אין ספק, אלו היו שנתיים סוערות. מדי פעם נראה היה שהטבעונות אכן הציבה אלטרנטיבה שפויה ורחמנית לחיינו הכה קשים פה. למה להתרגז על רב שמקלל הומואים לקראת המצעד בבאר שבע, אם אפשר להפסיק לאכול חלב? "חלב זה מוגלה", כתוב באתרי הטבעונות. למה להתרגז על רצח של שכן בבאר שבע שכעס על רעש מתחת לדירה - אפשר להפסיק לאכול ביצים. "ביצים זה צואה – זה יוצא לתרנגולות מהתחת" - נאמר לי בכתבה שעשיתי על התופעה. ובכלל אם החיים פה זה חרא – אז בואו נעשה משהו טוב לסביבה. לא נאכל חיות, לא נפגע בבעלי חיים. לא נתעסק בדברים שמפריעים לבני האדם פה, נגן על החיות!

בשנתיים האחרונות צפיתי בסרטונים קשים, שמראים התעללות קשה מנשוא בעגלים רכים, גוזלים ועוד בעלי חיים. חלק מהסרטים גרמו לי ממש לבכי. ראיתי גם את התחקירים הנוראיים על בני אדם גסי לב שמתעללים בפרות בבתי המטבחיים. התעללות בבעלי חיים היא בלתי נסלחת. כך גם הרעב באפריקה, רדיפת מיעוטים, רצח בני אדם על רקע חוסר סובלנות ועוד ועוד. האם אני, כאדם רציונלי, מגדל כלבים וחתולים, אוהב חיות, האם אני אישית אשם ברצח של נשים בדואיות בנגב על כבוד המשפחה, או בהתעללות בעגלים באדום אדום, בתור מי שלא קונה מתנובה דבר?

ניב גלבוע (צילום: דני בר און)
ניב גלבוע | צילום: דני בר און

כנראה שכן. אני מקבל עשרות איומים על חיי מדי חודש מאנשים שמאחלים לי מיתה נוראית. לא בגלל שהם טוענים שרצחתי נערה במצעד הגאווה. או בגלל שאנסתי ילדות. גם לא בגלל שנסעתי לאפריקה ופיזרתי חורבן ומחלות וגרמתי למיליונים למות מרעב. לא. רק בגלל שאכלתי סטייק ונהניתי. אני מבין שיש עוד המון טבעונים לא אגרסביים. אני מבין שכנראה אני ועוד אחרים נפלנו קורבן ל"טבעונים מהגיהינום" שלא מבחינים בין בני אדם לחיות, תרתי משמע. ואני יודע שיש טבעונים שלא יאחלו לי מוות, לא יקללו, יחיו את חייהם, ואולי יחיו חיים מאוד בריאים. הבעיה שהם כנראה המיעוט.

ביקרתי במסעדת ננוצ'קה פעמיים בשנה האחרונה, כדי לראות איך מקום שמח ומצליח מנסה לבנות עולם חדש. ובכן, האוכל היה מזוויע והבר היה ריק. איש לא ישב ושתה דרינקים. כלום. נכון, הכי קל לנתח את נפש הטבעוני, לומר שהוא לא שמח ולא נהנה. אין לי מושג – עובדה. הבר תמיד היה ריק.

במקום אחר, זכאים שמו, התחילו בזמנו למכור "סטייק לחם". שתי פרוסות לחם בעלות אסטרונומית. כשבאתי לצלם שם ביקורת, הותקפתי – אני והצלם נזרקנו מחוץ למסעדה באלימות קשה. אני מעולם לא הרמתי יד על איש. גם כאלה שהכי הרגיזו אותי. אבל גם את זה נשים בצד כרגע.

מה מביא אנשים בעלי אידיאולוגיה (ואל תבינו לא נכון, להיות עם אידאות זה נפלא בעיניי, הרי מה יש לנו בחיים אם לא אידאות. מותר האדם מהבהמה – וזה לא נאמר כהקנטה) לאלימות פיזית ומילולית? בעיתון "הארץ" קראתי לא מזמן מאמר שהגדיר אותי ואת רוב העולם כנאצי. חלק ממשפחתי נספתה בשואה אבל לכותב שם, גרפומן ספרותי מסוג כלשהו, שפעם העריץ את ביבי ו"התפכח" ולכן כנראה קיבל שם במה – היה חשוב לקרוא לכל אוכלי הבשר לא פחות מנאצים. האמת, הוא לא ראשון. הצירוף "שואת בעלי החיים" כבר הפך למינוח רווח.

ושוב אשאל – אידיאלים זה דבר נפלא. אני נגד התעללות בבעלי חיים, וכן אוכל מדי פעם בשר ועוף. למה מבחינת כת הטבעונים אני בן מוות?

