שורה תחתונה
מסעדה טובה עם אוכל טעים, אווירה ביתית ואותנטית מצד אחד, וחו"לית מצד שני. למרות המעידות במידת העשייה והטמפרטורה - בסך הכל אני ממליץ.
דוניה רוסה, כפר האמנים עין הוד, 04-9543777