לא כל התלמידים מסתדרים עם המסגרת הבית-ספרית הסטנדרטית. אחד הפתרונות המופלאים המוצעים כיום מעניק להם אפשרויות אמיתיות, כאלה שיכולות להשפיע לטובה על כל המשך חייהם. בתי הספר התיכוניים המקצועיים בישראל של משרד העבודה והרווחה, המשלבים לימודים עיוניים עם מסלול הכשרה מקצועית, מציעים כ-70 תחומי הכשרה שונים, החל ממכונאות רכב והנהלת חשבונות ועד עיצוב גרפי, מולטימדיה ותכנות מחשבים. אביתר אביסדריס, בן 18, תלמיד כיתה י״ב בבית הספר ׳עתיד מחנה נתן׳ בבאר שבע, מספר כיצד המעבר לבית ספר מקצועי שינה את חייו.
אביתר, שלומד מסגרות ומחסן ממוחשב, התחיל כמו כולם במסלול השגרתי: ״הייתי בבית ספר רגיל ולא הסתדרתי שם, הייתי בעייתי, לא מרוכז,״ הוא מספר, ״על המסלול הזה, של בית ספר מקצועי של משרד העבודה והרווחה, גיליתי מפרסומים. ההורים שלי היו מאוד בעד והעדיפו שאלמד מקצוע. אין לי מישהו במשפחה שעוסק במסגרות, אבל זה מקצוע שמאוד מעניין אותי. עדיין יש קצת סטיגמות סביב הלימודים האלה, יש אנשים שלא מבינים שזה דואג לך לעתיד. אפשר לחסוך כסף לפני צבא, וזה מגיע לסכומים מכובדים.״
אביתר משלב בין לימודים עיוניים לבין לימודים שהם למעשה עבודה בשכר במפעל, עומד בדרישות בית הספר, ואפילו מנהל חיים חברתיים מוצלחים. ״אני מצליח לעשות את זה,״ הוא שמח לדווח, ״יש עומס, אבל מאוד מתחשבים בנו. המורים משקיעים ממש, נותנים תגבור, מתייחסים אלינו באופן אישי. מביאים אותנו למפעלים, משלבים אותנו בבית המלאכה ומלמדים את המקצוע. שנה אחת לומדים תיאורטי לגמרי, בתוך בית הספר, עם בית מלאכה של בית הספר. ואז מכניסים אותך לעבודה עם משכורת מינימום פעמיים בשבוע, ובחופשים בכל הימים. הכינו אותנו ממש טוב למפעל. לימדו אותנו הכל, ולכן זה לא היה מעבר מסובך. אנחנו משולבים במפעלים הכי גדולים בארץ, יש חונך בעבודה ומתנהגים אלינו כמו עובדים לכל דבר. לא מנצלים את זה שאנחנו צעירים ואנחנו לומדים מהם המון.״
ממוצע הציונים עלה מ-50 ל-92
כאשר נשאל מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, אביתר עוד לא מוכן להתחייב, אבל הוא לא שולל את האפשרות שהמקצוע שהוא רוכש עכשיו, ויקבל בו תעודת מקצוע רשמית של מדינת ישראל, יהיה המקצוע שלו לחיים: ״זה מקצוע משמעותי. יש הרבה מפעלים בארץ שעוסקים בזה,״ הוא אומר, ״אני עוד לא יודע מה יהיה בצבא. אולי אמשיך שם למסלול אחר, אבל יש סיכוי שזה יהיה המקצוע שלי.״
ההבדל העיקרי, הוא אומר, בין בית ספר רגיל לבין בית ספר מקצועי הוא ביחס האישי. ״בבית הספר הרגיל לא מתייחסים אחד אחד, זו מורה אחת על שלושים תלמידים, ובכלל לא מדברים על העתיד. לא ידאגו לך שם לעתיד. אצלנו מלמדים, מתחשבים. מסמנים לך דרך להצלחה. זה לא המקרה האישי שלי, אבל יש ילדים. שבבית ספר רגיל סימנו אותם כבעייתיים. אצלנו להיפך: נותנים להם עבודה, מקצוע, מתייחסים אליהם כמו שצריך. אצלנו לא שופטים אותך ולא מדרדרים אותך עוד יותר. זה תלוי כמובן בילד - אם הלב לא מקשיב, אין מה לעשות. אבל לפחות נותנים את האפשריות להשתנות.״
הציונים של אביתר עלו באופן קיצוני: ממוצע של 50 בבית הספר הרגיל, הוא עומד היום על ממוצא של 92, עם בגרויות שהוציא בהן ציונים של מעל 90. למרות ההשקעה הזאת בלימודים ועבודה מצליח אביתר לקיים חיי חברה מספקים, בזכות המורים. ״אישית היו לי חיי חברה טובים גם לפני שעברתי בית ספר, אבל יש כאלה שלא, ואצלנו אין מצב שמישהו יהיה מנודה. תמיד יהיו לו חברים. יש אצלנו כיתות קטנות ואין תלמיד שלא יכול להגיע לפוטנציאל שלו. המקרה שלי הוא סיפור הצלחה. חד משמעית,״ אביתר מסכם. ״למי ששוקל את זה, זו תהיה אחת ההחלטות הטובות. מי שמגיע לבית הספר ומרגיש שאין לו מה לעשות שם, שיבוא ללמוד מקצוע. אפשר גם וגם.״