בלי להיכנס בכלל לוויכוח על חוקי הכשרות וכמה החוקים העתיקים האלה רלוונטים היום, אם יש דבר אחד שאני באמת לא מצליח להבין הוא למה אדם דתי צריך תעודת הכשר חתומה על קיר של בית עסק? יש מסעדות שאין בהן בשר כלל, יש כאלו שלא יכניסו מוצרי חלב, ויש אנשים מאמינים ששומרים על כשרות ומבשלים. וכן, יש גם עמותות שיעניקו תעודה בלי לקבל שוחד ואתנן. אם כך, התעודה של הרבנות היא רק הוכחה שאתם תשלמו הרבה יותר כי הרבנות בעצם עושה עליכם קופה.

תעודות הכשרות הפכו ממזמן למסחרה של הרבנות על חשבון אנשים מאמינים. משגיח הכשרות הוא הכל יכול ואין לכם מושג איזה דרישות הם מבקשים ממסעדות ומלונות בתמורה לתעודה. הסיפורים ששמעתי ממסעדות שנאלצו להאכיל יום יום את משפחתו הרחבה של המשגיח, או לקנות חסה ביוקר רק מספק אחד כי הוא "חבר של", מעמידים בספק את כל תהליך נתינת תעודת הכשרות.

כמה מסעדות בירושלים ניסו בזמנו להקים עמותה אלטרנטיבית; הם הגיעו עד בג"צ בגלל הדרישה להשתמש במושג "כשר" – מה שהרבנות התנגדה לו. מסעדות שהיו באיזור שוק מחנה יהודה וקנו שם ירקות (שוק כשר למהדרין) נאלצו להפסיק לעשות זאת כי הרבנות שלחה אותם לקנות ביוקר מצרכים וירקות אצל ספקים מרוחקים ובמחירים מטורפים. למה? תחשבו לבד. לצערי, בירושלים ההתאגדות הזו קרסה - קשה לנצח מונופול מגובה בעסקנים פעילים בכנסת. אני מקווה שבקרוב יתחדש המאבק ואני בהחלט אתמוך בו.

קיים גם כמובן הוויכוח על טיב האוכל הכשר - הטענה המרכזית היא שתהליכי הכשרות והשחיטה פוגעים למשל בבשר וגורמים לו להפוך למלוח הרבה יותר, או שהחסה הכשרה היא פצצה של רעל ביולוגי מרוב כמויות ההדברה שהיא סופגת כדי שחס ושלום תולעת לא תתחבא לה בטעות בין העלים. תוסיפו לזה מסעדות כשרות שמנסות לחקות מוצרים לא כשרים כמו להגיש קינוחי שוקולד במסעדה בשרית שזה אומר מתכון למרגרינה, שומן טראנס ועוד "חומרים נהדרים" בתוך המוס שלכם.

ניב גלבוע (צילום: דני בר און)
החיוך צולם כנראה אחרי מנה בשרית ולא "מוכשרת". גלבוע | צילום: דני בר און

>> לבלוג של ניב גלבוע

למרות זאת, מתברר שאפשר למצוא מקומות כשרים ראויים, כאלה שבעיקר לא עושים נסיונות עם שומן טראנס, ושומרים על איכות המזון. כשאכלתי לדוגמה בשר במסעדת west במלון רויאל ביץ', הופתעתי בין השאר מאיכות הבשר - קשה היה לי לזהות את סימני הכשרות הכל כך מוכרים. בדיקה שעשיתי העלתה שברבנות הקלו קצת את החוקים - ההמלחה תיעשה על חלק בבשר שלא נאכל והוא יוסר עם התקנת המנה, והניקור (שפוגע אנושות בסטייק אנטרקוט) ייעשה יותר במעודן. הופתעתי. בכלל, הופתעתי גם מהמסעדה הזו באופן כללי מכיוון שבעיני היא אחת המסעדות היפות בכל תל אביב, עם אוכל מושקע ומוקפד ומנות שלא יביישו מסעדות שף בדירוג גבוה.

עוד דוגמא למסעדה כשרה שבקלות מתברגת לצמרת המסעדות היא יאקימונו הכשרה בהילטון תל אביב. פה אמנם לא תקבלו סושי מפירות ים, אבל הדגים נהדרים וטריים, והמנות של המסעדה שוות כמו האחות הבכורה והלא כשרה ברוטשילד - מה שמראה שאפשר לעשות אוכל כשר ברמה גבוהה ולא ליפול לפח הבינוניות של רוב המסעדות הכשרות. מלון הילטון, דרך אגב, מארח עוד מסעדה נהדרת – קלואליס הכשרה. במסעדה המקורית ברמת גן אמנם תתענגו על לובסטר במחירים יוצאי דופן, אבל פה השף הצליח לבנות תפריט כשר, מבוסס דגים כמובן, שהיצירתיות שלו פורצת ומענגת בכל ביס וביס.

אם עד היום התרגלנו שמסעדות כשרות מגישות בשר דוחה, חיקויי פירה עם מרגרינה ועוגות מפוצצות בשומן טראנס, אז גם נחמד לגלות שיש אלטרנטיבה לסועדים שומרי כשרות. חבל רק שעל הדרך הם מממנים את מושחתי הרבנות.