זה כבר שיא חדש. עוד לא הספקתי להעלות לאוויר את הסרטון בג'ונתן פוד קלאב, והנה המסעדה נסגרה. וחבל! בניגוד לכמה פלופים בעבר, פה יונתן רושפלד חזר לשורשים, והאוכל היה מצטיין, ממש 9 במדד שלי. נכון, זה כבר הפך לסדרתי אצלו, סגירת המקומות, אבל בשלוש הפעמים שהייתי בפוד קלאב היה די מלא. מוזר, אבל בסטטיסטיקה הישראלית, שבה 95 אחוז מהמסעדות נסגרות, רושפלד הוא רק מספר - וכשבוחנים את ענף המסעדות מתגלה תמונה קשה מאוד.

אז למה באמת נסגרות כל כך הרבה מסעדות? התשובה אצל השר העלק-חברתי כחלון. השנה התברר שהממשלה היא זו שעומדת מאחורי המחירים הגבוהים במסעדות, וגם מאחורי פשיטות הרגל הרבות - והכל מהשיקולים הכי הזויים שיש. ממשלת נתניהו רוצה "להילחם" בעובדים הזרים. אבל זו מלחמה לא אמיתית. הם לא יגרשו, הם לא יעבירו להסגרים, הם מחפשים דרכים עקיפות.

בשנה שעברה הוחלט על קרן פנסיה מיוחדת לעובדים זרים. עוד סוג של מס למסעדות, כי הקרן תופקד בבנק שהמדינה בחרה – ולא ישירות אצל העובדים הזרים. אבל זו הייתה רק ההתחלה. בחודש שעבר התבשרו בעלי המסעדות שהם יהיו אלה שעל גבם "יטפלו" בעובדים הזרים; הם יצטרכו לשלם קנס ענקי על כל עובד זר, גם רטרואקטיבית לשש שנים אחורה. בחישוב פשוט - מאות אלפי שקלים מינימום לכל מסעדה. מישהו מצפה שמסעדה תעמוד בזה?

באוצר לא מגדירים זאת כקנס אלא כמס. מס שנועד לתת זכויות לעובדים הזרים. אבל זהו שקר גס וסמנטיקה זולה - עובד זר היום מרוויח הרבה יותר ממשכורת מינימום ועושה עבודה שאף ישראלי לא מוכן לעשות. קחו למשל שטיפת כלים. אף ישראלי לא מוכן לעבוד בזה. אפילו לא תמורת עשרת אלפים או 12 אלף שקל בחודש. כן, זה השכר הממוצע של שוטף הכלים במסעדות בתל אביב (כולל תנאים סוציאליים).

אז עכשיו מסעדות שבקושי שורדות ובקושי מצליחות להתאזן חוטפות מס חדש שעלותו עשרות אלפי שקלים בשנה. האוצר מצפה שהן יפטרו את העובדים הזרים, וכך יימנעו מהקנס. הבעיה – מי יעבוד בעבודות האלה?

וגם אם יפטרו - תארו לעצמכם 70 אלף עובדים זרים (זוהי ההערכה בענף המסעדות) מפסיקים לקבל שכר בן לילה. ביבי, שבא לבקר בדרום תל אביב, ביד אחת מקבל נשיקות מהתושבים וביד השנייה שולח לרחובות עשרות אלפי אריתראים, בלי כסף, בלי פרנסה. מה הם יעשו? אתם מבינים לבד את ההשלכות.

ניב גלבוע (צילום: דני בר און)
ניב גלבוע. איך שלא תסובבו את זה – אנחנו הסועדים מפסידים | צילום: דני בר און

והמסעדות שלא יכולות לפטר את העובדים ולא יכולות לממן את הקנס החדש – הרבה מהן ייסגרו, והשאר יעלו מחירים כדי להתקיים במציאות החדשה. איך שלא תסובבו את זה – אנחנו הסועדים מפסידים.

תל אביב הפכה בשנים האחרונות, ובצדק, לבירה קולינרית. בחודש הבא אני מארח כאן עיתונאית חשובה מניו יורק שבאה לכתוב על הסצנה הזו. יש פה מטבחים נפלאים ואנשים מוכשרים. אבל עכשיו כל זה הולך להיגמר. לצערי אני צופה פשיטת רגל מאסיבית של עוד מסעדות – כי הרי גם אם הן יעלו מחירים כדי להתמודד עם הגזירות, אנחנו הרי לא נרצה לשלם. עשרות אלפי עובדים - טבחים, מלצרים, ברמנים - כולם ייפלטו מהשוק הזה. עוד אבטלה למדינת ישראל.

מי שלא יפשוט רגל ינסה לשרוד אולי עם חומרי גלם נחותים ומבצעי שיווק מביכים. תל אביב תהפוך מבירת המסעדות בנוסח משייה וטאיזו לבירת ההמבורגרים הנחותים נוסח השף רוט ב-8 שקלים. וכך במדינת החלם שלנו, בה רק מושחתים מצליחים, נוכל אנחנו להמשיך לבכות על יוקר המחייה והחיים הקשים. רק תבינו מאיפה הדג הזה מסריח.

לפוסט המקורי בבלוג של ניב גלבוע