אז יש שיאמרו, ובצדק חלקי: כבד אווז זו התעללות קשה, ואתה מתעלל בעצם האכילה. ואכן בזמנו בדקתי את נושא כבד האווז – בארץ חוקקו חוק נגד האבסת האווזים. האבסה שגורמת להם לכאב והתפתחות דלקת בכבד השומני. אבל מה קרה? כבד האווז התייקר – והתחלנו לקבל אותו לישראל ממדינות אחרות. דבר לא השתנה מבחינת ההתעללות – זה רק עבר את הגבול. מה עם לגדל אווזים, כמו שזה נעשה לפני 40 שנה, בלי האבסה וכאב, רק לשחוט עם הזדקנותם? לא יילך פה. זה נוסה וההתנגדות של הטבעונים בכנסת ביטלה את האופציה. אז נמשיך לצרוך פה כבד אווז מאווזים סובלים – אבל האווזים יסבלו להם בחו"ל.

וזה בדיוק העניין. כת הטבעונות על גווניה ופסבדו מנהיגיה – מביאים אותה לאבדון, ועל הדרך את בעלי החיים שהם כה דואגים להם. המסעדות שלהם נסגרות. מסעדות אחרות מנפקות מנות טבעוניות לאנשי הכת ומוכרות מנות רגילות לרוב הסועדים.

זכאים סטייק לחם (צילום: חני זכאים,  יחסי ציבור )
זכאים סטייק לחם | צילום: חני זכאים, יחסי ציבור

בריא או לא בריא? 

ומצטער, הגיע הזמן לבדוק את נושא הבריאות, כי הטיעון הטבעוני מתחלק לשניים. נגד התעללות בבעלי חיים – ובעד אורח חיים בריא. האומנם? קראתי גם את המחקרים האחרונים בתחום, לא אלו שמתפרסמים ב"הארץ מדיקל ז׳ורנל" אלא דווקא אלו שהתפרסמו ב"ניו אינגלנד" ושאר המגזינים החשובים. ואל תיטעו לרגע, אם אתם שמאלנים, טבעונים ומתנגדי נתניהו, אל תחשבו ש"הארץ" מייצג אתכם (למעט כמה עיתונאים שווים וערכיים, זה עיתון עמוס פייק ניוז, בכל מה שלא קשור לגידי וייץ, ורטר ותחקירי נתניהו). על העיתון הלא רלוונטי הזה השתלטו ציניקנים, טבעונים באמת או מתחזים, שיעשו הכל בשביל עוד קליק או לייק. לדעתם המילייה שלהם הוא תל אביב – ורק אנשים עם אידיאולוגיה יקראו אותם. צודקים, אבל - זה מדהים שבמדור אחד טלי חרותי סבר עושה עבודת קודש נגד שרלטנים וגנבי תארים והסמכות, ועמוד אחד לפני, באותו עיתון, יש שרלטנים שמתהדרים בתואר נטורפטי-שקר-כלשהו שמסבירים לנו למה בלי בשר, דגים ומוצרי חלב – נהיה יותר בריאים. אבל אל תבינו לא נכון, עיתון "הארץ" זה לא העניין, זה ממש תינוק שנשבה בבועה שלו.

בשבוע שעבר קיבלתי יותר מדי איומים על חיי. אפשר לחשוב מה עשיתי. רצחתי? אנסתי? שדדתי? לא. העזתי לשבת בתוכנית בוקר ניצפת (הפעם בקשת) ולדבר על בשר עם פרופסור מוטי רביד. האיומים כללו קללות, תיאורים פלסטיים של איך כדאי שאמות ואבחנות חדות על גופי, מוחי והאינטלקט שלי.

זה קרה, כאמור, בשבוע שעבר. בזמנו, כשהייתי בחדשות 10, מוטי רביד היה הפרשן הרפואי הקבוע, ועשרות פעמים ראיינתי אותו בענייני בריאות שונים. אני מאד מעריך את האדם והידע. הפעם דנו בבשר. האמת, הוא הצליח להבהיל גם אותי עם מחקרים שמראים שבשר אדום וכולסטרול מסוכנים ומפחיתים 5 שנים מחיי אדם. ובאותה תוכנית שאלתי אותו – האם צמחוני יחיה יותר, או טבעוני? ותשובתו הייתה ברורה. טבעונים הם הכי חולים, אוכלי כל (כמוני) היכנשהו באמצע הסקאלה ומי שאוכלים דגים ומוצרי חלב ונמנעים מבשר (צמחונים?) – הם הכי בריאים.

"טבעונים הכי חולים?", הקשיתי, לא כדי להרגיז אלא כדי להבין אם הפרופ' המכובד לא התבלבל. הוא לא, וחזר שוב על דבריו. וכמו סרט רע וידוע מראש – גל הקללות והאיומים מהכת לא איחר להגיע לפייסבוק שלי.

אבל אסיים במשהו חיובי. תנו קרדיט למיקי חיימוביץ או לפרופ' רביד. התחלתי לאכול בשר אדום רק פעם בשבוע. כי הבריאות שלי חשובה לי. עדיין אדאג שהבשר שאני אוכל איננו ממקור של התעללות. וזה לא קורה בגלל שקראו לי נאצי, או איחלו לי למות מסרטן. זה שילוב אינטרסים, שלי ושל החיות למאכל מסביבי. אפרופו אידאות והבנת מקומך בעולם – קחו את משל המערה של אפלטון, האור הזה הגיע גם אליי. מיקי, מיטלס מנדיי קטן עלי  – בחודש האחרון אכלתי בשר רק פעם בשבוע!

לפוסט המקורי בבלוג של ניב גלבוע