כשרשת בתי הקפה הישראלית אילנ'ס תכננה להרחיב את הפעילות שלה לארה"ב, היא גילתה במפתיע שמישהו אחר כבר פעל לרישום סימן המסחר של הרשת (Ilan's) במדינה. עו"ד ג'ני מזור-גורדון, המתמחה ברישום סימני מסחר בישראל ובעולם, שייצגה את אילנ'ס בעניין, אומרת שההפתעה הייתה אפילו גדולה יותר כשהיא מצאה שאותה חברה שניכסה לעצמה את הזכויות רשמה בארה"ב סימני מסחר על שורה של מותגים ישראלים ידועים מתחום המסעדנות והמזון.
כך, נרשמו במשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי, "מתחת לאפם" של בעלי הזכויות וללא ידיעתם או הסכמתם, גם סימני המסחר של רשתות הקפה קפנטו (Cafeneto), קפה הלל (Hillel) וקופיז (Cofizz). גם סימן המסחר של רשת המזון אושר עד (Osher-Ad) נרשם באותו אופן.
לדברי מזור-גורדון, "כל אלה הוגשו למרשם סימני המסחר הפדרלי בארה"ב, USPTO, מטעמה של חברה היושבת בניו יורק, שאינה קשורה לבעלי הזכויות בשום צורה ואופן". הזהות של מי שעומד מאחורי אותה חברה אמריקאית אינה ידועה.
סימני מסחר יכולים להיות אותיות, ספרות, מילים, דמויות או צלילים, ובהם לוגו של עסק, שמאפשרים ליצרנים או מספקי השירותים לסמן את הסחורה או השירות שהם נותנים, ולמנוע הטעיה. רישום סימן מסחר מעניק לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן לגבי המטרה שלשמה הוא נרשם, ומאפשר לבעליו לבנות לעצמו מוניטין ולבדל את עצמו מהמתחרים.
במסגרת ההליך, נודע למזור-גורדון כי באחרונה גם הסתיים בארה"ב הליך משפטי בעניין רשת המזנון של השף אייל שני ושותפו שחר סגל מול אותה חברה אמריקאית לא מזוהה, שרשמה גם את סימן המסחר "Miznon". לדבריה, "בעלי הזכויות טענו כי הופתעו לגלות את הסימן הרשום בעודם מצויים בהליכים מתקדמים לאיתור מיקומים פוטנציאליים לסניפי הרשת בארה"ב, ובניו יורק בפרט. נטען כי הרישום הושג במרמה, ללא ידיעתם, תוך הגשת ראיות מזויפות שלפיהן פועלת מסעדה תחת השם הזה בניו יורק". ההליך הסתיים בספטמבר, לאחר שמבקשת הסימן - החברה הניו יורקית שאינה קשורה למזנון - ויתרה על הרישום.
נכסים בעלי ערך כלכלי עצום
מזור-גורדון מציינת כי סימני מסחר הם נכסים בעלי ערך כלכלי עצום, וערכם עולה ביחס ישיר למידת ההכרה והפרסום שבהם זכו כשהרישום הוא פעולה פשוטה יחסית ופרוצדורלית. בשביל לרשום סימן מסחר בארה"ב, צריך להראות שעושים בו שימוש. עם זאת, לצורך הגשת הבקשה מספיק להראות היתכנות לפעילות ולהצהיר בפני רשם הפטנטים וסימני המסחר כי יש כוונה להשתמש בסימן המסחר עבור אותה פעילות.
בהמשך יש להגיש ראיה על שימוש (במקרה של בית קפה, למשל, להראות שיש מקום פעיל). אם רשת ישראלית מבקשת לבטל רישום שנעשה בסימן המסחר שלה, היא תצטרך להוכיח כי הרישום נעשה במרמה. ניתן לעשות זאת למשל באמצעות משרד חקירות, שיביא הוכחות לכך שאף שנרשם סימן מסחר - אין כל פעילות.
רשתות ישראליות ידועות רבות פותחות סניפים בחו"ל על בסיס פעילותן המוצלחת בישראל. מזור-גורדון מציינת כי נראה שמגישת הבקשות - החברה הניו יורקית העלומה - מכירה את השוק הישראלי והעריכה כי לפחות חלק מהרשתות שאת סימניהן ניסתה לנכס, יגיעו לשוק האמריקאי וייאלצו בבוא העת לשלם לה עבור הזכות לקבל "בחזרה" את מותגיהן. הטקטיקה הזאת מזכירה תופעה שהייתה נפוצה לפני כעשור - הסייברסקווטינג (Cybersquatting) - רישום שמות מתחם באינטרנט במטרה לגרוף רווחים על גבם של סימני מסחר מפורסמים.
במקרה של אילנ'ס, החברה הניו יורקית ביקשה לרשום סימן מסחר, אך עדיין לא רשמה מקום לפעילות ולא הצהירה על שימוש שנעשה בו. לכן נעשה שימוש בחלון הזדמנויות פשוט יחסית שמאפשר התנגדויות. אילנ'ס פועלת לביטול הסימן שהוגש ללא ידיעתה, אך ייתכן כי חלק מהרשתות האחרות כלל אינן מודעות לכך. יום אחד הן אולי יגלו כי אחרים פתחו בתי עסק, בתי קפה ומסעדות בארה"ב תחת שמם.
הכתבה עלתה לראשונה באתר TheMarker
עוד באתר TheMarker:
הממשלה מפקיעה מהמשרד להגנת הסביבה את סמכויותיו בקידוחים ימיים